לידה |
6 בנובמבר 1886 ניו הייבן, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
7 במרץ 1982 (בגיל 95) ניו הייבן, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות גרוב סטריט |
השכלה |
|
מעסיק | רולינס קולג', מרדית' קולג', לייק ארי קולג', מכללת סמית', אוניברסיטת ייל |
פרסים והוקרה |
|
איידה ברני (באנגלית: Ida Barney; 6 בנובמבר 1886 – 7 במרץ 1982) הייתה אסטרונומית אמריקאית שפיתחה שיטות חדשות שתרמו רבות בענף האסטרומטריה (ענף באסטרונומיה המשמש למדידתם של מרחקים בין גרמי השמיים השונים ומדידת שינויי מיקומם). שיטות אלה הגבירו את מהירותן ודיוקן של מדידות כוכבים ותרמו ליצירת מפות אשר מתארות את מסלולי הכוכבים. היא התפרסמה בעיקר במדידתם של כמאה וחמישים אלף כוכבים. על תגליותיה, זכתה בשנת 1952 בפרס אנני ג' קאנון (אנ') לאסטרונומיה.
ברני נולדה ב-6 בנובמבר 1886, בניו הייבן, קונטיקט שבארצות הברית. אביה היה סמואל אבן ברני (Samuel Eben Barney) שהיה פרופסור להנדסה אזרחית, ואמה הייתה איידה בושנל ברני (Ida Bushnell Barney). ברני אהבה צמחים והייתה צפרית נלהבת. היא אף הייתה נשיאת מועדון הצפרות של ניו הייבן (1956-1958).[1][2][3] ב-1908 סיימה ברני תואר ראשון במכללת סמית', מסצ'וסטס, והחלה את לימודי הדוקטורט שלה במתמטיקה באוניברסיטת ייל, אותם סיימה בהצטיינות שלוש שנים לאחר מכן. לאחר שסיימה את לימודי הדוקטורט בשנת 1911, עבדה ברני כפרופסורית למתמטיקה במכללת רולינס (אנ') למשך כשנה, כאשר לאחריה חזרה למכללת סמית', שם הייתה מנחה למתמטיקה. בשנת 1917, הועסקה ברני כפרופסורית למתמטיקה במכללת Lake Erie (אנ'), שם נשארה במשך כשנתיים. בשנת 1920 חזרה למכללת סמית', שם פעלה כמרצה זוטרה עד לשנת 1921.[1] בשנה זו פרשה ברני מהוראת המתמטיקה, כיוון שחשה מתוסכלת מניסיונה ללמד מתמטיקה תלמידים בעלי יכולת הבנה מועטה או חוסר עניין בתחום הנלמד.[2] בשנת 1922 מונתה לתפקיד עוזרת מחקר באוניברסיטת ייל, מה שהיווה את תחילת דרכה בתחום האסטרונומיה. בתפקיד זה עסקה עד שנת 1949, בה קודמה לעמדת עמיתת מחקר, ובעמדה זו נשארה ברני עד פרישתה מהעולם האקדמי בשנת 1955.[1]
תחילת דרכה בתחום האסטרונומיה הייתה רצופת מהמורות, שכן פרנק שלזינגר (אנ'), הפרופסור אשר הנחה אותה ופיקח עליה, האמין שלנשים אין כל יכולת לתרום במחקר תאורטי, ובנוסף האמין שנשים העוסקות בתחום האסטרונומיה לא אמורות לפתח המצאות משמעותיות כלל. לכן, התחום היחיד בו יכלה ברני לחקור היה מעשי בלבד.[4] ברני התייחסה לשנות המחקר שלה באסטרונומיה כאל השנים השמחות ביותר בחייה, אך רגזה על כך שמעמדה ושכרה היו נמוכים בהרבה מאלו של גבר עם יכולות וכישורים דומים.
