דז'ה יאקאב

דז'ה יאקאב
Jakab Dezső
דז'ה יאקאב
דז'ה יאקאב
דז'ה יאקאב
לידה 4 בנובמבר 1864
רֵב-ואדו קרישולוי האימפריה האוסטרו הונגרית
פטירה 5 באוגוסט 1932 (בגיל 67)
בודפשט
מקום קבורה בית הקברות היהודי פרקשרט, בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום הונגרי
מקום לימודים האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1893) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות
זרם באמנות אר נובו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דז'ה יאקאב (בהונגרית: Jakab Dezső, רֵב-ואדו קרישולוי[1]‏ 4 בנובמבר 1864 – בודפשט, 5 באוגוסט 1932)[2] היה אדריכל הונגרי-יהודי. לצד האדריכל מרסל קומור היה דמות מרכזית בהחדרת סגנון האר-נובו בהונגריה, שיזם אדן לכנר.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאקאב נולד ב-1864 לארמין יאקאב וטרזיה הֶלְד. סיים את לימודיו בשנת 1893 ב"אוניברסיטת בודפשט לכלכלה וטכנולוגיה". לאחר מכן נסע לסיורי לימודים לגרמניה, לאיטליה, לצרפת, לאנגליה, להולנד ולבלגיה. כאדריכל צעיר, רכש ידע מעשי במספר משרדי אדריכלים. הוא עבד אצל אימרה פרנצ'ק עם מרצל קומור שסיים איתו את האוניברסיטה. בהמשך עבד גם משרדי האדריכלים קורב וגם של פץ. הוא עבד במשך זמן קצר גם עם אדן לכנר. בשנת 1896 עבר למחלקה לעיצוב תערוכות במשרד החקלאות שם תכנן כמה מבנים לתערוכת המילניום (1000 שנה להקמת הונגריה).

הוא החל לעבוד עם מרצל קומור בשנת 1897 והם פתחו משרד משותף בשנת 1899. שותפות זו נמשכה עד שנת 1918. תחילה קיבלו הזמנות בעיקר לבנייני דירות (בפינת הרחובות (בבודפשט) של סונדי וצ'נגרי. את וילת הסטודיו שלהם עם מרצל קומור שהייתה ברחוב קארוי קלטי 29–31, בבודפשט רובע 2 תכננו ובנו בשנת 1909. בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים הוא הקים שותפות עם חתנו, אלדאר שוש.

מאמריו פורסמו במגזינים מקצועיים רבים (הבית 1905, 4-5, 81-87). הוא כתב גם על אדריכלות מודרנית. על עבודתו הוענקה לו מדליית זהב וכסף על ידי אגודת המהנדסים והאדריכלים ההונגרית, שם העביר הרצאות רבות על סיורי הלימוד שלו.

"דז'ה יאקאב, בשיתוף עם מרצל קומור, הביא את העיר סובוטיצה לאירופה. או שאירופה הסתחררה לתוך סובוטיצה. אחרי הכל, זה לא משנה. מטייל, אם אתה בסביבה, חשוב על דז'ה יאקאב (ומרצל קומור) ועצור מול בניין הספינה הלבנה, אחד מבתי הפינה היפים ביותר בעיר, שנבנה על פי העיצובים שלו, בסגנון האקלקטיות. אדוני, אל תיתן לברברים לכבוש שוב לעיר שחייבת כה הרבה לשני אדריכלים אלה."[3]

עבודותיו העיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון מבנים ותחרויות ומכרזים עם קומור מרסל[4]:

