תותח הוביצר 3.7 אינץ'
 | |
| תותח הוביצר 3.7 אינץ' שהיה בשירות צה"ל המוצג בבתי האוסף | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מודל נשק  |
| מדינה מייצרת |
 בריטניה |
| משתמשים עיקריים |
הצבא הבריטי |
| שנת ייצור | 1915 |
| תקופת השימוש |
1917–1960 (כ־43 שנים) |
| מערכה מרכזית |
מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות |
| מידע טכני | |
| משקל | 730 ק"ג |
| צוות | 6–9 חיילים |
| מערכות נשק | |
| קליבר | 3.7 אינץ' (94 מילימטר) |
| אורך קנה | 1.10 מטר |
| משקל פגז | 20 ליברות (כ-9 ק"ג) |
| זווית צידוד | 20 מעלות |
| זווית עלרוד | -5 מעלות עד +40 מעלות |
| קצב אש | 6 עד 8 פגזים לדקה (מקסימלי) |
| מהירות לוע | 297 מטר לשנייה |
| טווח מקסימלי | 5,394 מטר |
  | |
תותח הוביצר 3.7 אינץ' הוא תותח הרים מסוג הוביצר בקוטר 3.7 אינץ' (94 מילימטר), שהיה בשימוש הצבא הבריטי וצבא הודו הבריטית במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העצמאות נעשה בתותח שימוש על ידי חיל המשלוח המצרי. כמה תותחים נתפסו ושימשו את צה"ל בימיו הראשונים.
תכנון וייצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1906 העלה צבא הודו הבריטית דרישה לתכנונו של תותח הרים שיחליף את תותחי 10 הליטראות המיושנים בהם השתמש הצבא. הדרישה הייתה לתותח היורה פגז כבד יחסית, ובעל מנגנון לספיגת רתע, שכן התותחים בהם השתמש צבא הודו הבריטית עד אז היו חסרים מנגנון מסוג זה, והיה צורך לכוונם מחדש לאחר כל ירייה. אילוצים כלכליים עיכבו את פיתוח התותח החדש עד 1915.
התותח החדש נכנס לשירות ב-1915. הוא תוכנן להיות מורכב משמונה חלקים שיינשאו על ידי פרדות, וניתן יהיה להעבירם באזורים הרריים, בעלי עבירות קשה. החלק הכבד ביותר היה הסדן שמשקלו היה 112 קילוגרם. צוות מיומן היה מסוגל להרכיב את התותח ולהציבו בעמדה מוכנה בתוך שתי דקות. עם זאת, המרכב של התותח היה מתכוונן, וניתן היה להציבו כמעט בכל עמדה, אפילו אלו שנראו בהתחלה בעלי מתלול תלול מכדי להציב בהם תותחים.
התותח היה בעל מרכב מתפצל (split trail) שאיפשר ירי בזוויות מאוד גבוהות, והיה שימושי מאוד לייעוד התותח כתותח הרים. היה לו גם מגן ריבועי גדול שהגן על הצוות מירי נק"ל, אך לעיתים רבות התנייע התותח ללא המגן, על מנת לחסוך במשקל. בדגמים הראשונים צויד התותח בשני גלגלי עץ, ולאחר מכן צויד בשני צמיגים פנאומטיים, כך שניתן היה לגרור אותו באמצעות משאית, או אף כלי רכב קל יותר כג'יפ.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התותח נכנס לשימוש משמעותי בצבא הודו הבריטית ב-1916, והשתמשו בו במסגרת המערכה במסופוטמיה, והמערכה במזרח אפריקה. לאחר המלחמה נותר התותח ביחידות ארטילריה הרריות של צבא הודו הבריטית וצבא בריטניה, ונעשה בו שימוש רב בגבולה הצפון מערבי של הודו בתקופה שבין המלחמות.
המרד הערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המרד הערבי הגדול בארץ ישראל (1939-1936) נשלחו לארץ ישראל תותחים מסוג זה, שהיו שייכים לארטילריית הסוסים המלכותית (Royal Horse Artillery). התותחים שימשו ללחימה נגד קבוצות המורדים בשומרון ובגליל העליון, וכן להרתעת כפריים מפני סיוע למרד, באמצעות ביצוע הדגמות ירי בפני התושבים.[1] בשנת 1939 פרסה בארץ ישראל סוללה שהייתה מצוידת ב"דרגון", גורר תותחים זחלי משוריין.[2]
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה נעשה בתותח שימוש משמעותי רב על ידי הצבא הבריטי והצבאות הקשורים בו כצבא הודו הבריטית.[3] במסגרת המערכה במדבר המערבי, המערכה בתוניסיה, המערכה על בורמה והזירה האיטלקית, וכן במלחמה על אדמת אירופה בהולנד וחבל הרוהר בשנים 1944–1945. בזירות אלו נעשה בתותח שימוש בלוחמה עירונית, כאשר הוא הורכב ופורק בקומות עליונות של בניינים על מנת לספק סיוע קרוב ללוחמי חי"ר שטיהרו את הבניין. בגרסה קלה של התותח נעשה שימוש ביחידות מוטסות.
כן נעשה שימוש בתותח על ידי הצבא העיראקי במסגרת המלחמה האנגלו-עיראקית בשנת 1941. גדוד של תותחים אלו השתתף במצור על בסיס ה-RAF בחבניה והושמד במסגרת המתקפה הבריטית על הכוחות שצרו על הבסיס.[4]
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה נמשך השימוש בתותחים אלו, עד הכרזתם כבלתי שמישים על ידי הצבא הבריטי ב-1960 למרות שלא נעשה בהם שימוש קרבי על ידי צבא זה מ-1945. צבא צרפת קיבל אספקה של תותחים מסוג זה בשנת 1945. אחד מהם נתפס בווייטנאם על ידי הוייטמין, והוא מוצג כיום במוזיאון הצבא הווייטנאמי בהאנוי.
מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התותח שימש את חיל המשלוח המצרי במלחמת העצמאות. התותח שימש, בין היתר, לסיוע לחי"ר, ונעשה בו שימוש גם בקרבות מבצע חורב באזור אום כתף.[5] במסגרת מבצע יואב וכיבוש העיר באר שבע נתפסו ארבעה תותחים מסוג זה על ידי צה"ל. אלו הוכשרו לאחר מכן לשימוש צה"ל על ידי חיל החימוש.[6] כיום מוצג תותח מסוג זה במוזיאון בתי האוסף ביפו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- W L Ruffel, QF 3.7-in Howitzer
- British Artillery in World War 2, Data Sheet - Ordnance, Q.F. 3.7-inch Howitzer
- ra39-45.pwp
- landships.freeservers.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ B.P. Hughes, History of the Royal Regiment of Artillery: Between the Wars, 1919-1939, London, 1992
- ^ Pathe, Palestine Today - Military Activity (1939), www.youtube.com
- ^ תא"ל (מיל.) עוזי עילם, הטכנולוגיה ומערכות הנשק במלחמת העולם השנייה, מערכות 300-301, דצמבר 1985
- ^ Robert Lyman, Iraq 1941 Osprey Publishing, 2006, pp. 39
- ^ אל"מ ד"ר מאיר פעיל, התקפת צה"ל על אבו עגיילה בשלוש מלחמות, מערכות 307-306, ינואר 1987
- ^ בית מלאכה 3 לתיקון תותחים אתר חיל החימוש