סטקהאוס בשנת 2020 | |
לידה |
5 בנובמבר 1974 (בן 50) קינסטון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | קלע, סמול פורוורד |
גובה | 1.98 מטר |
מספר | 24, 42 |
מכללה | אוניברסיטת קרוליינה הצפונית |
דראפט |
בחירה שלישית, 1995 פילדלפיה 76' |
קבוצות כשחקן | |
1995–1998 1998–2002 2002–2004 2004–2009 2010 2010–2011 2011–2012 2012–2013 |
פילדלפיה 76' דטרויט פיסטונס וושינגטון ויזארדס דאלאס מאבריקס מילווקי באקס מיאמי היט אטלנטה הוקס ברוקלין נטס |
הישגים כשחקן | |
2 בחירות למשחק האולסטאר (2000, 2001) חמישיית הרוקיז של העונה (1996) | |
קבוצות כמאמן | |
2015–2016 2016–2018 2018–2019 2019– |
טורונטו ראפטורס (עוזר) ראפטורס 905 ממפיס גריזליס (עוזר) אוניברסיטת ואנדרבילט |
הישגים כמאמן | |
זכייה באליפות ליגת הפיתוח (2017) מאמן העונה בליגת הפיתוח (2017) |
ג'רי דרנל סטקהאוס (באנגלית: Jerry Darnell Stackhouse; נולד ב-5 בנובמבר 1974) הוא כדורסלן עבר ומאמן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1995–2013, בעמדות הקלע והסמול פורוורד. ממוצעיו הכוללים לאורך 18 עונותיו בליגה הם 16.9 נקודות, 3.3 אסיסטים ו-3.2 ריבאונדים למשחק.[1]
מאז שנת 2019 משמש כמאמן הראשי של קבוצת הכדורסל באוניברסיטת ואנדרבילט. בעבר אימן את קבוצת ראפטורס 905, עמה זכה באליפות ליגת הפיתוח של ה-NBA בעונתו הראשונה כמאמן ראשי.
סטקהאוס הוא בוגר אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה שיחק לצדו של שחקן NBA בולט אחר לעתיד, ראשיד וולאס.
לאחר שנתיים בליגת המכללות נרשם סטקהאוס לדראפט ה-NBA 1995, ונבחר במקום השלישי על ידי פילדלפיה 76'. כבר בעונתו הראשונה בפילדלפיה, 1995/1996, היה סטקהאוס הקלעי המוביל של הקבוצה עם 19.2 בממוצע למשחק, ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. בעונה שלאחר מכן הצטרף לפילדלפיה אלן אייברסון, ויחד איתו היה סטקהאוס מהכוכבים הגדולים של הקבוצה. השניים קלעו במשותף 44.2 נקודות בממוצע למשחק כאשר שיחקו בפילדלפיה.
באמצע עונת 1997/1998 עבר סטקהאוס לקבוצת דטרויט פיסטונס, במדיה הגיע לשיא הקריירה שלו. בעונת 2000/2001 הוא הציג את עונתו הטובה בקריירה, כאשר העמיד ממוצעים של 29.8 נקודות, 3.9 ריבאונדים ו-5.1 אסיסטים למשחק. במשחק מול שיקגו בולס באותה עונה הוא קלע 57 נקודות, שהיוו את מספר הנקודות העונתי הגבוה ביותר בליגה והגבוה בתולדות דטרויט. הוא השתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA בשנים 2000 ו-2001. סטקהאוס העפיל שלוש פעמים עם דטרויט למשחקי הפלייאוף, אך הגיע רק פעם אחת לסיבוב השני, בעונת 2001/2002.
בקיץ 2002 הועבר סטקהאוס בטרייד לוושינגטון ויזארדס, יחד עם בראיין קרדינל וראטקו וארדה, בתמורה לריצ'רד המילטון, בובי סימונס ויוברט דייוויס. כמו בקבוצותיו הקודמות, בלט סטקהאוס גם במדי וושינגטון, כשבעונתו הראשונה בקבוצה הוביל אותה במדדי הנקודות (21.5) והאסיסטים (4.5) בממוצע למשחק. באותה עונה שיחק בוושינגטון לצדו של מייקל ג'ורדן, בעונתו האחרונה בקריירה. בעונת 2003/2004 שיחק סטקהאוס ב-26 משחקים בלבד, בשל פציעה וניתוח שעבר בברכו.
ב-2004 עבר סטקהאוס עם דווין האריס וכריסטיאן לייטנר לקבוצת דאלאס מאבריקס, בתמורה לאנטואן ג'יימיסון. בתקופתו בדאלאס שימש סטקהאוס בעיקר על תקן שחקן שעולה ותורם לקבוצה מהספסל. הוא החמיץ חלק גדול משתי עונותיו הראשונות בקבוצה בשל פציעות נשנות בברכו. בעונת 2005/2006 הגיע סטקהאוס להישג הגדול בקריירה שלו, כאשר היה חלק חשוב בהגעתה של דאלאס עד לסדרת גמר ה-NBA, בו התמודדה מול מיאמי היט. במשחק הרביעי של סדרת הגמר ביצע סטקהאוס עבירה גסה על שחקן מיאמי שאקיל אוניל, ובשל כך הושעה מהמשחק החמישי. בחמשת משחקי הגמר בהם שותף קלע סטקהאוס 12.8 נקודות בממוצע למשחק, אך דאלאס הפסידה בסדרה בתוצאה 2–4. בעונת 2008/2009 ירד מעמדו של סטקהאוס בדאלאס, והוא שותף בעשרה משחקים בלבד. לאורך 5 עונותיו עם המאבריקס קלע 12.2 נקודות בממוצע למשחק.
ביולי 2009 הועבר בטרייד לממפיס גריזליס, אך שוחרר ממנה מספר ימים לאחר מכן. בינואר 2010 חתם במילווקי באקס עד לסיום עונת 2009/2010.
ב-23 באוקטובר 2010 הצטרף למיאמי היט, וב-42 משחקיו במיאמי רשם ממוצעים של 20.4 דקות ו-8.5 נקודות למשחק. בפלייאוף 2011 העפיל עם ההיט לגמר ה-NBA, בו התמודדו מול המאבריקס ב"שחזור" גמר 2006. בסדרת הגמר עצמה הפסידה מיאמי בתוצאה 2–4.
בשנים 2011–2013 שיחק עבור אטלנטה הוקס וברוקלין נטס בטרם פרש ממשחק, בגיל 38.
ביוני 2015 מונה סטקהאוס לתפקיד עוזר מאמן בקבוצת טורונטו ראפטורס. בעונתו הראשונה בתפקיד הגיע עם הקבוצה עד לגמר המזרח, בו הפסידה הקבוצה לקליבלנד קאבלירס.
בספטמבר 2016 מונה למאמן קבוצת ראפטורס 905, קבוצת הבת ששיחקה בליגת הפיתוח[2]. הקבוצה סיימה את העונה במאזן 11-39, הגיעה עד לגמר בו ניצחה את קבוצת ריו גראנדה ואלי וייפרס בשלושה משחקים וזכתה באליפות.
באפריל 2019 מונה למאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת ואנדרבילט.[3]