בריטניה במשחקים הפאראלימפיים

בריטניה במשחקים הפאראלימפיים
בריטניהבריטניה
המשלחת הבריטית בטקס פתיחת המשחקים הפאראלימפיים לונדון (2012)
המשלחת הבריטית בטקס פתיחת המשחקים הפאראלימפיים לונדון (2012)
הוועד הפאראלימפי הלאומי
קוד ייצוג GBR
שם האגודה האולימפית הבריטית
מדליות קיץ
דירוג:
2 		זהב
669 		כסף
625 		ארד
630 		סה"כ
1924
מדליות חורף
דירוג:
26 		זהב
3 		כסף
14 		ארד
23 		סה"כ
40
השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024
השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022

בריטניה שלחה משלחת לכל אחד מאירועי המשחקים הפאראלימפיים מראשיתם, הן במשחקי הקיץ, והן במשחקי החורף. המשלחת הבריטית היא אחת המשלחות המצליחות בתולדות המשחקים. בריטניה ארחה, במשותף עם ארצות הברית, את המשחקים הפאראלימפיים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984), ופעם אחת לבדה בהמשחקים הפאראלימפיים לונדון (2012).

בריטניה היא בין המדינות המצליחות ביותר בתולדות המשחקים הפאראלימפיים. נכון למשחקי 2020, בכל משחקי הקיץ הייתה בריטניה מדורגת בין חמש המדינות המובילות בטבלת המדליות, אולם מעולם לא הוליכה את הטבלה.

בריטניה, היא הממלכה המאוחדת, מורכבת מארבע אומות (Home Nations): אנגליה, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד. בשל מעמדה הייחודי של צפון אירלנד, הנמצאת על האי אירלנד, רשאים ספורטאים מהאומה, בדומה לחברי המשלחת האולימפית, לבחור האם לייצג במשחקים את בריטניה או אירלנד.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתם של המשחקים הפאראלימפיים הוא במשחקי סטוק מנדוויל שהחל לארגן סר לודוויג גוטמן באנגליה בשנת 1948 לחיילים שנפגעו בעת שירותם במלחמת העולם השנייה וסבלו מפגיעות בעמוד השדרה.

המשחקים, שיועדו למשתתפים המרותקים לכיסאות גלגלים בלבד, התקיימו באנגליה עד שנת 1960. המשחקים התקיימו לראשונה מחוץ לאנגליה ברומא לאחר אולימפיאדת הקיץ באותה שנה. משחקים אלה נחשבים למעשה למשחקים הפאראלימפיים הראשונים.

רומא 1960

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל המשחקים הפאראלימפיים רומא (1960) שלחה בריטניה משלחת של 31 ספורטאים (18 גברים ו-13 נשים) המשלחת הגדולה ביותר שנשלחה למשחקים אלו.[1] באולימפיאדה התקיימו תחרויות בשמונה ענפים: קשתות, אתלטיקה, חץ וקשת, סנוקר, שחייה, טניס שולחן, כדורסל וסייף, והמשלחת הבריטית הצליחה לזכות במדליה בכל אחד מהם.

המשלחת הבריטית למשחקים הצליחה לזכות ב-55 מדליות מהן 20 מדליות זהב פאראלימפיות, ודורגה במקום השני בטבלת הזכיות אחרי איטליה המארחת. במדליית הזהב הראשונה אי פעם לטובת בריטניה זכתה הקשתית Margaret Maughan[2] כשזכתה בתחרות לנשים עם תוצאה של 484 נקודות.[3] בתחרויות האתלטיקה בלט דיק תומפסון שזכה בארבע מדליות זהב, ומדליית ארד אחת, אם כי בשל מיעוט המשתתפים התחרו רק שלושה אתלטים בכל מקצוע.[4][5][6][7][8]

במשחקי טניס השולחן זכה טומי טיילור במדליית הזהב הן בטורניר היחידים (קטגוריה A) והן בטורניר הזוגות,[9][10] ואילו השחיינית אנדרסון[11] זכתה בשלוש מדליות זהב במקצים בהם שחתה לבדה.[12][13][14]

