ג'וזף קרומגולד

ג'וזף קרומגולד
Joseph Krumgold
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 באפריל 1908
ג'רזי סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1980 (בגיל 72)
הופ טאונשיפ, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וזף קווינסי קרומגולד (באנגלית: Joseph Quincy Krumgold;‏ 9 באפריל 1908 – 10 ביולי 1980) היה סופר ילדים ובמאי קולנוע יהודי אמריקאי. קרומגולד נמנה עם ששת הסופרים היחידים שזכו במדליית ניוברי פעמיים. בין 1947 ל-1950 חי בישראל וביים כמה מסרטי הקולנוע הראשונים שנוצרו במדינה הצעירה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרומגולד נולד בג'רזי סיטי שבניו ג'רזי למשפחה יהודית. אביו היה מפעיל בתי קולנוע וקרומגולד היה מעורב בעסקי הקולנוע מגיל צעיר. לאחר שסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת ניו יורק עבד זמן מה עבור חברת MGM כתסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע. בשנת 1935 פרסם ספר מתח למבוגרים בשם "Thanks to Murder". בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד עבור משרד המידע המלחמתי של ארצות הברית (United States Office of War Information), סוכנות ממשלתית שעסקה ביצירת סרטי תעודה וסרטי תעמולה בתקופת המלחמה. בשנת 1943 הפיק עבור הסוכנות סרט בשם "אוטוביוגרפיה של ג'יפ", המתאר את המצאתו וייצורו של הג'יפ מנקודת הראות של ג'יפ.[1]

בשנת 1947 נישא להלן ליטווין (Litwin), ולזוג נולד בן בשם אדם.

בשנת 1947 יצר בארץ ישראל הבמאי התיעודי האמריקאי הרברט קליין את הסרט "בית אבי", העוסק במאמציו של ילד ניצול השואה לחפש אחר הוריו. את הציוד ששימש את קליין בהסרטה רכש יהודי מדרום אפריקה בשם נורמן לוריא, אשר הקים את "החברה הארץ ישראלית לסרטים", בשכונת טלביה בירושלים. הוא הביא לארץ ישראל את קרומגולד; בבימויו, ובסיוע צלמים כסאשה אלכסנדר ורולף קנלר, נוצרו מספר סרטי תעודה וסרטים עלילתיים בין השנים 1947—1951. בין היתר יצר קרומגולד סרט תעודה בשם "בית הערבה" (1948);[2] "אין זו אגדה" (1950), סרט עלילתי שהוזמן ומומן על ידי ההסתדרות המספר את סיפור אהבתו של עולה חדש לבת קיבוץ ותיקה, בו שימש קרומגולד כבמאי, תסריטאי ועורך;[3] ו"קללה לברכה" (1951) המספר את סיפורה של משפחת חלוצים בעמק יזרעאל שקשיי החיים מביאים אותם לשוב לביתם באירופה, שם הם נספים בשואה, אך בנם ניצל, שב לארץ ישראל ונלחם במלחמת העצמאות.[4] החברה התמוטטה מבחינה כלכלית לאחר כשלוש שנות פעילות, ובשנת 1950 שב קרומגולד לארצות הברית.

עם שובו לארצות הברית נשכר על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית ליצור סרט על עובדים היספנים בארצות הברית הכפרית. בשנת 1953 נוצר הסרט, והיווה השראה לכתיבת ספר הילדים הראשון של קרומגולד "And Now Miguel..." המספר את סיפורו של נער רועה בניו מקסיקו בשם מיגל. הספר זכה להצלחה, וקרומגולד זכה במדליית ניוברי על כתיבתו. קרומגולד המשיך בכתיבה לילדים, ובין היתר פרסם, בשנת 1959 ספר ילדים מצליח נוסף בשם "Onion John" המספר על ידידות בין ילד לבין מתבודד אקסצנטרי בעיירה קטנה בניו ג'רזי. גם ספר זה זכה במדליית ניוברי. קרומגולד כתב מספר מועט של ספרי ילדים, והמשיך בפעילות כתסריטאי וקולנוען.

הוא טייל עם משפחתו במקומות רבים בעולם, ובית מגוריהם היה בגריניץ' וילג' ובעיירה הופ בניו ג'רזי. בשנת 1980 מת בעיירה הופ שבניו ג'רזי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרטיו של ג'וזף קרומגולד באתר ארכיון שפילברג:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "אוטוביוגרפיה של ג'יפ", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ "בית הערבה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  3. ^ אין זו אגדה, דבר, 21 באפריל 1950.
  4. ^ ב. דוד, מקללה לברכה, דבר, 22 ביוני 1951.