דפנה (קיבוץ)
 מטעי האבוקדו בקיבוץ על רקע הר החרמון
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 141 מטר |
| תאריך ייסוד | 1939 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,077 תושבים |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   דפנה  באדום - דפנה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.dafna.org.il | |
דַּפְנָה הוא קיבוץ בעמק החולה, לא הרחק מגבול ישראל-לבנון, כ-7 קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. נחל דן זורם בתחומו ובתחומו גם שוכן בית הספר האזורי "הר וגיא". בצידו המערבי של הקיבוץ זורם נחל הדן ובצידו המזרחי נחל ליש. בחלקו הצפוני של הקיבוץ זורם נחל טל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסדי קיבוץ דפנה היו עולים מליטא, גרמניה ופולין שהתארגנו לקבוצה במסגרת הקיבוץ המאוחד וישבו החל משנת 1932 בגבעת מיכאל שליד נס ציונה. כעבור 7 שנים, כשהיא מונה כמעט 250 נפש, נערכה קבוצת ההתיישבות לעלייה לקרקע בצפון עמק החולה, וב-3 במאי 1939 הוקם הקיבוץ במקומו הנוכחי כחלק ממבצע חומה ומגדל וכראשון מבין מצודות אוסישקין. בתחילה נקרא שמו "מצודת אוסישקין א'" כשמו של הוגה המבצע "מצודות אוסישקין", שבמסגרתו עלה היישוב על הקרקע, אך לאחר התנגדות החברים שונה שמו ולבסוף נקרא כשם העיר הקדומה "דפנה" ששכנה באזור בתקופה ההלניסטית וששרידיה נמצאו בסמוך. העיר מזוהה עם "דפני של אנטוכיה" שנזכרת בספרות חז"ל ובכתבי יוסף בן מתתיהו. בחלק מתרגומי המקרא בא השם 'דפני' תחת הָרִבְלָה, עיר בגבול הצפוני של הארץ המובטחת (על פי במדבר לד).[3] יוסף בן מתתיהו מתאר את האזור "והאגמים אשר לו (מצפון) משתרעים עד דפני. ושם ארץ מעיינות-מים אשר מהם יוצא הנהר המכונה 'הירדן הקטן', ומימיו נופלים אל הירדן הגדול" ומכאן נבחר שמה.
לאחר עלייתו על הקרקע ניסה הקיבוץ לפתח ענפים שונים ומגוונים כבסיס כלכלי,[4] אחד מהם היה גידול קנאביס לצרכים תעשייתיים.
בשל מיקומו ליד הגבול, סבל היישוב מהתקפות רבות במשך שנות קיומה של מדינת ישראל. מספר פעמים (בין היתר במלחמת העצמאות ומלחמת לבנון הראשונה) פונו הילדים מן הקיבוץ. פעמים רבות ירדה אוכלוסיית דפנה למקלטים עקב הפגזות או ירי קטיושות.
ב-4 בפברואר 1997 התרסק סמוך לבית הקברות של הקיבוץ מסוק יסעור ו-32 חיילים נהרגו. מסוק נוסף התרסק באותו זמן במושב שאר ישוב הסמוך במה שנקרא אסון המסוקים.
משנת 2000 עבר הקיבוץ שינוי ומתנהל בצורה המאפשרת לחבריו לקבל את רוב השכר אליהם תוך שמירה על רמת מעורבות הדדית התומכת בחלשים, צורת התנהלות הנקראת "קיבוץ מתחדש". אוכלוסיית הוותיקים, וביניהם מייסדי הקיבוץ, ממשיכה להתנהל בצורה הישנה בערבות של כלל החברים.
בראשית המאה ה-21 החלה הקמת הרחבה קהילתית במקום, ובשנת 2006 הושלמו בתיה הראשונים והמשפחות הראשונות נכנסו אליהם.
בין ילידי הקיבוץ נמנים רב ניצב שלמה אהרונישקי, פרופ' אליעזר יריב והיזם זוהר לבקוביץ.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת קיבוץ דפנה נשענת על מספר ענפי חקלאות, ותיירות:
- חקלאות: גידולי שלחין, אבוקדו, פרדס, מטע עצי־פרי נשירים ועוד, וכן בריכות דגים ורפת.
- תעשייה: ב-1964 נוסד בדפנה מפעל למוצרי הנעלה, "חרושת דפנה", שייצר מגפיים וסנדלים מפלסטיק. שנים רבות היה הענף הרווחי ביותר בקיבוץ והעסיק עשרות עובדים (פחות משליש מהם חברי הקיבוץ). משנות ה-70 של המאה ה-20 היו למפעל שני מפעלים שותפים - "נח" בקיבוץ חולתה ו"זיוונית" בקיבוץ עין זיוון. בשנות ה-90 הרחיבה החברה את פעילותה והחלה לייבא מותגי הנעלה רבים ולשווק אותם ברשת חנויות ברחבי הארץ. אולם כעבור שנים אחדות נקלעה הרשת לקשיים כלכליים ומונה לה כונס נכסים.[5] בראשית המאה ה-21 נסגרו שני המפעלים השותפים ומכונות הייצור שלהם עברו ל"חרושת דפנה". בשנת 2009 עבר מפעל "חרושת דפנה" לשליטת "טבע נאות" מקיבוץ נאות מרדכי בעוד קיבוץ דפנה מחזיק במיעוט השליטה בו. המפעל ממשיך לפעול כבעבר ונקרא "נעלי דפנה", אולם מנוהל בפועל על ידי "טבע נאות".
- בנוסף יש בדפנה מפעל "ס.א.ר. דפנה" לסרטי אלכסון ובדים לא ארוגים (נוסד ב-1978). בשנים האחרונות עבר לייצר גם רדידים למדפסות תרמיות ועקב כך נרכש על ידי חברת "דיימקס". המפעל ממשיך לפעול בשטח הקיבוץ.
- תיירות: בדפנה פועל מלון תחת השם "רשת מלונות מטיילים" ובו 53 חדרי אירוח וקמפינג מטיילים דפנה" שבו 60 אוהלים.
- ליד הקיבוץ פועלת גם מעדניה לממכר דגים בבעלות המותג ״פורל הדן״ - בעיקר פורלים המגודלים בבריכות הדגים של קיבוץ דן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דפנה- ההיסטוריה של הקיבוץ
- דפנה במרכז המידע להתיישבות בגליל
אסתר רפ; איריס שילוני-צביאלי; נירית לוי, דפנה: קיבוץ בצפון הארץ, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- דפנה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
דפנה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
קיבוץ דפנה חוגג את השנה החמישית להקמתו, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1945
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: דפנה, מטולה, ועומר ויינשטיין, גלי צה"ל, 14.11.2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מקום בלב (משמעויות שמות ישובים בקווי העימות), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ ארנון לפיד, דפנה: גידול מריחואנה בקיבוץ בשנות ה-40, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 23 במאי 2014
- ^ יעל גרוס, נעליים מוכרים מהר, באתר nrg, 3 באפריל 2001
| ||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|