טוקיו 1964

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים טוקיו (1964) השתתפה משלחת בריטית גדולה יותר, שכללה 39 ספורטאים (24 גברים ו-15 נשים), שנייה בגודלה רק למשלחת האמריקאית,[15] ושבה עם 61 מדליות, מהן 18 מדליות זהב, ודורגה במקום השני.[16]

במשלחת הבריטית בלטה האתלטית קרול בריאנט שזכתה בשתי מדליות זהב באתלטיקה, טיילור שזכה בשתי מדליות זהב נוספות בטניס שולחן, ודיק תומפסון, שזכה בחמש מדליות פאראלימפיות, בהן שתי מדליות זהב, ושבר את שיא העולם בתחרות זריקת האלה עם הטלה למרחק של 36.67 מטרים.[17]

תל אביב 1968

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968) המשיכה בריטניה להגדיל את המשלחת. היא שלחה למשחקים משלחת של 75 ספורטאים (51 גברים ו-24 נשים)[18] וסיימה במקום השני בדירוג המדליות פעם נוספת עם 69 מדליות, מהן 29 מדליות זהב.[19]

במשלחת בלטה שנית בריאנט כשזכתה בשתי מדליות זהב באתלטיקה, במרוץ ל-60 מטרים[20] ובסלאלום,[21] מדליית זהב נוספת במשחק הזוגות של טניס השולחן,[22] ומדליית כסף בטורניר היחידים.[23] על מדליות אלו הוסיפה בריאנט מדליית כסף בתחרות השחייה במקצה ל-100 מטר בסגנון חזה, כשנכנעה רק לשיא עולם של אורה גולדשטיין,[24] ומדליית ארד בפנטאתלון.[25]

היידלברג 1972

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל המשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972) שלחה בריטניה משלחת של 72 ספורטאים (47 גברים ו-25 נשים), שנייה בגדלה רק למשלחת הגרמנית.[26] המשלחת שבה למולדתה עם 52 מדליות, מהן 16 מזהב, ודורגה שלישית בטבלת המדליות.[27]

בין ספורטאיה של בריטניה במשחקים בלטה פעם נוספת קרול בריאנט, שזכתה במדליית זהב במירוץ ל-60 מטר (קטגוריה 4), עם תוצאה של 15.8 שניות,[28] במדליית זהב קבוצתית במקצה שליחים ל-4X40 מטר,[29] ובמדליה נוספת באתלטיקה כשקטפה את הארד בקרב חמש עם 3,802 נקודות.[30] על שלוש המדליות באתלטיקה הוסיפה בריאנט מדליית זהב בטורניר היחידים בטניס שולחן,[31] ואף זכתה במדליית זהב בתחרות הסייף בסגנון רומח, ללא הפסד.[32] עוד בלטה במשלחת האתלטית B.Howie, שהייתה שותפה למדליית הזהב במירוץ ה-4X40 שליחים, וזכתה גם במדליית הזהב במירוץ ל-60 מטרים (קטגוריה 3) עם תוצאה של 15.7 שניות,[33] ובסלאלום עם 58.2 שניות.[34]

טורונטו 1976

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976) סיימו ספורטאיה הנכים של בריטניה במקום החמישי בדירוג המדליות הכללי, הדירוג הנמוך ביותר בתולדות המשלחת, עם 94 מדליות, מהן 29 מדליות זהב פאראלימפיות.[35] נבחרת הכדורסל של הבריטים הצליחה להעפיל משלב הבתים של הטורניר, אולם הודחה בשלב רבע הגמר כשהפסידה לנבחרתה של ישראל, שהמשיכה עד למדליית הכסף, בתוצאה 60-26.[36]

עיקר הצלחתה של בריטניה במשחקים אלו היו בבריכת השחייה. השחיין מייק קני, שהפך לאחד מגדולי ספורטאיה הפאראלימפיים של בריטניה, השתתף במשחקים לראשונה, זכה בשלוש מדליות זהב, תוך שבירתם של שלושה שיאי עולם. במקצה ל-25 מטרים בסגנון גב הוא קבע שיא עולם 30.23 שניות,[37] במשחה ל-25 מטרים חזה הוא קבע שיא של 42.56 שניות,[38] ובמקצה ל-25 מטרים חופשי העמיד את השיא על 31.59 שניות.[39] במשלחת בלטה גם השחיינית מ. וון שזכתה בארבע מדליות זהב אישיות, ומדליית זהב קבוצתית אחת. היא זכתה במדליית הזהב בכל הסגנונות במשחים ל-100 מטרים (קטגוריה D) ובמקצה הקבוצתי ל-4X50 מסגנון מעורב.

