![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
חברת תיאטרון, אולם תיאטרון ![]() |
על שם |
ולדימיר מאיאקובסקי ![]() |
כתובת |
מוסקבה ![]() |
מיקום |
מוסקבה ![]() |
מדינה |
רוסיה ![]() |
מייסדים |
וסבולוד מיירהולד ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1922 |
תאריך פתיחה רשמי |
1920 ![]() |
אדריכל |
קונסטנטין טרצקי ![]() |
סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-רוסית ![]() |
קואורדינטות | 55°45′23″N 37°36′06″E / 55.75630008°N 37.60162726°E |
www | |
![]() ![]() |
תיאטרון מאיאקובסקי (ברוסית: Театр Маяковского; Московский академический театр имени Вл. Маяковского) הוא תיאטרון במוסקבה, רוסיה, נוסד ב-1920.
בתחילה נקרא "Terevsat" (התיאטרון המהפכני של הסאטירה, 1922-1920), אחר-כך "תיאטרון המהפכה" (1943-1922) ו"תיאטרון הדרמה" (1953-1944). ב-1954 נקרא התיאטרון על-שמו של ולדימיר מאיאקובסקי.
תיאטרון "אט ניקיטסקי" (כך נקרא עם היווסדו) נבנה ב-1886 בידי קונסטנטין טרצקי בשביל להציג אומנים זרים מפורסמים שביקרו במוסקבה. בין אלו שהופיעו בו בשלהי המאה ה-19 היו שרה ברנאר, אליאונורה דוזה, ארנסט פון פוסארט, ז'אן מונה-סילי, בנואה-קונסטאן קוקלן וארנסט אלכסנדר אונורה קוקלן. בראשית המאה העשרים נודע התיאטרון בשם "אינטרנציונל".
מאז 1920 שכן בבניין "התיאטרון המהפכני של הסאטירה" (Теревсат). ב-1922 הוא שינה את שמו ל"תיאטרון המהפכה" (Театр революции) ובראשו עמד וסוולוד מיירהולד. בשנים 1942-1931 שימש אלכסיי פופוב (1961-1892) כמנהלו של תיאטרון המהפכה; בין ההפקות הידועות באותה עת היו "שירה לגרזן", "החבר שלי", רומיאו ויוליה, "טביעת השייטת". יורשו היה ניקולאי אוחלופקוב (1967-1943). ההפקות הבולטות בתקופתו: חשמלית ושמה תשוקה, "המשמרת הצעירה", "האם", "סופת ברקים", המלט, "מותו של טרלקין" ועוד). במהלך התקופה הזו שונה שמו של התיאטרון פעמיים, תחילה ל"תיאטרון הדרמה" (1944) וב-1954 ל"תיאטרון מייקובסקי"
בשנים 1967-2001 עמד בראש התיאטרון ניקולאי גונצ'רוב. בתקופה זו שיחקו על במת התיאטרון יבגני לאונוב, ארמן ג'יגרחניאן, ולדימיר סמוליוב, טטיאנה דורונינה, עמנואל ויטורגן, ונטליה גונדרבה.