לידה |
20 במאי 1802 פרת', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
17 במאי 1870 (בגיל 67) אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מקום קבורה | בית קברות דין |
מקום לימודים | |
תחום יצירה | ציור, צילום |
דייוויד אוקטביוס היל (באנגלית: David Octavius Hill; 20 במאי 1802 – 17 במאי 1870) היה צייר וצלם סקוטי. הוא הקים את סטודיו הצילום Hill & Adamson עם המהנדס והצלם רוברט אדמסון בין השנים 1843 ו-1847 והיו בין חלוצי הצילום בסקוטלנד.[1]
דייוויד אוקטביוס היל נולד ב-1802 בפרת'. אביו, היה מוכר ספרים ומוציא לאור, עזר להקים מחדש את אקדמיית פרת' ודייוויד התחנך שם כמו אחיו. כשאחיו הגדול אלכסנדר הצטרף למוציאים לאור Blackwood's באדינבורו, היל עבר לשם כדי ללמוד בבית הספר לעיצוב. הוא למד ליטוגרפיה והפיק רישומים בחריטה, שפורסמו כאלבום. ציורי הנוף שלו הוצגו במכון לקידום האמנויות היפות בסקוטלנד. הוא התפרנס גם מאיור ספרים, והמשיך לספק איורים למהדורות חדשות של וולטר סקוט ורוברט ברנס.[2]
בשנת 1836 החלה האקדמיה המלכותית הסקוטית לשלם לו משכורת כמזכיר, ושנה לאחר מכן הוא התחתן עם ארוסתו אן מקדונלד. לאחר לידת בתם, שרלוט היל, אשתו אן חלתה ומתה ב-5 באוקטובר 1841, בגיל 36, ונקברה עם משפחתה בחצר הכנסייה Greyfriars בפרת'. ביתו שרלוט היל התחתנה עם הסופר וולטר סקוט דלגליש.
דייוויד היל המשיך לייצר איורים ולצייר נופים בהזמנה. במהלך תקופה זו הוא התגורר בפרברים הצפוניים של אדינבורו.[3]
היל נכח באספת הניתוק בשנת 1843 כאשר למעלה מ-450 נציגים יצאו מהאסיפה של כנסיית סקוטלנד וירדו לאולם כינוס אחר כדי לייסד את הכנסייה החופשית של סקוטלנד. הוא החליט לתעד את הסצנה הדרמטית בעידודו של חברו לורד קוקבורן והמדען סר דייוויד ברוסטר שהציע לו להשתמש בהמצאה החדשה, צילום, כדי לתעד את כל הנציגים הנוכחים. ברוסטר התנסה בעצמו עם הטכנולוגיה הזו שמקורה היה רק ב-1839, והוא הכיר את היל לחובב צילום אחר רוברט אדמסון. היל ואדמסון צילמו סדרת תצלומים של הנוכחים באספה ושל הסביבה.
היל צייר את האספה על פי התצלומים. הציור בגודל 1.5 מ' 3.5 מ'. הציור הושלם ב-1866.
שיתוף הפעולה אדמסון והיל היה מוצלח. היל הביא את מיומנות הקומפוזיציה והתאורה, ואדמסון את הרגישות והזריזות הרבה בטיפול במצלמה. השילוב הזה הוכיח את עצמו כמוצלח ביותר, ועד מהרה הם הרחיבו את עיסקיהם והקימו את הסטודיו בגבעת קלטון באדינבורו. הסטודיו הפך למרכז הניסויים הצילומיים שלהם. הם הפיקו מגוון רחב של דיוקנאות המתארים סקוטים ידועים באותה תקופה, כולל יו מילר.[4] [5]
הם צילמו נופים מקומיים וסצנות אורבניות באדינבורו. הם צילמו גם אנשים עובדים רגילים, במיוחד את הדייגים של ניוהייבן, ואת נשות הדייגים שנשאו את הדגים לעיר אדינבורו כדי למכור אותם. הם הפיקו כמה תצלומי "אקשן" ואולי התצלום המפורסם ביותר שלהם - שני כמרים הולכים זה לצד זה.[6]
השותפות ביניהן הפיקה כ-3,000 הדפסים, אך נקטעה לאחר ארבע שנים עקב מצבו הבריאותי ומותו של אדמסון בשנת 1848. התשלילים ניזוקו באור. אף שהיל המשיך במשך מספר חודשים את עסקי הצילום אחרי מות שותפו, הוא הפך פחות פעיל ונטש את הסטודיו. הוא המשיך למכור הדפסים של התצלומים ולהשתמש בהם כעזר להכנת ציורים.
בשנת 1862 נישא בשנית, לאמנית אמיליה רוברטסון היל, הצעירה ממנו ב-20 שנה. בסביבות אותה תקופה הוא חזר לצילום, אבל התוצאות היו סטטיות יותר ופחות מוצלחות משיתוף הפעולה שלו עם אדמסון. הוא הושפע קשות ממותה של בתו ועבודתו נעצרה. בשנת 1866 הוא סיים את תמונת הניתוק מהכנסייה שזכתה להערכה רבה, אם כי רבים מהמשתתפים מתו עד אז.
הצלם פ.צ. אנאן הפיק העתקים משובחים של הציור למכירה ברחבי הכנסייה החופשית וקבוצת מנויים גייסה 1,200 פאונד כדי לקנות את הציור עבור הכנסייה.
ב-1869 המחלה אילצה אותו לוותר על תפקידו כמזכיר ה-RSA, והוא מת במאי 1870. היל קבורה בבית הקברות דין, באדינבורו - אחד מבתי הקברות הוויקטוריאניים החשובים ביותר בסקוטלנד. הוא מונצח בפסל שפיסלה אשתו השנייה, אמיליה, שקבורה לצדו.