ארנהם 1980

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל המשחקים הפאראלימפיים ארנהם (1980) שלחה בריטניה משלחת של 96 ספורטאים (65 גברים ו-31 נשים)[40] שהצליחו לזכות ב-100 מדליות, מהן 47 מדליות זהב פאראלימפיות, אשר דירגו את בריטניה פעם נוספת במקום החמישי בדירוג המדליות.[41]

עיקר הצלחתה של המשלחת הייתה במשחקי הכדורת דשא, בה זכתה המשלחת ב-24 מדליות, מהן 12 מדליות זהב ודורגה ראשונה בענף זה כשהשנייה לה, אירלנד, זכתה בארבע מדליות בלבד.[42] גם בתחרויות השחייה ידעה בריטניה הצלחה מכובדת, כשזכתה ב-25 מדליות, מהן 18 מדליות זהב, ודורגה שישית בענף.[43] מייק קני זכה בשלוש מדליות זהב נוספות בתחרויות ל-25 מטרים, תוך שהוא שובר גם שני שיאי עולם, בסגנון חזה עם 38.98 שניות,[44] ובסגנון חופשי עם 30.43 שניות.[45] והשחיינית מ. וון זכתה בשלוש מדליות זהב אישיות תוך שבירת שלושה שיאי עולם במשחים ל-100 מטרים, ומדליית כסף אחת. שחיינית נוספת שבלטה במשלחת היא איזבל בר שזכתה בשלוש מדליות זהב במקצים ל-25 מטרים (קטגוריה C1), אם כי במקצה בסגנון חזה שחתה לבדה,[46] ובמקצים בסגנונות גב וחופשי התחרתה מול מתמודדת נוספת אחת בלבד.[47][48]

ניו יורק וסטוק מנדוויל 1984

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המשחקים שהתקיימו בשנת 1984 ארחה בריטניה במשותף עם ארצות הברית. בתחילה אמורים היו המשחקים להתקיים באוניברסיטת אילינוי, אולם ארבעה חודשים לפני תחילת המשחקים הודיעה האוניברסיטה שלא תוכל לקיימם בשל קשיים כלכליים, ובית החולים שבסטוק מנדוויל, בו התקיימו משחקי סטוק מנדוויל לקח על עצמו את האירוח.[49] בריטניה שלחה למשחקים משלחת של 227 ספורטאים,[50] שהצליחו לזכות שיא כל הזמנים של בריטניה עם 331 מדליות מהן 107 מזהב, שנייה רק למשלחת האמריקאית.[51]

הבריטים דורגו במקום השני בתחרויות האתלטיקה עם 161 מדליות, מהן 63 מדליות זהב,[52] ובמקום הראשון בכדורת דשא, עם 15 מדליות.[53] האתלטית איליין הרפר זכתה בשלוש מדליות זהב וקבעה שני שיאי עולם, בזריקת אלה (קטגוריה C3) עם תוצאה של 12.38 מטרים,[54] ובסלאלום עם תוצאה של 2:47.80 דקות.[55] האתלט רוברט מתיוס זכה בשלוש מדליות זהב, כשקבע שלושה שיאי עולם (קטגוריה B1) עם 2:02.33 דקות במירוץ ל-800 מטרים,[56] שיא של 4:18.73 דקות במקצה ל-1,500 מטרים,[57] ו-16:36.90 דקות בתחרות ל-5,000 מטרים.[58]

