ציור של הנרי בירד על ידי סם לויד | |
לידה |
14 ביולי 1830 המפשייר, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
11 באפריל 1908 (בגיל 77) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
הישג בולט | היה מס' 2 העולם בשנת 1876 |
מד כושר מרבי | 2635 (ספטמבר 1875) |
מקצוע נוסף | רואה חשבון |
מדינה | בריטניה |
הנרי בירד (באנגלית: Henry Edward Bird; 14 ביולי 1830, המפשייר - 11 באפריל 1908, לונדון) היה שחמטאי אנגלי וסופר שחמט.
בגיל 21 הוזמן בירד לתחרות הבינלאומית הראשונה שהתקיימה בלונדון, 1851. הוא השתתף גם בתחרויות שהתקיימו בווינה ובניו ג'רזי. בשנת 1858 הפסיד בירד בדו-קרב לפול מורפי. למרות הפסדו זה המשיך בירד לשחק ברמה גבוהה במשך 50 שנים נוספות. בירד היה רואה חשבון במקצועו ולא שחמטאי מקצועי אך נאמר עליו ש"הוא חי בשביל השחמט, והיה מוכן לשחק עם כל אחד, בכל מקום, בכל שעה, ובכל תנאי". בתחרות ניו-יורק 1876 קיבל בירד את פרס היופי הראשון שהוענק אי פעם, עבור משחקו מול ג'יימס מייסון.[1] בשנת 1874 הציע בירד וריאנט חדש לשחמט, על לוח של 8*10 משבצות בצירוף שני כלים חדשים, האחד מאחד את מסעי הצריח והפרש והשני מאחד את מסעי הרץ והפרש. רעיונו של בירד גרם לחוסה ראול קפבלנקה להגות וריאנט אחר של שחמט הקרוי על שמו והמבוסס על אותם שני כלים שהגה בירד אך נבדל בעמדת הפתיחה.
בירד היה סופר פורה הן בנושאי שחמט והן בנושאים חשבונאיים. בין היתר כתב ספר על ההיסטוריה של השחמט וספר המנתח את רשת פסי הרכבת בממלכה המאוחדת.
בירד הביא לפופולריות של הפתיחה הידועה היום כפתיחת בירד (1. ו4) וכן להגנת בירד בפתיחה הספרדית (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 פד4). פתיחת בירד נחשבת יציבה, אם כי לא בגדר ניסיון להשיג יתרון משלב הפתיחה. הגנת בירד נחשבת לנחותה מעט, אך מאפשרת לטמון מלכודות ללבן.
שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
---|---|---|---|---|
1849 | לונדון | ג'ורג' מדלי | 4 מ-11 | הפסד |
1851 | לונדון | ברנרד הורביץ | 5 מ-14 | הפסד |
1851 | ליונל קיזריצקי | 2 מ-10 | הפסד | |
1856 | לונדון | ארנסט פולקביר | 2 מ-3 | ניצחון |
1856 | לונדון | ארנסט פולקביר | 6 מ-13 | הפסד |
1866 | לונדון | וילהלם שטייניץ | 7.5 מ-17 | הפסד |
1873 | לונדון | ג'ון ויסקר | 7 מ-14 | תיקו |
1873 | לונדון | ג'ון ויסקר | 7.5 מ-13 | ניצחון |
1873 | לונדון | ג'ון ויסקר | 9.5 מ-21 | הפסד |
1873 | לונדון | ג'ון ויסקר | 5.5 מ-21 | ניצחון |
1874 | פילדלפיה | אדוארד אלפרוני | 20.5 מ-40 | ניצחון |
1876 | ניו יורק | ג'יימס מייסון | 6 מ-19 | הפסד |
1879 | לונדון | ג'וזף הנרי בלקברן | 2 מ-7 | הפסד |
1885 | ניוקאסל | ארטור סקיפוורט | 5 מ-7 | ניצחון |
1886 | לונדון | איזידור גונסברג | 2.5 מ-9 | הפסד |
1888 | לונדון | ג'וזף הנרי בלקברן | 1 מ-3 | הפסד |
1889 | לונדון | איזידור גונסברג | 2 מ-3 | הפסד |
1890 | ליברפול | עמנואל לסקר | 3.5 מ-12 | הפסד |
1892 | ניוקאסל | עמנואל לסקר | 0 מ-5 | הפסד |
1892 | לונדון | רודולף לומן | 4 מ-6 | ניצחון |
Harold C. Schoenberg, Grandmasters of Chess, W.W. Norton & Co., New York, Rev. Ed. 1981, p. 66.