![]() | |||||||
לידה |
22 ביולי 1944 (בן 80) אוקלנד, ניו זילנד | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||||
השכלה |
| ||||||
בת זוג | סוזן שרפ | ||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
![]() ![]() |
סר אננד סטיאננד (באנגלית: Anand Satyanand; נולד ב-22 ביולי 1944) הוא משפטן ניו זילנדי ששימש כעורך דין, שופט ונציב קבילות הציבור. בשנים 2006 – 2011 הוא כיהן בתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד. כיום הוא משמש כיושב הראש של "קרן חבר העמים הבריטי" (Commonwealth Foundation, מוסד האמון על שיתוף הפעולה בתחום העבודה והתעסוקה בארגון הבינלאומי).[1]
אננד סטיאננד נולד וגדל באוקלנד כבן למשפחה ממוצא הודי-פיג'י. סביו הגיעו מהודו לפיג'י ב-1911 ונישאו באי נקולאו. אביו, מוטיאלה סטיאננד, שהיה רופא, נולד ב-1913 בעיירה סיגטוקה שבפיג'י וב-1927 הגיע לניו זילנד כדי ללמוד בבית ספר תיכון.[2] אמו של אננד, טרה טילאק, הייתה אחות בסובה, בירת פיג'י. היא נישאה למוטיאלה לאחר שהם עברו לניו זילנד.
אננד סטיאננד התחנך בבית הספר "הלב הקדוש" באוקלנד ולאחר מכן עבר לדנידין כדי ללמוד במכינה ללימודי רפואה באוניברסיטת אוטגו.[3] הוא לא נחל הצלחה בכניסה לבית הספר לרפואה ולימים הוא אמר: "...למען האמת, לא התאמצתי מספיק... אך במבט לאחור על השנה הזאת, אני יכול להיזכר שאחת הפעילויות שנהניתי מהן הייתה ההשתתפות בדיבייטינג ובמפגשי סטודנטים". הוא החליט לחפש את דרכו בתחום המשפטים וב-1970 הוא סיים את לימודיו לתואר בוגר במשפטים באוניברסיטת אוקלנד. ב-12 השנים הבאות הוא עסק בעריכת דין. בהמשך הוא עבד במשרד היועץ המשפטי לממשלת ניו זילנד. החל מ-1979 הוא היה חבר במועצת החברה המשפטית של חבל אוקלנד עד למינויו לשופט בבית המשפט המחוזי ב-1982.
בבחירות הכלליות של 1975 סייעו סטיאננד ורעייתו לדייוויד לאני בניסיונו הראשון והבלתי מוצלח להיבחר לפרלמנט. מאוחר יותר, כאשר סטיאננד היה סטודנט למשפטים, הוא סייע לקלייב אדוארדס (לימים סגן ראש ממשלת טונגה) כאשר הוא התמודד במחוז הבחירה של אוקלנד-מרכז מטעם המפלגה הלאומית של ניו זילנד.[4]
ב-1995 הוא מונה להיות נציב קבילות הציבור של ניו זילנד, תפקיד אותו הוא מילא במשך חמש שנים. החל משנת 2005 ועד למועד מינויו לתפקיד המושל הכללי הוא היה יושב הראש של הפורום החסוי למען המאושפזים לשעבר בבתי החולים הפסיכיאטריים.
ב-1970 נשא סטיאננד את סוזן שרפ. סוזן נולדה בסידני, אוסטרליה ב-1947 ועברה לניו זילנד עם משפחתה ב-1955. לזוג נולדו שלושה ילדים. בתו של סטיאננד, אניה, היא פעילה למען נישואים חד-מיניים והיא חיה עם בת זוגה במסגרת איחוד אזרחי.[5] ב-2002 היו סטיאנד ורעייתו מעורבים בתאונת דרכים קשה. רכב שהגיע מולם חצה את קו ההפרדה והתנגש חזיתית ברכבם. התאונה גרמה לנזק חמור בעמוד השדרה הצווארי של סטיאננד ששבר שתי חוליות והוא נזקק לעזר תמיכה כדי להחזיק את ראשו ביציבות.[6]
בנוסף לאנגלית, סטיאננד שולט בפיג'ית, בהינדית ובמאורית.