בתחרויות השחייה זכה קנת קיירנס בחמש מדליות פאראלימפיות (קטגוריה B1) מהן ארבע מדליות זהב. מייק קני זכה בחמש מדליות זהב נוספות, וקבע שני שיאי עולם ב-25 מטר חופשי עם 28.91 שניות,[59] ו-25 מטר גב עם 29.04 שניות.[60] גם רובין סורג'נר זכה בארבע מדליות זהב פאראלימפיות, וקבע שני שיאי עולם (קטגוריה C4) עם 48.04 שניות במשחה ל-50 מטרים גב,[61] ו-38.33 שניות במקצה ל-50 מטרים בסגנון חופשי.[62]

סיאול 1988

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים סיאול (1988) דורגה בריטניה במקום השלישי בטבלת המדליות, כשספורטאיה הצליחו לזכות ב-183 מדליות, מהן 65 מדליות זהב. המשלחת דורגה שלישית בדירוג המדליות בתחרויות האתלטיקה עם 70 מדליות, מהן 30 מדליות זהב פאראלימפיות,[63] ושלישית גם בדירוג המדליות בבריכת השחייה עם 83 מדליות, מהן 24 מדליות זהב.[64]

הייתה זו השתתפותו האחרונה של מייק קני במשחקים, והוא חזר למולדתו עם חמש מדליות זהב. במקצה ל-100 מטרים בסגנון חופשי קבע קני שיא עולם של 2:18.48 דקות,[65] ובמקצה ל-50 מטרים חופשי זכה עם תוצאה של 59.84 שניות.[66] הוא הוסיף שתי מדליות זהב במקצים ל-25 מטרים, עם 31.06 שניות בסגנון גב,[67] ושיא פאראלימפי של 35.56 שניות בסגנון חזה.[68] קני הוסיף עוד מדליית זהב במקצה ל-75 מטרים בסגנון מעורב עם תוצאה של 1:52.12 דקות.[69] בתחרויות השחייה בלטה גם בוורלי גול שזכתה בשלוש מדליות זהב (קטגוריה 4) במקצים ל-100 מטר גב, ובמשחים ל-100 ו-400 מטר חופשי, והשחיינית ג'יין סטידבר שזכתה בשתי מדליות זהב, ובשלוש מדליות כסף, ואף קבעה שיא עולם במקצה ל-100 מטר גב (קטגוריה C4) עם תוצאה של 1:57.11 דקות.[70]

באצטדיון האתלטיקה זכה נייג'ל קולטס בשלוש מדליות זהב, בתחרות ל-100 ו-200 מטר, ובקפיצה לגובה עם שיא עולם של 1.91 מטר,[71] ובמדליית הכסף במירוץ ל-400 מטר. עוד בלט האתלט מייקל ווקר שזכה בארבע מדליות זהב, (קטגוריה C4) תוך שהוא שובר ארבעה שיאי עולם. בתחרות זריקת האלה הוא קבע תוצאה של 38.12 מטרים,[72] בזריקת הדיסקוס ניצח עם 23.80 מטרים,[73] בהטלת הכידון קבע שיא של 20.62 מטרים,[74] ובהדיפת כדור הברזל קבע שיא עולם רביעי של 7.08 מטרים.[75] האתלט פול ויליאמס קבע אף הוא שלושה שיאי עולם באתלטיקה (קטגוריה C5) עם 55.02 מטרים בזריקת האלה,[76] תוצאה של 33.56 מטרים בזריקת הדיסקוס,[77] ושיא עולם של 39.14 מטרים בזריקת הכידון.[78] בנוסף לשלוש מדליות הזהב, זכה ויליאמס גם במדליית הכסף בהדיפת כדור הברזל.

ברצלונה 1992

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים ברצלונה (1992) כלל משלחת בריטניה 209 ספורטאים (156 גברים ו-53 נשים)[79] שזכו ב-128 מדליות, מהן 40 מדליות זהב. 22 ממדליות הזהב הגיעו מבריכת השחייה בה זכו בסך של 64 מדליות פאראלימפיות.[80]