בשנת 1922 הצטרפה ברני לצוות מצפה הכוכבים של אוניברסיטת ייל. באותה התקופה בה החלה לעסוק באסטרונומיה, חלה התקדמות מהירה מאוד בתחום המדידות האסטרונומיות, כיוון שאוניברסיטאות רבות החלו ליזום פרויקטים אדירים בתחום. פרויקטים אלה התאפשרו הודות לשני גורמים: מימון מוגבר והיכולת החדשנית להתקין מצלמות מיוחדות לטלסקופים. בהנחייתו של פרופסור פרנק שלזינגר, ברני החלה לעבוד על פרויקט מקיף שנעשה במטרה למדוד כוכבים על לוחות צילום ולקבוע את מיקומם.[1][2]
הידע המתמטי הרב שרכשה במהלך לימודיה תרם לה מאוד בביצוע העבודה המייגעת והמפרכת של מדידת קואורדינטות שמיימיות (אנ') על לוחות צילום - עבודה שתרמה לדיוק רב יותר של מדידות אסטרונומיות. לאחר שמדידותיה הניבו תוצאות, היא השוותה את תוצאות מדידותיה עם אלו המופיעות בקטלוגים ישנים של כוכבים כדי לבחון תנועה עצמית של גרמי שמיים. עבודה מסוג זה נחשבה למפרכת, אך למרות זאת נאמר על ברני שהיא לבטח נהנתה מביצועה.[2]
באמצעות שיטות אלה, ולאחר עמל רב במשך 23 שנים, סיימה ברני את יצירת מרבית 22 הכרכים המציגים את מיקומם, גודלם ותנועתם העצמית של כ-400,000 כוכבים, מתוכם כ-147,000 פרי עבודתה של ברני. את הנתונים המופיעים בכרכים גילתה וניתחה ברני בעצמה לאחר מדידות רבות שביצעה. לכל אורך התהליך פעלה כמחברת או כעוזרת המחבר וכתורמת ראשית לכתיבת הערכים והנתונים המצויים בכרכים אלה. שמה נחתם גם על הכרכים האחרונים שעוד היו בתהליך כתיבתם בזמן פרישתה מהעולם האקדמי בשנת 1955, עד סיום כתיבת האחרון שבהם בשנת 1959. עבודה זו הייתה עבודת חייה.[2][1]
תרומתה לתחום כוללת גם מדידת תמונות שצולמו על ידי מצלמות המוצמדות לטלסקופים וביצוע חישובים מתמטיים הדרושים להמרת מיקומי הכוכבים לקואורדינטות שמיימיות.[1] שלזינגר, מנחה של ברני, פיתח בשנת 1933 אמצעי מדידה חדש, התורם למהירות ולדיוק של מדידות במיקרוסקופ. לאחר פרישתו בשנת 1941, החלה ברני לנהל את הפרויקט באופן מלא, והייתה המחברת היחידה של הכרכים הנותרים. תחת ניהולה, הועברו המדידות של לוחות הצילום ל-IBM Watson Scientific Laboratory, שם הושלמו ושופרו באמצעות מכשיר אלקטרוני חדש. השימוש במכשיר זה, מכשיר מרכז-תמונות אוטומטי (Automatic Image-Centering Device), הביא לדיוק מרחבי רב יותר והפחית תשישות עינית (Eye fatigue).[1] השיטות החדשניות שפיתחה ברני וכל גילוייה השונים תרמו רבות לידע האסטרונומי של האנושות, לדיוק ולמהירות של השיטות הנהוגות במחקרים בתחומים אלה. בנוסף, המספר הרב של חישוביה ומדידותיה עודנו תקף ומוערך מאוד, ובזכות דיוקו הרב ועושרו של קטלוג הספרים שיצרה, כרכיו עודם מהווים חלק מלימודי התנועה העצמית של כוכבים ומלימודי אסטרונומיה כלליים.[5]
בשנת 1952, זכתה ברני בפרס אנני ג' קאנון, פרס שניתן על ידי האגודה האמריקאית לאסטרונומיה (אנ') כל שלוש שנים, לנשים שתרמו תרומות יוצאות מן הכלל לתחום האסטרונומיה.[6]
בנוסף, האסטרואיד Barney (5655) שהתגלה ב-29 בספטמבר 1973 ב-Palomar נקרא על שמה.[7]