ב-2006 מונה סטיאננד לתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד על ידי המלכה אליזבת השנייה בהמלצת ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק.[7] הוא החליף את סילביה קרטרייט בתפקיד ב-23 באוגוסט 2006.[8] מינויו התקבל בברכה על ידי כל מנהיגי המפלגות בפרלמנט.[9] הוא היה המושל הכללי הראשון ממוצא הודי והראשון בן הדת הקתולית.[10]
ב-7 ביולי 2006 קיבל הנסיך ריצ'רד, דוכס גלוסטר את סטיאננד כמושל הכללי המיועד והעניק לו תואר של אביר מסדר ג'ון הקדוש.
במאי 2007 בוצעו שינויים הנוגעים למסדר שירות המלכה. על פי ההרשאה המלכותית הקודמת, המושל היה העמית הראשי של המסדר בתוקף תפקידו, אך לא חבר המסדר. ההרשאה המלכותית החדשה אפשרה את מינויו של המושל הכללי כעמית המסדר בזכות עצמו.[11][12][13]
החוק הראשון שלו העניק סטיאננד את ההסכמה המלכותית היה חוק הרפואה המשפטית. החל מראש השנה 2009, שידר סטיאננד את "נאום השנה החדשה" (New Year's Message), שמטרתו "להביא לידיעת הציבור הניו זילנדי מספר נושאים שנוגעים להם בעתיד הקרוב".[14]
סטיאננד היה המושל הכללי הראשון של ניו זילנד שלא החזיק בתואר אבירות לפני כניסתו לתפקיד. אף על פי כן, בעקבות השינויים במערכת העיטורים הניו זילנדית שהוכרזו ב-8 במרץ 2009 על ידי ראש הממשלה ג'ון קי,[15] אישרה המלכה ב-27 במרץ את הגדרתו מחדש של סטיאננד מעמית ראשי של מסדר ההצטיינות של ניו זילנד לאביר עמית גדול של המסדר.[16]
בעת כניסתו לתפקיד המושל הכללי קיבל סטיאננד את הזכות לשאת התואר "הנכבד" (The Honourable) לכל ימי חייו. ב-2010 הוא קודם לתואר The Right Honourable. תואר זה הוענק לכל המושלים הכלליים, ראשי הממשלות, נשיאי בית המשפט העליון ויושבי ראש הפרלמנט של ניו זילנד לכל ימי חייהם.[17] סטיאננד סיים את כהונתו כמושל הכללי ב-23 באוגוסט 2011.[18]
ב-30 בנובמבר 2006 אירח סטיאננד מפגש בין ראש ממשלת פיג'י, לאיסיניה קיארס, ומפקד כוחות הצבא בפיג'י, קומנדר פרנק באינימרמה בבית הממשלה בולינגטון בניסיון לפתור את המשבר המחמיר במדינת האיים. למרות שהוא היה זה שאירח את הפגישה, לא לקח סטיאננד חלק בדיונים, שבראשם ישב שר החוץ של ניו זילנד, וינסטון פיטרס.[19] היה זה הניסיון הרציני האחרון של הקהילה הבינלאומית למנוע את ההפיכה הצבאית שהתרחשה ב-5 בדצמבר אותה שנה.
ב-5 באוקטובר 2010, תהה מגיש תוכנית הבוקר ברשת TVNZ, פול הנרי, אם סיר אננד הוא "בכלל ניו זילנדי". הוא חזר על שאלתו, בהתייחסו למחליפו של סר אננד, "האם אתה הולך לבחור הפעם בניו זילנדי שנראה ונשמע כמו ניו זילנדי...". הנרי ספג ביקורות מכל קצות הקשת הפוליטית ומנציב זכויות האדם של ניו זילנד, ג'וריס דה ברס. מאוחר יותר התנצל הנרי והוא הושעה והתפטר מרשת הטלוויזיה.[20][21]
המושלים והמושלים הכלליים של ניו זילנד | ||
---|---|---|
מושלים | הובסון • פיצרוי • גריי • גור בראון • בואן • ג'יימס פרגוסון • נורמנבי • רובינסון • המילטון גורדון • ג'רבויס • אונסלו • גלאזגו • רנרפלי • פלנקט • איזלינגטון • ליברפול | ![]() |
מושלים כלליים | ליברפול • ג'ליקו • צ'ארלס פרגוסון • בלדיסלאו • גולוויי • ניואול • פרייברג • נורי • קובהם • ברנרד פרגוסון • פוריט • בלנדל • הוליאוק • ביטי • ריבס • טיזרד • הרדי בויס • קרטרייט • סטיאננד • מטפארה • רדי • קירו |