השחיין כריסטופר הולמס, שזכה בסיאול בשתי מדליות כסף ומדליית ארד אחת, היה הספורטאי הבריטי הבולט במשחקים כשזכה במשחקים בברצלונה בשש מדליות זהב, ומדליית כסף אחת. הולמס אך שבר שלושה שיאי עולם (קטגוריה B2) כשקבע 1:12.33 דקות במקצה ל-100 מטר גב,[81] תוצאה של 2:33.14 דקות במקצה ל-200 מטר גב,[82] ובמשחה ל-50 מטר חופשי עצר את השעון על 26.07 שניות.[83] בלטה במשלחת גם השחיינית ג'אניס ברטון שזכתה בשלוש מדליות זהב וארבע מדליות כסף פאראלימפיות (קטגוריה B1) והשחיין פיטר הול שזכה בשלוש מדליות זהב (קטגוריה S2) וקבע שלושה שיאי עולם חדשים בקטגוריה. במקצה ל-50 מטר חופשי עם 1:09.28 דקות,[84] במשחה ל-100 מטר חופשי קבע 2:26.30 דקות,[85] ובמקצה ל-50 מטר גב העמיד את השיא על 1:10.38 דקות.[86]

במשחקי האתלטיקה בלטה האצנית טני גריי שזכתה בארבע מדליות זהב ומדליית כסף, וקבעה שני שיאי עולם, ושני שיאים פאראלימפיים. (קטגוריה TW3) במירוץ ל-100 מטרים קבעה גריי שיא עולם של 17.55 שניות,[87] במירוץ ל-200 מטרים קבעה שיא פאראלימפי של 32.78 שניות במקצה המוקדם, אותו שיפרה עם שיא פאראלימפי נוסף במקצה הגמר עם 31.19 שניות,[88] במירוץ ל-400 מטרים קבעה שיא עולם של 59.20 במקצה המוקדם, וניצחה את מקצה הגמר בזמן של 59.58 שניות,[89] ובמירוץ ל-800 מטרים קבעה שיא פאראלימפי של 2:06.58 דקות.[90]

אטלנטה 1996

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל המשחקים הפאראלימפיים אטלנטה (1996) שלחה בריטניה את המשלחת הגדולה בתולדותיה כשייצגו אותה 248 ספורטאים (165 גברים ו-83 נשים)[91] המשלחת שבה למולדתה עם 122 מדליות, מהן 39 מדליות זהב.

השחיין כריסטופר הולמס זכה בשלוש מדליות זהב נוספות ומדליית כסף, ואף קבע שיא עולם במשחה ל-100 מטר גב עם תוצאה של 1:07.29 דקות.[92] בלטה גם השחיינית שרה ביילי, שזכתה בברצלונה בשתי מדליות זהב, זכתה בשלוש מדליות זהב וקבעה שיא עולם ב-200 מטר מעורב (קטגוריה SM10) עם תוצאה של 2:38.38 דקות.[93] באצטדיון האתלטיקה בלט סטיבן פייטון שזכה בשלוש מדליות זהב, ומדליית ארד במירוץ השליחים, ואף קבע שיא עולם (קטגוריה T37) במירוץ ל-400 מטרים כשעצר את השעון על 54.23 שניות.[94]

סידני 2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים סידני (2000) זכתה המשלחת הבריטית ב-131 מדליות, מהן 41 מדליות זהב פאראלימפיות, שנייה רק לאוסטרליה המארחת.[95]

האצנית טני גריי-תומפסון הייתה הספורטאית הבולטת במשלחת עם ארבע מדליות זהב (קטגוריה T53) בריצות ל-100, 200, 400 ו-800 מטרים. הרוכב לי פירסון זכה בשלוש מדליות זהב. גם שחיין דייוויד רוברטס זכה בשש מדליות בהן שלוש מדליות זהב, בניהן מדליית זהב קבוצתית במשחה השליחים 4X100 חופשי, שבר שיא פאראלימפי במקצה ל-100 מטר חופשי (קטגוריה S7) עם תוצאה של 1:03.36 דקות,[96] ושיא עולם במקצה ל-50 מטר חופשי עם תוצאה של 28.58 שניות.[97] במדליית משחה השליחים זכה עמו גם ג'יימס קריספ שהוסיף שתי מדליות זהב אישיות, עם שני שיאי עולם (קטגוריה S9) של 1:05.15 דקות במשחה ל-100 מטר גב,[98] ו-2:25.33 דקות במשחה ל-200 מטר מעורב.[99]

