שניאור זלמן צייטלין
 | |
| לידה |
31 במאי 1892 כ"ג באייר תרמ"ו צ'אשניקי, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1976 (בגיל 84) ז' בטבת תשל"ז פילדלפיה, ארצות הברית |
| מדינה |
ליטא |
| מעסיק |
ישיבה יוניברסיטי |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
שניאור זלמן צייטלין (באנגלית: Solomon Zeitlin, ברוסית: Шломо Цейтлин [שלמה צייטלין][1]; כ"ג באייר תרמ"ו[2]/ 28 במאי 1886 או 31 במאי 1892 צ'שניקי בלארוסיה – ז' בטבת תשל"ז/ 28 בדצמבר 1976, פילדלפיה, ארצות הברית) היה היסטוריון יהודי שעסק בעיקר בתקופת בית שני ובנצרות המוקדמת.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צייטלין למד בדווינסק וסנקט פטרבורג. הוא למד באקדמיה של הברון גינצבורג, ובאותה תקופה התיידד עם שניאור זלמן שזר[3], והם התגוררו באותה חדר-פנימייה[4].
ב-1904 קיבל סמיכה. את הדוקטורט שלו בנושא מגילת תענית כמקור לכרונולוגיה והיסטוריה בתקופות ההלניסטית והרומית כתב בבית המדרש לרבנים בפריז. אחרי מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית וקיבל דוקטורט מדרופסי קולג' בפילדלפיה.
חיבורו, "The Rise and Fall of the Judean State" (עלייתה ונפילתה של מדינת יהודה), משמש עד היום כספר היסטוריה בסיסי על תקופת בית שני וחומר קריאה הכרחי לכל אחד שרוצה ללמוד על מקורותיה ולידתה של הנצרות.
צייטלין לימד בדרופסי קולג' מ-1917 לפני כן לימד בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. ב-1919 הצטרף, יחד עם לוי גינצבורג, ישראל דוידסון, ישראל פרידלנדר ואלכסנדר מרכס לצוות המורים בבית המדרש לרבנים בניו יורק. אחרי מותו של כורש אדלר ב-1940 היה צייטלין עורך "Jewish Quarterly Review". הוא מילא תפקיד זה עד מותו. בנוסף להיסטוריה הוא לימד גם תלמוד. רבנים רבים באזור פילדלפיה היו תלמידיו. הוא לא נישא מעולם.
ד"ר צייטלין עורר מחלוקת כאשר הצהיר שהוא לא מאמין שמגילות מדבר יהודה הן מתקופה קודמת לנצרות. הוא סבר שהן מן המאה השישית או המאה השביעית[5]. בין נושאי מחקריו היו ראשית הנצרות, כתביו של יוספוס פלביוס, וספרות יוונית ורומית ובקשר שלהן למקורות התלמודיים. צייטלין היה פעיל בוויכוח הספרותי עם פרופסור ארנולד טוינבי בקשר לתביעות היהודים על ארץ הקודש. הוא כתב הרבה על שאלת מיהו יהודי.
מבחר מחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שניאור זלמן צייטלין, הספרים "אסתר" ו"יהודית" — מקבילה, בית מקרא יט, תשל"ד, עמ' 337-359 (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23503280
- שניאור זלמן צייטלין, תרגום: מאיר זלצר, קורות בית שני, מ' ניומן, תשכ"ח-תש"ל
- Who Crucified Jesus?, New York: (Harper & Brothers, Publishers), 1942, 1947
- Maimonides - A Biography, New York: (Bloch Publishing Company), 1955
- The Rise and Fall of the Judean State: A Political, Social and Religious History of the Second Commonwealth. New York: Jewish Publication Society of America, 1967.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובץ שניאור זלמן צייטלין: ליובל החמישים לעבודתו בשדה חכמת ישראל, ניו יורק: בצרון, תשכ"ד, [מקביל לחוברת ה (244), שנה כה, אייר-סיון תשכ"ד, של כתב העת "בצרון"]
- פלטיאל בירנבוים (אנ'), פרופסור שניאור זלמן צייטלין ז"ל, הדאר נו, ניו-יורק, תשל"ז, עמ' 149-150 (מידע בקטלוג רמב"י)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שניאור זלמן צייטלין, דף שער בספרייה הלאומית
- שניאור זלמן צייטלין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מידע על שניאור זלמן צייטלין בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד וייס הלבני ושמחה בנימין הוניג, Necrology: Solomon Zeitlin, Proceedings of the American Academy for Jewish Research 45, 1978, JSTOR 3622306 (באנגלית)
- Solomon Zeitlin Dead at 84, Jewish Telegraphic Agency, 29 December 1976
- Israel Shenker (אנ'), Solomon Zeitlin, Long a Professor Of History and Rabbinics, Dies, The New York Times, 4 בנובמבר 1976
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השם Solomon באנגלית, ו-'שלמה', הם צורות של השם היידי: זלמן (אנ')
- ^ התאריכים העבריים, ע"פ ערכו בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ גרשם שלום, ימי נעורים עם ז. רובשוב
- ^ מרדכי ניומן, דוקטוראט שהוחסר, מעריב, 14 באוקטובר 1974
- ^ כתבה על שלמה צייטלין במלאת 50 שנות הוראה, 1975