בית איכסא

בית איכסא (כפר)
**بيت إكسا**
מדינה / טריטוריה	הרשות הפלסטינית (שטחי B)
נפה	אל-קודס
גובה	850 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	1,600 (2007)
קואורדינטות	31°49′05″N 35°10′50″E / 31.81805556°N 35.18055556°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.beitexa.com/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ירושלים רגילה) בית איכסא

בֵּית אִיכְּסָא (בערבית: بيت إكسا) הוא כפר פלסטיני, הנמצא בין שכונת רמות בירושלים לבין מבשרת ציון. הכפר שוכן בשטחי B של הרשות הפלסטינית, ומתגוררים בו כ-1,600 תושבים. בכפר מתגוררים גם בדואים משבט הג'האלין.

היסטוריה

על פי רישומים עות'מאניים, בתחילת המאה ה-16 מנה הכפר 79 משפחות. בשנת 1552 הוקדשו הכנסות המיסים של בית איכסא הוקדשו למוסד העימארה אל-עאמרה, בית התמחוי הגדול שהקימה הורם סולטאן, אשתו המועדפת של סולימאן הראשון בירושלים בתקופה העות'מאנית.^[1] התעודה העות'מאנית מתארת את גבולות הכפר במושגים שחלקם אינם מזוהים כיום:

מהם מלוא הכפר בית [א]כסא מיישובי אל־קדס אל־שריף [ירושלים] [...] הגובל מדרום בח'לת אם לפעה וואדי אל־צראר ואתון אל־עראיש [כבשן סיד] [...] ושלוחה בין אדמתו ו[בין אדמות] בית חנינא [...] וצפונה בשעב אל־ביץ' ועראק שיש בו צלב והבריכה של הכפר אשמואיל והדרך ההולכת לכפר בדו ומערבה בדרך הנזכרת ועולה ממנו אל רִגמֵי בדו ואל־עארוץ' ועין אל־עליק ואדמות בית טֻלְמַא.^[2]

תעודת ההקדש מלמדת כי ברשות תושבי הכפר הייתה אדמה חקלאית במזרעת ח'רובה ליד מודיעין-מכבים-רעות.

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.^[3]

בשנת 1863 עבר במקום חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן, וכתב כי במקום 300 תושבים. הוא ציין כי הכפר מוקף בגפנים ובעצי זית.^[4] הכפר הופיע במרשם כפרים עות'מאני משנת 1870 לערך, בו נכתב כי במקום 70 בתים ואוכלוסייה של 147 נפש, אמנם מספר זה כלל רק גברים.^[5]^[6]

הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו כתב בשנת 1874 כי הוא שמע מתושבי הכפר כי הוא נודע גם בשם אום-אל-אלה. הוא ציין כי תושבי הכפר בימיו השתייכו לבני זייד ומקורם בצפון. לאחר שקיבלו אישור להתיישב במקום, הם העניקו לכפר את השם בית איכסא, שקשור לשם האתני כסוואני.^[7]^[8]

לפי הגאוגרף סאמי הדאווי בשנת 1922 מנה הכפר כ-791 תושבים וכ-1,410 תושבים בשנת 1945. בקרב נבי סמואל נכבש הכפר בידי כוחות ההגנה, אולם לאחר הכישלון בקרב על נבי סמואל הם נסוגו מבית איכסא, תוך שהם הורסים בתים בכפר.^[9] יריות מכיוון בית איכסא המשיכו להטריד את התנועה לירושלים.^[10] לאחר מלחמת העצמאות הייתה בית איכסא בשטח הפקר בין קווי צה"ל והלגיון הירדני. במסגרת הסכמי שביתת הנשק נמסרה בית איכסא לירדנים, תמורת החלק בבית צפאפא שנדרש לצורך הפעלת הרכבת מתל אביב לירושלים.^[11] הכפר הועבר לידי הלגיון במאי 1949^[12] ובעקבות זאת פורסמה ידיעה על ירי על הנוסעים בכביש 1,^[13] שהוכחשה.^[14]^[15]

בסוף המאה ה-19 רכשו יהודים 791 דונם מאדמות הכפר.^[16] ב-1948 עם כיבוש השטח בידי ירדן, עברה האחריות על הנכסים ל"אפוטרופוס הירדני על נכסי אויב". ב-1967 עבר השטח לידי ישראל והאחריות על האדמות עברה לידי הממונה הממשלתי.^[16]

לאחר 1967

ב-2011 הכפר לא היה מופרד בגדר ההפרדה מהצד הישראלי. לפי התוואי שאושר בממשלת שרון בשנת 2003, אמורה הייתה הגדר להפריד בין בית איכסא לבין יתר שטחי B של הרשות הפלסטינית. בשנת 2006, בעת ממשלת אולמרט, אושר תוואי חדש של הגדר אשר הפריד בין בית איכסא לשטח ישראל. בשנת 2009 הוקמה גדר מצפון-מערב לכפר אשר מפרידה את הכפר מיתר שטחי B של הרשות הפלסטינית, גדר שהוגדרה כזמנית עד שתיבנה גדר ההפרדה בתוואי שאושר ב-2006.^[17]

ב-2009 הוחלט בעקבות מחאות גופים ירוקים ותושבי מבשרת ציון, כי תוואי קו הרכבת המהיר לירושלים, אשר תוכנן תחילה לעבור בשטחי ישראל שבגבולות הקו הירוק, יעבור במנהרה מעבר לקו הירוק. לצורך זה הופקעו מהכפר כ-20 דונם להקמת מנהרה שבה תעבור הרכבת. כמו כן עוד 30 דונם יופקעו לצורך הקמת כביש גישה ושטח התארגנות להקמת מסילת רכבת אשר לאחר סיום הבנייה ישוקמו ויחזרו למצבם המקורי.^[18]