אתונה 2004

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים אתונה (2004) דורגה בריטניה שנייה בטבלת המדליות, עם 94 מדליות, בהן 35 מדליות זהב.[100] השחיין ג'יימס אנדרסון היה הספורטאי הבולט במשלחת כשזכה בארבע מדליות זהב פאראלימפיות, ואף שבר את שיא העולם במשחה ל-50 מטר חופשי כשקבע תוצאה של 4:49.81 דקות.[101] דייוויד רוברטס זכה בארבע מדליות זהב ומדליית כסף אחת ופירסון זכה בשלוש מדליות זהב נוספות בתחרויות הרכיבה.

בייג'ינג 2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים בייג'ינג (2008) הייתה בריטניה שוב שנייה בדירוג המדליות, עם 102 מדליות פאראלימפיות, אחרי סין המארחת שזכתה ב-211 מדליות.[102] רוכב האופניים דארן קני זכה בארבע מדליות זהב ומדליית כסף אחת, רוברטס זכה בארבע מדליות זהב בבריכת השחייה ופירסון זכה ברכיבה בשלוש מדליות זהב נוספות, בפעם השלישית ברציפות.

אולימפיאדות החורף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי החורף הפאראלימפיים משתתפת בריטניה מאז ראשיתם במשחקים הפאראלימפיים אורנסקולדויק (1976), בהם הצלחתה של בריטניה פחותה, והמשלחת קטפה את מדליית הזהב הראשונה בתולדותיה במשחקים הפאראלימפיים סוצ'י (2014).

הישגי השיא של המשלחת היו במשחקים הפאראלימפיים אינסברוק (1984) בה הצליחו חברי המשלחת לזכות בעשר מדליות פאראלימפיות, ארבע מדליות כסף ושש מדליות ארד. הספורטאית הבריטית הבולטת במשחקים אלו הייתה דניס סמית שזכתה בשלוש מדליות כסף בהחלקה מהירה.

מדליות לפי אולימפיאדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הקיץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
המשחקים הפאראלימפיים רומא (1960) 20 15 20 55
המשחקים הפאראלימפיים טוקיו (1964) 18 23 20 61
המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968) 29 20 20 69
המשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972) 16 15 21 52
המשחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976) 29 28 37 94
המשחקים הפאראלימפיים ארנהם (1980) 47 32 21 100
המשחקים הפאראלימפיים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984) (מארחת) 107 112 112 331
המשחקים הפאראלימפיים סיאול (1988) 65 65 54 184
המשחקים הפאראלימפיים ברצלונה (1992) 42 51 45 138
המשחקים הפאראלימפיים אטלנטה (1996) 39 42 41 122
המשחקים הפאראלימפיים סידני (2000) 41 43 47 131
המשחקים הפאראלימפיים אתונה (2004) 35 30 29 94
המשחקים הפאראלימפיים בייג'ינג (2008) 42 29 31 102
המשחקים הפאראלימפיים לונדון (2012) 34 43 43 120
המשחקים הפאראלימפיים ריו דה ז'ניירו (2016) 64 39 44 147
המשחקים הפאראלימפיים טוקיו (2020) 41 38 45 124
סה"כ 669 625 630 1924

משחקי החורף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
המשחקים הפאראלימפיים אורנסקולדויק (1976) 0 0 0 0
המשחקים הפאראלימפיים גיילו (1980) 0 0 0 0
המשחקים הפאראלימפיים אינסברוק (1984) 0 4 6 10
המשחקים הפאראלימפיים אינסברוק (1988) 0 0 0 0
המשחקים הפאראלימפיים אלברוויל (1992) 0 1 4 5
המשחקים הפאראלימפיים לילהאמר (1994) 0 0 5 5
המשחקים הפאראלימפיים נאגנו (1998) 0 0 0 0
המשחקים הפאראלימפיים סולט לייק סיטי (2002) 0 0 0 0
המשחקים הפאראלימפיים טורינו (2006) 0 1 0 1
המשחקים הפאראלימפיים ונקובר (2010) 0 0 0 0
המשחקים הפאראלימפיים סוצ'י (2014) 1 3 2 6
המשחקים הפאראלימפיים פיונגצ'אנג (2018) 1 4 2 7
המשחקים הפאראלימפיים בייג'ינג (2022) 1 1 4 6
סה"כ 3 14 23 40

