מטעי האבוקדו בקיבוץ על רקע הר החרמון | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | הגליל העליון |
גובה ממוצע[1] | 141 מטר |
תאריך ייסוד | 1939 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 1,077 תושבים |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
http://www.dafna.org.il |
דַּפְנָה הוא קיבוץ בעמק החולה, לא הרחק מגבול ישראל-לבנון, כ-7 קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. נחל דן זורם בתחומו ובתחומו גם שוכן בית הספר האזורי "הר וגיא". בצידו המערבי של הקיבוץ זורם נחל הדן ובצידו המזרחי נחל ליש. בחלקו הצפוני של הקיבוץ זורם נחל טל.
מייסדי קיבוץ דפנה היו עולים מליטא, גרמניה ופולין שהתארגנו לקבוצה במסגרת הקיבוץ המאוחד וישבו החל משנת 1932 בגבעת מיכאל שליד נס ציונה. כעבור 7 שנים, כשהיא מונה כמעט 250 נפש, נערכה קבוצת ההתיישבות לעלייה לקרקע בצפון עמק החולה, וב-3 במאי 1939 הוקם הקיבוץ במקומו הנוכחי כחלק ממבצע חומה ומגדל וכראשון מבין מצודות אוסישקין. בתחילה נקרא שמו "מצודת אוסישקין א'" כשמו של הוגה המבצע "מצודות אוסישקין", שבמסגרתו עלה היישוב על הקרקע, אך לאחר התנגדות החברים שונה שמו ולבסוף נקרא כשם העיר הקדומה "דפנה" ששכנה באזור בתקופה ההלניסטית וששרידיה נמצאו בסמוך. העיר מזוהה עם "דפני של אנטוכיה" שנזכרת בספרות חז"ל ובכתבי יוסף בן מתתיהו. בחלק מתרגומי המקרא בא השם 'דפני' תחת הָרִבְלָה, עיר בגבול הצפוני של הארץ המובטחת (על פי במדבר לד).[3] יוסף בן מתתיהו מתאר את האזור "והאגמים אשר לו (מצפון) משתרעים עד דפני. ושם ארץ מעיינות-מים אשר מהם יוצא הנהר המכונה 'הירדן הקטן', ומימיו נופלים אל הירדן הגדול" ומכאן נבחר שמה.
לאחר עלייתו על הקרקע ניסה הקיבוץ לפתח ענפים שונים ומגוונים כבסיס כלכלי,[4] אחד מהם היה גידול קנאביס לצרכים תעשייתיים.
בשל מיקומו ליד הגבול, סבל היישוב מהתקפות רבות במשך שנות קיומה של מדינת ישראל. מספר פעמים (בין היתר במלחמת העצמאות ומלחמת לבנון הראשונה) פונו הילדים מן הקיבוץ. פעמים רבות ירדה אוכלוסיית דפנה למקלטים עקב הפגזות או ירי קטיושות.
ב-4 בפברואר 1997 התרסק סמוך לבית הקברות של הקיבוץ מסוק יסעור ו-32 חיילים נהרגו. מסוק נוסף התרסק באותו זמן במושב שאר ישוב הסמוך במה שנקרא אסון המסוקים.
משנת 2000 עבר הקיבוץ שינוי ומתנהל בצורה המאפשרת לחבריו לקבל את רוב השכר אליהם תוך שמירה על רמת מעורבות הדדית התומכת בחלשים, צורת התנהלות הנקראת "קיבוץ מתחדש". אוכלוסיית הוותיקים, וביניהם מייסדי הקיבוץ, ממשיכה להתנהל בצורה הישנה בערבות של כלל החברים.
בראשית המאה ה-21 החלה הקמת הרחבה קהילתית במקום, ובשנת 2006 הושלמו בתיה הראשונים והמשפחות הראשונות נכנסו אליהם.
בין ילידי הקיבוץ נמנים רב ניצב שלמה אהרונישקי, פרופ' אליעזר יריב והיזם זוהר לבקוביץ.
כלכלת קיבוץ דפנה נשענת על מספר ענפי חקלאות, ותיירות:
|