גלריית תמונות

החלק הצפוני של הכפר
החלק הדרומי של הכפר
ואדי עיסא (נחל שמואל), בחלקו הצפוני היורד מנבי סמואל ועובר בין שכונת רמות אלון לבין בית איכסא
ואדי עיסא (נחל שמואל), בחלקו הצפון-מערבי, העובר בין נבי סמואל לבין בית איכסא
ואדי עיסא (נחל שמואל), בחלקו הדרומי, העובר בין שכונת רמות אלון נבי סמואל לבין בית איכסא

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית איכסא בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בית איכסא

Official website
Survey of Western Palestine, Map 17: IAA, Wikimedia commons
Beit Iksa Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
Beit Iksa Village Profile, ARIJ
Locality Development Priorities and Needs in Beit Iksa, ARIJ

הערות שוליים

^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 16–19
^ רועי מרום, כתבי הֶקדש מהתקופה הממלוכית־עות'מאנית כמקור למחקר גאוגרפי־היסטורי: וקפית ח'אצכי סולטאן (1552 לסה"נ), אופקים לגאוגרפיה 103–104, 2023, עמ' 6
^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II, Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 356–343
^ Guérin, 1868, p. 256
^ Socin, 1879, p. 146
^ Hartmann, 1883, p. 127
^ Sharon, 1999, pp. 105 -108
^ Clermont-Ganneau, 1896, vol. 2, p. 42
^ יחידות ההגנה תקפו שלושה כפרים ליד ירושלים, דבר, 25 באפריל 1948
^ התיאטרון הקאמרי הלך בהרים, על המשמר, 2 ביולי 1948
משקיפי או"ם בירושלים, הצופה, 14 בספטמבר 1948
^ בקרוב תופעל הרכבת, על המשמר, 3 במאי 1949
^ חילופי שטחים בין צבא ההגנה, דבר, 2 במאי 1949
^ ישיבת הועדה הישראלית - הירדנית, הצופה, 13 ביוני 1949
^ חילופי יריות מקומיים בשער הגיא, על המשמר, 13 ביוני 1949
^ קלות וחמורות בעולמנו הקטן, חרות, 11 ביולי 1954
^ ¹ ² איל זמיר, איל בנבנישתי, אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמודים 13, 14, 20, 26
^ עמוס הראל, כפר פלסטיני הצמוד לי-ם נכלל ממערב לגדר ההפרדה, באתר הארץ, 29 ביולי 2009
^ חיים לוינסון, ישראל הפקיעה 50 דונם מכפר פלסטיני לטובת הרכבת מתל אביב לירושלים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2010

[:0-1] רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 16–19

[2] רועי מרום, כתבי הֶקדש מהתקופה הממלוכית־עות'מאנית כמקור למחקר גאוגרפי־היסטורי: וקפית ח'אצכי סולטאן (1552 לסה"נ), אופקים לגאוגרפיה 103–104, 2023, עמ' 6

[3] Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II, Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 356–343

[4] Guérin, 1868, p. 256

[5] Socin, 1879, p. 146

[6] Hartmann, 1883, p. 127

[7] Sharon, 1999, pp. 105 -108

[8] Clermont-Ganneau, 1896, vol. 2, p. 42

[9] יחידות ההגנה תקפו שלושה כפרים ליד ירושלים, דבר, 25 באפריל 1948

[10] התיאטרון הקאמרי הלך בהרים, על המשמר, 2 ביולי 1948
משקיפי או"ם בירושלים, הצופה, 14 בספטמבר 1948

[11] בקרוב תופעל הרכבת, על המשמר, 3 במאי 1949

[12] חילופי שטחים בין צבא ההגנה, דבר, 2 במאי 1949

[13] ישיבת הועדה הישראלית - הירדנית, הצופה, 13 ביוני 1949

[14] חילופי יריות מקומיים בשער הגיא, על המשמר, 13 ביוני 1949

[15] קלות וחמורות בעולמנו הקטן, חרות, 11 ביולי 1954

[אדמות-16] ¹ ² איל זמיר, איל בנבנישתי, אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמודים 13, 14, 20, 26

[17] עמוס הראל, כפר פלסטיני הצמוד לי-ם נכלל ממערב לגדר ההפרדה, באתר הארץ, 29 ביולי 2009

[18] חיים לוינסון, ישראל הפקיעה 50 דונם מכפר פלסטיני לטובת הרכבת מתל אביב לירושלים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

Flag of Palestine יישובי נפת אל-קודס
ערים	מזרח ירושלים (שנוי במחלוקת)
מועצות מקומיות	אבו דיס • אלעיזריה • א-ראם
כפרים	אל-קובייבה • בידו • בית ענאן • ביר נבאלא • ח'אן אל-אחמר • חיזמא • כפר עקב (שנוי במחלוקת) • קטנה • קלנדיה • ענאתא • ערב אל-ג'האלין • בית דוקו • בית חנינא • בית סוריכ • בית איג'זא • בית איכסא • ג'בע • אל-ג'ודיירה • אל-ג'יב • מוח'מאס • ראפאת • א-סוואחרה א-שרקייה • קלנדיה • א-זעיים • שייח' סעד
מחנות פליטים	מחנה הפליטים שועפאט (שנוי במחלוקת)
נפות הרשות הפלסטינית