דניאל מקליז
 | |
| לידה |
25 בינואר 1806 קורק, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1870 (בגיל 64) צ'לסי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות קנסאל גרין |
| מקום לימודים |
מכון קורק לטכנולוגיה |
| תחום יצירה |
ציור היסטורי |
| זרם באמנות |
האחווה הפרה-רפאליטית |
| יצירות ידועות |
מות נלסון |
  | |
דניאל מקליז (באנגלית: Daniel Maclise; 25 בינואר 1806 – 25 באפריל 1870) היה צייר ומאייר אירי שעבד רוב חייו בלונדון, אנגליה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקליז נולד בקורק, אירלנד, בנו של אלכסנדר מקליז, עובד בעורות או סנדלר, שהיה בעבר חייל ביחידה ההרית הסקוטית. השכלתו של דניאל הייתה צנועה, אך הוא היה להוט לדעת על תרבות, אהב לקרוא ודאג להפוך לאמן. אביו, לעומת זאת, העביר אותו לעבוד בשנת 1820 בבנק של נינהאם, שם שהה שנתיים, לפני שעזב כדי ללמוד בבית הספר לאמנות בקורק.
בשנת 1825 נודע לו שסר וולטר סקוט נסע לאירלנד, ומקליז הצעיר, שראה אותו בחנות ספרים, הכין רישום בחשאי של האיש הגדול, אותו הפך לתחריט מאוחר יותר. ההדפס הזה הפך לפופולרי מאוד והוביל להזמנות רבות של דיוקנאות שאותם ביצע מקליז בעפרון.[1]
חברים משפיעים שונים זיהו את היכולות והכשרון של מקליז, ודאגו לספק לו את האמצעים ללימודים בלונדון; אך הוא סירב לכל סיוע כספי, וחסך את הכסף בעצמו והגיע ללונדון ב־18 ביולי 1827. שם הוא הכין סקיצה של צ'ארלס ג'ון קין, השחקן, וכמו בדיוקנו של סקוט, הוא נוצר בליטוגרפיה ופורסם וקליז קיבל סכום כסף נכבד. הוא נכנס לבית הספר המלכותי באקדמיה בשנת 1828, ושם הוענקו לו הפרסים הגבוהים ביותר.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקליז הציג לראשונה באקדמיה המלכותית לאמנויות בשנת 1829. בהדרגה הוא התחיל להתמקד באופן בלעדי בתמונות בנושאים היסטוריים, כשהוא מגוון מדי פעם עם פורטרטים - כמו אלה של לורד קמפבל, הסופרת לטיטיה לנדון, צ'ארלס דיקנס ואחרים.
בשנת 1833 הציג שתי תמונות שהגדילו מאוד את המוניטין שלו, ובשנת 1835 נבחר לעמית של האקדמיה, בה הפך לחבר מלא בשנת 1840.[2] בשנים שלאחר מכן עסק בסדרה ארוכה של תמונות של דמויות, שנגזרו מהנושאים היסטוריים וכן מיצירותיהם של ויליאם שייקספיר, אוליבר גולדסמית' ואחרים.
הוא עיצב גם איורים לכמה מספרי חג המולד של דיקנס ועבודות אחרות. בין השנים 1830–1836 תרם למגזין פרייזר, תחת שם בדוי אלפרד קרוקיז, סדרת דיוקנאות של ידוענים ספרותיים ואחרים מאותה תקופה. אלה פורסמו לאחר מכן כגלריית הדיוקנאות מקליז (1871).
במהלך בנייתם מחדש של בתי הפרלמנט בלונדון בשנים 1834–1850 על ידי צ'ארלס בארי, הוזמן מקליז בשנת 1846 לצייר ציורי קיר בבית הלורדים בנושאים כמו צדק ואבירות.[3]
בשנת 1858 החל מקליז את אחת משתי היצירות המונומנטליות הגדולות בחייו, "מפגש וולינגטון ובלוצ'ר לאחר קרב ווטרלו", על קירות ארמון וסטמינסטר.[4] הציור התחיל בפרסקו, תהליך שהתגלה כלא יעיל. האמן רצה להתפטר מהמשימה, אך בעידודו של הנסיך אלברט, למד בברלין שיטה חדשה וחומרים חדשים לצביעה ולציור וביצע את הנושא ואת בן זוגו, הציור "מותו של נלסון", והשלים את הציור האחרון בשנת 1864.
העבודה האינטנסיבית שהקדיש ליצירות ההיסטוריות הגדולות האלו, השפיעה מאוד על בריאותו. הוא החל להתרחק מהחברה בה אהב להיות בעבר, החדווה והשמחה שלו נעלמו, וכאשר בשנת 1865 הוצעה לו נשיאות האקדמיה המלכותית הוא סירב לקבלה.
הוא מת מדלקת ריאות חריפה ב־25 באפריל 1870 בביתו בצ'לסי.
בשנת 1871 התפרסם ספר זיכרונותיו של מקליז מאת ידידו ויליאם ג'סטין אודריסול.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
צוענים בבוהמיה -
סצנה מ"המלט" -
סצנה מ"כטוב בעיניכם" -
מותו של נלסון (פרט) -
אוהבים סקוטים -
משפטו של ויליאם וולאס -
הנרי השמיני פוגש את אן בולין
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דניאל מקליז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי דניאל מקליז בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- דניאל מקליז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דניאל מקליז, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Maclise, Daniel". Encyclopædia Britannica. 17 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 262–263.
- ^ William Cosmo Monkhouse, Maclise Daniel, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 35
- ^ The spirit of chivalry
- ^ The Meeting of Wellington and Blucher after the Battle of Waterloo
| בקרת זהויות |
|
|---|