דיפלודוקוס הלורום | |
---|---|
איור של דיפלודוקוס הלורום | |
תקופה | |
יורה עליון, 154–144 מיליון שנה לפני זמננו | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
על־סדרה: | דינוזאוריה |
סדרה: | בעלי אגן דמוי לטאה |
אינפרא־סדרה: | זאורופודה |
משפחה: | דיפלודוקיים |
סוג: | דיפלודוקוס |
מין: | דיפלודוקוס הלורום |
שם מדעי | |
Diplodocus hallorum | |
דיפלודוקוס הלורום (שם מדעי: Diplodocus hallorum) הוא מין גדול במיוחד של הדינוזאור הזאורופוד דיפלודוקוס. דיפלודוקוס הלורום חי בסוף תור היורה מתקופת הקימרדג'יאן (Kimmeridgian) עד תקופת הטיתוריאן (Tithonian), בין 154 מיליון ל-144 מיליון שנה לפני זמננו.
כשנתגלה, הוא נחשב לאחד הדינוזאורים הגדולים ביותר על פני אדמות. הוא היה גדול כל כך, עד ששמו שניתן לו הוא סיסמוזאורוס (תרגום: לטאה מרעידת אדמה). דיפלודוקוס הלורום היה דינוזאור צמחוני. בתחילה, חשבו שדיפלודוקוס הלורום מהווה סוג נפרד (סיסמוזאורוס), אך מחקרים שבוצעו לאחרונה הראו שמדובר במין גדול של דיפלודוקוס וב-2004 שונה שמו ל-דיפלודוקוס הלורום[1]. גם הערכות על גדלו קטנו באופן ניכר, ועומדות כעת על אורך של 32 מטרים (105 רגל) ומשקל של 27 טון מטרי.
השם "סיסמוזאורוס" ניתן לשלד חלקי שנתגלה ב-1979 בניו מקסיקו וכלל חוליות, אגן וצלעות. אבני הקיבה שלכאורה נמצאו ליד המאובנים נראו כחלוקי נחל. הגילוי זכה להכרה רשמית ב-1991[2]. כחבר בסוג "דיפלודוקוס" דיפלודוקוס הלורום היה שייך למשפחת הדיפלודוקיים[3]. כמוהם, היו לו נחיריים בקצה האף (למרות שחורי הנחירים בגוגולת היו בחלק העליון של ראשו)[4] ורגליו הקדמיות היו קצרות במקצת מרגליו האחוריות.
כאשר תואר לראשונה ב-1991, דייוויד ג'ילט חישב שאורכו של דיפלודוקוס הלורום הגיע עד 54 מטרים (177 רגל), דבר ההופך את הפרט הבודד הזה לדינוזאור השני בארכו שהתגלה, שני בארכו לאמפיקוליאס פרג'ילימוס שמעט מאוד מאובנים נתגלו ממנו, ויש המשערים שאף הוא היה לא אחר מאשר דיפלודוקוס[5] בעל אורך שיא של "בסביבות 73 מטרים"[6] הערכות לגבי משקלו נקבו במספרים גבוהים של עד 113 טונות. בחלוף הזמן, תיאורים והערכות אלו התבררו כמוגזמים. מחקרים אחרונים מראים שאורכו היה רק 32 מטרים (105 רגל) (קצר מהסופרזאורוס) ושמשקלו היה בין 22 ל-27 טונות (קל יותר מהסופרזאורוס ומהאפטוזאורוס). הערכות אלה מתבססות על ממצא המראה שחוליית הזנב הענקית שנמצאה הייתה ממוקמת קדימה יותר בזנב מאשר ג'ילט העריך. המחקר מראה שבשלד השלם של הדיפלודוקוס שנמצא במוזיאון קרנגי להיסטוריה של הטבע בפיטסבורג, פנסילבניה שעליו ההערכה של הדיפלודוקוס הלורום הסתמכה, חוליית הזנב ה-13 הייתה שייכת לדינוזאור אחר, דבר שהביא לסטייה של כ-30 אחוזים בהערכות.