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריטניה במשחקים הפאראלימפיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מספר המשתתפים במשחקים ברומא 1960
  2. ^ Britain's golden pioneer באתר ה-BBC
  3. ^ Rome 1960 Paralympic Games Archery Women's Columbia Round open
  4. ^ Rome 1960 Paralympic Games Athletics Men's Precision Javelin A
  5. ^ Rome 1960 Paralympic Games Athletics Men's Javelin B
  6. ^ Rome 1960 Paralympic Games Athletics Men's Javelin A
  7. ^ Rome 1960 Paralympic Games Athletics Men's Club Throw A
  8. ^ Rome 1960 Paralympic Games Athletics Men's Shot Put A
  9. ^ Rome 1960 Paralympic Games Table Tennis Men's Doubles A
  10. ^ Rome 1960 Paralympic Games Table Tennis Men's Singles A
  11. ^ אין תעוד לגבי שמה המלא
  12. ^ Rome 1960 Paralympic Games Swimming Women's 25 m Backstroke complete class 1
  13. ^ Rome 1960 Paralympic Games Swimming Women's 25 m Crawl incomplete class 1
  14. ^ Rome 1960 Paralympic Games Swimming Women's 25 m Breaststroke incomplete class 1
  15. ^ מספר המשתתפים במשחקים בטוקיו 1964
  16. ^ הזוכות במדליה, טוקיו 1964
  17. ^ Tokyo 1964 Paralympic Games Athletics Men's Club Throw A
  18. ^ מספר המשתתפים במשחקים בתל אביב 1968
  19. ^ דירוג המדליות, תל אביב 1968
  20. ^ Tel Aviv 1968 Paralympic Games Athletics Women's 60 m Wheelchair C
  21. ^ Tel Aviv 1968 Paralympic Games Athletics Women's Slalom C
  22. ^ Tel Aviv 1968 Paralympic Games Table Tennis Women's Doubles C
  23. ^ Tel Aviv 1968 Paralympic Games Table Tennis Women's Singles C
  24. ^ Tel Aviv 1968 Paralympic Games Swimming Women's 100 m Breaststroke open
  25. ^ Tel Aviv 1968 Paralympic Games Athletics Women's Pentathlon incomplete
  26. ^ מספר המשתתפים בהיידלברג 1972
  27. ^ מאזן המדליות בהיידלברג 1972
  28. ^ Heidelberg 1972 Paralympic Games Athletics Women's 60 m Wheelchair 4
  29. ^ Heidelberg 1972 Paralympic Games Athletics Women's 4x40 m Wheelchair Relay open
  30. ^ Heidelberg 1972 Paralympic Games Athletics Women's Pentathlon 4
  31. ^ Heidelberg 1972 Paralympic Games Table Tennis Women's Singles 4
  32. ^ Heidelberg 1972 Paralympic Games Wheelchair Fencing Women's Foil Novice Individual
  33. ^ Heidelberg 1972 Paralympic Games Athletics Women's 60 m Wheelchair 3
  34. ^ Heidelberg 1972 Paralympic Games Athletics Women's Slalom 3
  35. ^ דירוג המדליות, טורונטו 1976
  36. ^ Toronto 1976 Paralympic Games Wheelchair Basketball Men
  37. ^ Toronto 1976 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Backstroke 1A
  38. ^ Toronto 1976 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Breaststroke 1A
  39. ^ Toronto 1976 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Freestyle 1A
  40. ^ מספר המשתתפים, ארנהם 1980
  41. ^ דירוג המדליות, ארנהם 1980
  42. ^ דירוג המדליות בכדורת דשא, ארנהם 1980
  43. ^ דירוג מדליות השחייה, ארנהם 1980
  44. ^ Arnhem 1980 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Breaststroke 1A
  45. ^ Arnhem 1980 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Freestyle 1A
  46. ^ Arnhem 1980 Paralympic Games Swimming Women's 25 m Breaststroke 1C
  47. ^ Arnhem 1980 Paralympic Games Swimming Women's 25 m Backstroke 1C
  48. ^ Arnhem 1980 Paralympic Games Swimming Women's 25 m Freestyle 1C
  49. ^ Stoke Mandeville 1984 The last-minute Paralympics
  50. ^ המשתתפים בניו יורק וסטוק מנדוויל 1984
  51. ^ דירוג המדליות בניו יורק וסטוק מנדוויל 1984
  52. ^ דירוג מדליות האתלטיקה בניו יורק וסטוק מנדוויל 1984
  53. ^ דירוג המדליות בכדורת דשא בניו יורק וסטוק מנדוויל 1984
  54. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Athletics Women's Club Throw C3
  55. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Athletics Women's Slalom C3
  56. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Athletics Men's 800 m B1
