ג'סטין פשנו

ג'סטין פשנו
Justin Fashanu
מידע אישי
לידה 19 בפברואר 1961
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 2 במאי 1998 (בגיל 37)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה חלוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן
1978–1981נוריץ' סיטי90 (35)
1980 אדלייד5 (3)
1981–1982נוטינגהאם פורסט32 (3)
1982 סאות'המפטון9 (3)
1982–1985נוטס קאונטי64 (20)
1985–1987ברייטון אנד הוב אלביון16 (2)
1989–1990וסטהאם יונייטד2 (0)
1989מנצ'סטר סיטי2 (0)
1990לייטון אוריינט5 (0)
1990המילטון סטילרס
1991–1993טורקי יונייטד41 (15)
1991סאות'הול6 (1)
1991לת'רהד
1991ניוקאסל יונייטד0 (0)
1993איירדריאוניאנס16 (5)
1993–1994הארט אוף מידלות'יאן11 (1)
1993טרלבורגס1 (0)
1997מירמר ריינג'רס18 (12)
עריכת הנתון בוויקינתונים
נבחרת לאומית כשחקן
1980–1982אנגליה עד גיל 2111 (5)
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'סטין פָשָנוּאנגלית: Justin Fashanu19 בפברואר 19612 במאי 1998) היה כדורגלן בליגה האנגלית הבכירה, שהיה הכדורגלן הראשון בהיסטוריה שיצא מהארון[1].

פשָנוּ נולד להורים ניגרים שחיו באנגליה. בילדותו, נמסרו הוא ואחיו הצעיר ממנו בשנה ג'ון פשנו (שאף הוא היה לכדורגלן בכיר), למוסד לילדים יתומים ונטושים. כשהיה בן 6, נמסרו הוא ואחיו למשפחה אומנת בנורפוק.

את הקריירה שלו ככדורגלן התחיל פשנו בקבוצת נוריץ' סיטי בשנת 1979. בשנת 1980 הוא זכה בפרס "שער העונה" מטעם ה-BBC, בזכות שער מרהיב שהבקיע במשחק נגד קבוצת ליברפול.

הוא היה לשחקן הבריטי הראשון ממוצא אפריקאי שמחירו עלה על מיליון לירות שטרלינג, כאשר הועבר לקבוצת נוטינגהאם פורסט בשנת 1981.

הקריירה שלו עלתה על שרטון, בגלל מערכת יחסים עכורה שהתפתחה בינו לבין מאמנו בריאן קלאף. קלאף הוטרד מהשמועות בדבר העדפותיו המיניות של פשנו, ונהג לכנות אותו בשמות גנאי. באוטוביוגרפיה שלו, סיפר קלאף כיצד הביא לפשנו חלוק נשים, לאחר שהגיע לאזנו שמועה על ביקורו של השחקן במועדון גייז. פציעה טורדנית בברך אף היא חיבלה בהצלחתו, והביאה בסופו של דבר לפרישתו מהכדורגל הבכיר, אף שניסה קודם לכן את מזלו בקבוצות אחרות בליגה הבכירה, מנצ'סטר סיטי וניוקאסל יונייטד.

התרסקות הקריירה המבטיחה דכדכה את רוחו של פשנו. ידידו הקרוב, פעיל זכויות הלהט"ב פיטר ת'אצ'ל, סיפר שכבר בשנת 1982 ביקש פשנו להתוודות על נטיותיו המיניות, מתוך תקווה שצעד זה יעזור לו להיחלץ מהמבוי הסתום שנקלע אליו. בסופו של דבר נקט צעד נואש אחר, כשהצטרף לכנסייה האוונגליסטית וניסה לדחות את אורח החיים ההומוסקסואלי כחטא, וליצור קשרים עם נשים.

כישלון הניסיון לחזור בתשובה, והיכרות עם סיפורו של נער שהתאבד על רקע נטיותיו המיניות, הביאו אותו בשנת 1990 להתוודות על נטיותיו שלו בעיתונות הצהובה. בכך היה לשחקן הכדורגל המקצועי הראשון שיצא מהארון.

המחיר האישי ששילם פשנו על צעד זה היה קשה. הוא הוקע על ידי סביבתו, כולל על ידי אחיו ג'ון. בעיני הקהילה האפרו-בריטית הוא הפך מאדם שנחשב לסמל הצלחה, לאחד שהמיט חרפה על הקהילה. מכריו בעולם הספורט התנערו ממנו בטענה שאין מקום להומוסקסואליות בכדורגל. הוא סבל קשות מהקהל שנהג עוד קודם לכן ללעוג לצבע עורו, וכעת גם לנטיותיו המיניות.

בשל המהומה שהתעוררה עבר פשנו לשחק בליגות נמוכות יותר, בין השאר בקבוצות לייטון אוריינט וטורקי יונייטד ומאוחר יותר בסקוטלנד בקבוצת הארט אוף מידלות'יאן, ומשלא מצא את מקומו, עבר בשנת 1995 לשחק בארצות הברית, ומאוחר יותר לאמן שם. בשנים אלה נראה היה שמצא את מקומו, וזכה בהערכה ליכולתו המקצועית.

בספטמבר 1997 הוא נבחר למקום ה-99 ברשימת 500 הגיבורים ההומואים והלסביות של כתב העת "פינק פייפר".

במרץ 1998 התלונן נגדו נער בן 17 על תקיפה מינית, בטענה שמצא את עצמו שיכור במיטתו של פשנו. פשנו נחקר במשטרה, וטען שהמדובר בניסיון סחיטה, אולם הוא לא המתין להתפתחות החקירה, ומחשש שייעצר חזר מארצות הברית לאנגליה.

ב-2 במאי 1998 התאבד פשנו בתלייה במוסך נטוש בלונדון. במכתב שהשאיר טען שוב לחפותו, והוסיף "אני מקווה שישו שאני אוהב מחכה לי, לפחות אמצא שלווה". לאחר מותו נודע שהמשטרה החליטה לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אור רכלבסקי, גאנג סטאר, באתר nrg‏, 30 ביולי 2005