  • 1890-1900. Szentes. Petőfi szálloda és színházterem. Pályázat: I. díj és kivitel.[5]
  • 1898. Párizsi Világkiállítás magyar pavilonja 1900. Pályázat: II. díj.
  • 1899. Szeged. Zsinagóga. Pályázat: megvétel.
  • 1899. Budapest, Áru és Értéktőzsde. Pályázat
  • 1900. Budapest VI., Csengery utca 76. Lakóház
  • 1901. Jakab és Komor téri zsinagóga (Szabadka). Pályázat: I. díj. és kivitel: 1902
  • 1901. Pécs. Postaigazgatóság. Pályázat: III. díj
  • 1902. Pozsony. Kereskedelmi és Iparkamara. Pályázat: I. díj
  • 1902. Budapest-Kossuth Mauzóleum Pályázat (Vedres Márk szobrásszal)
  • 1903. Budapest XIII., Radnóti Miklós utca 4-6. Lakóház. (átalakítva)
  • 1903. Pozsony. Vásárcsarnok pályázat
  • 1904. Kiskunfélegyháza. Központi iskola. Pályázat: II. díj. (Gesztesi Mihállyal)
  • 1905. Budapest. Sáros-fürdő. Pályázat: megvétel (Márkus Gézával)
  • 1904-1907. Kecskemét (Széchenyi tér 7.) Kossuth tér 4. Iparosotthon. Pályázat: I. díj és kivitel (ma: Ifjúsági Otthon)Nyitóoldal | Kecskemét, kecskemet.hu (בהונגרית) Iparos Otthon, Kecskemét, muemlekem.hu (בהונגרית)
  • 1905. Budapest. Szabadság-szobor. Pályázat (Márkus Gézával és Kallós Ede szobrásszal)
  • 1905. Kiskunhalas. Szálloda. Pályázat: Megosztott I. díj (Márkus Gézával)
  • 1905-1906 Nagyvárad. Patriotilor utca 4-6. Adorján-házak
  • 1905. Nagyszalonta. Városháza. Pályázat: II. díj
  • 1905. Marcali Zsinagóga (átépítve)
  • 1905. Marosvásárhely. Városháza. Pályázat: I. díj [1](הקישור אינו פעיל)
  • 1906-1907. Közigazgatási Palota, Marosvásárhely (1910, felépült 1911-13)
  • 1906. Nagyvárad. Kereskedelmi és Iparkamara. Pályázat: I. díj
  • 1906. Nagyvárad. Fekete Sas Szálloda. Pályázat: I. díj. Kivitel: 1907-1908
  • 1906. Nagyvárad. Takarékpénztár. Pályázat: II. díj
  • 1906. Pozsony. Városi vigadó és zenepalota Föoldal, Pozsonyi városnézés és szlovákiai körutak magyar idegenvezetővel (ב־)
  • 1907. Szabadka, Városháza. (felépült 1908–10)
  • 1907. Szabadka. Kereskedelmi Bank Rt.
  • 1907. Budapest. Munkásbetegsegélyező Székház. Pályázat: Megvétel
  • 1908. Budapest I., Döbrentei tér lakóház (elpusztult)
  • 1908. Bécs. Hadügyminisztérium. Pályázat: III. díj
  • 1908. Temesvár. Kereskedelmi Bank
  • 1908-1909. Szolnok. Kereskedelmi Bank és Takarékpénztár (elpusztult)
  • 1908-1909. Nagyvárad. Stern-palota
  • 1908-1909. Budapest VI., Benczur utca 47. Liget szanatórium [2](הקישור אינו פעיל)
  • 1909. Palics. Vigadó épülete. A park, tó felőli főbejáratánál áll. Elitte Palics - Palics, web.archive.org, ‏2009-04-25 [3]
  • 1909-1910. Budapest VI., Szinyei Merse utca 21. Lefèvre ház
  • 1909-1910. Budapest II., Keleti Károly utca 29-31. Komor és Jakab saját irodája és lakóháza
  • 1909-1910. Budapest XIII., Hegedüs Gyula utca 94. Kislakásos bérház
  • 1910. Marosvásárhely. Maros-Torda Vármegye székháza. Pályázat: I díj [4](הקישור אינו פעיל)
  • 1910. Déva, színház (elpusztult)
  • 1910. Budapest VIII., Rákóczi út 43. Palace-szálló Palace Szálló, Budapest 8, www.muemlekem.hu (בהונגרית)
  • 1910. Budapest kerületi munkásbiztosító pénztár. Tervpályázat: I. díj [5](הקישור אינו פעיל)
  • 1911. Budapest Bank Rt. palotája. Tervpályázat: megvétel [6](הקישור אינו פעיל)
  • 1911. Budapest VII., Dózsa György út 84. Park szanatórium (lebontották)
  • 1911. a volt Népopera, (ma: Erkel Színház) Márkus Géza terveinek felhasználásával
  • 1911-1913. Budapest VIII., Fiumei út 19. Budapest Kerületi Munkásbiztosító Székháza (A tornyot 1967-ben elbontották)[7]
  • 1911-1913. Marosvásárhely Kultúrpalota
  • 1912. Budai Zsinagóga. Pályázat [8](הקישור אינו פעיל)
  • 1912-1914. Murány Ferdinánd bolgár király palotája. Pályázat: I. díj és kivitel[6]
  • 1913. Budapest Nemzeti Színház [9](הקישור אינו פעיל)
  • Tóparti nyaralók, Palics

מבנים שתכנן עם אלדאר שוש[7]:

  • 1923-1927. Budapest XII., Eötvös út 11-14 Svábhegyi szanatórium (helyi védettség)
  • 1929. Budapest II., Borbolya utca 4. lakóépület
  • 1929-1931. Budapest VIII., Fiumei út 19. Budapest Kerületi Munkásbiztosító Székháza bővítés (a tornyot 1967-ben elbontották). [10]
  • 1932. Budapest II., Bimbó út 12. (Mész utca 4/a) lakóépület

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Lyka Károly: Jakab Dezső (Magyar Építőművészet 1932).
  • Magyar Vilmos: Jakab Dezső (Építőipar- Magyar Építőművészet 1932).
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon
  • Papp Gábor György: Jakab Dezső ARTPORTAL
  • Pamer Nóra: Magyar építészet a két világháború között. (Műszaki Könyvkiadó. 1986. 198. old. 279. kép).
  • Gerle-Kovács-Makovecz:A századforduló Magyar Építészete. Szépirodalmi Könyvkiadó - BONEX 1990. 84-90. oldal)
  • Ferkai A.: Buda építészete a két világháború között. (MTA Művészettörténeti Kutató Intézet 1995. 81, 90., és 425. cikk).
  • Ferkai A. (Branczik M., Hajdu V., Molnos A., Oláh É.): Pest építészete a két világháború között. (Modern Építészetért Építészettörténeti és Műemlékvédelmi KHT. 2001. 232. old 183. cikk)
  • Várallyay Réka: Komor Marcell és Jakab Dezső. (Holnap Kiadó. Építészet mesterei sorozat 2006)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דז'ה יאקאב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ma: Rév - Bihar megye - Románia
  2. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. I. ker. állami halotti akv. 1642/1932. folyószáma alatt.
  3. ^ Idézet: "Hét Nap"-ból (Vajdasági magyar hetilap. Szabadka, 2008-11-26)
  4. ^ Gerle-Kovács-Makovecz: A századforduló magyar építészete felsorolása szerint.
  5. ^ The Vármegyeháza, built in 1883
  6. ^ Az utolsó bolgár cári család, Az első világháborúba a központi hatalmak oldalán lépett be. A vesztett háború után az antant ragaszkodott Ferdinánd lemondásához. Murányba vonult vissza, de időnként megjelent a pozsonyi Operában, és Budapestre is ellátogatott.
  7. ^ אלדאר שוש-אדריכל