  57. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Athletics Men's 1,500 m B1
  58. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Athletics Men's 5,000 m B1
  59. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Freestyle 1A
  60. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Backstroke 1A
  61. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Swimming Men's 50 m Backstroke C4
  62. ^ New York / Stoke Mandeville 1984 Paralympic Games Swimming Men's 50 m Freestyle C4
  63. ^ דירוג מדליות האתלטיקה, סיאול 1988
  64. ^ דירוג מדליות השחייה, סיאול 1988
  65. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Swimming Men's 100 m Freestyle 1A
  66. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Swimming Men's 50 m Freestyle 1A
  67. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Backstroke 1A
  68. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Swimming Men's 25 m Breaststroke 1A
  69. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Swimming Men's 75 m Individual Medley 1A
  70. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Swimming Women's 100 m Backstroke C4
  71. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's High Jump A6A8A9L6
  72. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's Club Throw C4
  73. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's Discus C4
  74. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's Javelin C4
  75. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's Shot Put C4
  76. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's Club Throw C5
  77. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's Discus C5
  78. ^ Seoul 1988 Paralympic Games Athletics Men's Javelin C5
  79. ^ המשתתפים בברצלונה 1992
  80. ^ דירוג מדליות השחייה בברצלונה 1992
  81. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Swimming Men's 100 m Backstroke B2
  82. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Swimming Men's 200 m Backstroke B2
  83. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Swimming Men's 50 m Freestyle B2
  84. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Swimming Men's 50 m Freestyle S2
  85. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Swimming Men's 100 m Freestyle S2
  86. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Swimming Men's 50 m Backstroke S2
  87. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Athletics Women's 100 m TW3
  88. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Athletics Women's 200 m TW3
  89. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Athletics Women's 400 m TW3
  90. ^ Barcelona 1992 Paralympic Games Athletics Women's 800 m TW3
  91. ^ המשתתפים באטלנטה 1996
  92. ^ Atlanta 1996 Paralympic Games Swimming Men's 100 m Backstroke B2
  93. ^ Atlanta 1996 Paralympic Games Swimming Women's 200 m Medley SM10
  94. ^ Atlanta 1996 Paralympic Games Athletics Men's 400 m T37
  95. ^ דירוג המדליות, סידני 2000
  96. ^ Sydney 2000 Paralympic Games Swimming Men's 100 m Freestyle S7
  97. ^ Sydney 2000 Paralympic Games Swimming Men's 50 m Freestyle S7
  98. ^ Sydney 2000 Paralympic Games Swimming Men's 100 m Backstroke S9
  99. ^ Sydney 2000 Paralympic Games Swimming Men's 200 m Medley SM9
  100. ^ דירוג המדליות, אתונה 2004
  101. ^ ATHENS 2004 Paralympic Games Swimming Men's 200 m Freestyle S2
  102. ^ דירוג מדליות בייג'ינג 2008
מדינות אירופה במשחקים הפאראלימפיים
אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ

משלחות מטעם טריטוריות שאינן עצמאיות: איי פארו

מדינות וטריטוריות לשעבר: ברית המועצות • גרמניה המזרחית • גרמניה המערבית • יוגוסלביה • סרביה ומונטנגרו • צ'כוסלובקיה

משלחות מיוחדות: המשלחת המאוחדת • משתתפים עצמאיים • ספורטאים פאראלימפיים ניטרליים

אירופה