תקרית הדם המושחת
תקרית הדם המושחת (באנגלית: Corrupted Blood incident) הייתה מגפה וירטואלית במשחק ה-MMORPG וורלד אוף וורקראפט שהחלה ב-13 בספטמבר 2005 ונמשכה כשבוע.
התנאים והתגובות למגפה עוררו עניין רב בקרב אפידמיולוגים, בגלל הדמיון לצורת ההתנהגות האפשרית של האוכלוסייה האנושית במקרה של מגפה אמיתית[1][2].
סקירת התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגפה החלה כאשר צורפה למשחק הפשיטה Zul'Gurub והבוס שלה, Hakkar, שכאשר הובס היה מטיל לחש בשם "דם מושחת" שהוריד את נקודות החיים של השחקן בכמויות גדולות לאורך זמן[3][4].
הלחש, שאמור היה לפעול במשך מספר שניות בלבד, ורק בתוך האזור Zul'Gurub, התפשט במהרה בתוך העולם הווירטואלי בגלל טעות בקוד שאפשרה לחיות מחמד ולמשרתים לשאת את ה"מחלה" אל מחוץ לאזור המוגדר. בכוונה ובטעות, כלומר שהיו "טרולים" שהפיצו את המחלה בכוונה, החלה מגפה שהרגה במהרה דמויות בדרגות נמוכות, פגעה בדמויות בדרגות גבוהות ושינתה את טקטיקת המשחק עד מאוד, שכן שחקנים עשו מה שביכולתם כדי להימנע מהידבקות[1][3][4].
על אף ניסיונות לפתרון הבעיה כמו הסגרים כפויים על ידי המתכנתים ובריחה של שחקנים מהשרתים, נמשכה המגפה שבוע עד שסדרה של אתחולים והוספה של טלאי תוכנה אפשרה השתלטות על המגפה[3][4].
שימוש במחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימוש במחקר אפידמיולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2007 פרסם רן בליצר, רופא ואפידמיולוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאמר בירחון "אפידמיולוגיה" אשר מתאר את הדמיון בין ההתפרצות הזו לבין התפרצויות של מחלות אחרות, כגון סארס או שפעת העופות. בליצר טען כי משחקי תפקידים יכולים לשמש כפלטפורמה מתקדמת למידול של הפצת מחלות[5].
ב-2008, בכנס Games for Health בבולטימור, מרילנד קראה נינה פפרמן, דוקטור לבריאות הציבור ורפואת משפחה באוניברסיטת טאפטס, לחקר התקרית, וציינה את הדמיון בינה לבין מגפות אחרות, בנוסף להיות הנבדקים אנשים אמיתיים ולא סימולציות, והציעה ליצור מגפות מבוקרות בתוך המשחק לצרכים מחקריים[1][2].
ד"ר גארי סמית', פרופסור לגנטיקה של אוכלוסיות ולאפידמיולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, העיר שהסתכלות על התקרית עדיפה על מודלים מתמטיים, שכן "מודלים מתמטיים לא לוקחים בחשבון את התנהגות החולה"[2].
במודלים שנבנו בעקבות התקרית נעשה שימוש במהלך התפרצות מגפת הקורונה[6].
שימוש בחקר טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]באנליזה של התקרית, אמר צ'ארלס בלייר, סגן מנהל במרכז לחקר טרור ומודיעין, כי התקרית יכולה לשמש כדרך חדשה לחקר התנהלות של תאי טרור. על אף שהארגון כבר חוקר את הנושא באמצעות מודלים ממוחשבים, אומר בלייר שהתקרית מדמה את המצב בצורה יותר מציאותית כיוון שבתקרית הזו היו מעורבים אנשים אמיתיים, ולכן יכולה התקרית לספק מודלים יותר מציאותיים למנתחי מידע שעוסקים בתחום המודיעין הצבאי[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרו מרשל, Online 'blood plague' offers lessons for pandemics, רויטרס, 27 באפריל 2009
- קונסטנס הולדן, Playing with Epidemics, Science 316, 2007, עמ' 961 doi: 10.1126/science.316.5827.961a
הפרק המגפה שדפקה את וורלד אוף וורקראפט בפודקאסט מה יש בזה, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 קייל אורלנד, GFH: The Real Life Lessons Of WoW's Corrupted Blood, באתר gamasutra, 20 במאי 2008 (באנגלית).
- ^ 1 2 3 Virtual game is a 'disease model', באתר ה-BBC, 21 באוגוסט 2007 (באנגלית).
- ^ 1 2 3 מארק וורד, Deadly plague hits Warcraft world, באתר ה-BBC, 22 בספטמבר 2005 (באנגלית).
- ^ 1 2 3 טום מקנאמרה, World Of Warcraft Gets Plagued, באתר IGN, 22 בספטמבר 2005 (באנגלית).
- ^ רן בליצר, Modeling infectious diseases dissemination through online role-playing games, אפידמיולוגיה 18, Lippincott Williams and Wilkins, 2007, עמ' 260–261 doi: 10.1097/01.ede.0000254692.80550.60.
- ^ אלכס קרוטוצקי, Corrupted Blood: what the virus that took down World of Warcraft can tell us about coronavirus, באתר Sciencefocus, 11 באפריל 2020 (באנגלית)
- ^ דייוויד ת'ייר, GFH: The Real Life Lessons Of WoW's Corrupted Blood, באתר wired, 20 במרץ 2008 (באנגלית).