חואן טיזול

חואן טיזול
Juan Tizol
לידה 22 בינואר 1900
ווגה באחה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1984 (בגיל 84)
אינגלווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פוארטו ריקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה טרומבון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חואן טיזול מרטינז (בספרדית: Juan Tizol Martínez;‏ 22 בינואר 1900 – 23 באפריל 1984) היה נגן טרומבון ומלחין פורטוריקני. הוא ידוע בעיקר כחבר הלהקה של דיוק אלינגטון, וככותב משותף לסטנדרטי הג'אז "קרוואן", "פירמידה" ו"פרדידו".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיזול נולד בווגה באחה (אנ'), פוארטו ריקו. המוזיקה הייתה חלק גדול מחייו מגיל צעיר. הכלי הראשון שלו היה כינור, אך עד מהרה עבר לטרומבון שסתומים, הכלי בו ניגן לאורך כל הקריירה. הכשרתו המוזיקלית הגיעה בעיקר מדודו מנואל טיזול, מנהל הלהקה העירונית והסימפוניה בסן חואן. בנעוריו ניגן טיזול בלהקת דודו וצבר ניסיון גם בנגינה באופרות, בלט ולהקות מחול מקומיות. בשנת 1920 הצטרף ללהקה שנסעה לארצות הברית לעבוד בוושינגטון די. סי.. חברי הקבוצה נסעו כנוסעים סמויים לוושינגטון וניגנו בתיאטרון האוורד במופעים שהתארחו במסגרת סיבובי הופעות וכן בסרטים אילמים. בהווארד הם נשכרו לנגן בקבוצות ג'אז קטנות או ריקודים. שם הכיר טיזול את דיוק אלינגטון.

טיזול צורף ללהקת אלינגטון בקיץ 1929. ארתור ווטסל, חצוצרן איתו ניגן טיזול בלהקת האחים הלבנים, כנראה היה הממליץ. טיזול ישב לצד ג'ו "טריקי סם" ננטון במדור הטרומבונים והפך לנגן החמישי בסקציית כלי הנשיפה בתזמורת של אלינגטון. צירופו פתח אפשרויות חדשות לכתיבתו של אלינגטון, מכיוון שכך יכול היה לכתוב עבור טרומבונים כקבוצה במקום רק לקבוע להם נגינה בבודדים. הטון העשיר והחם של טיזול השתלב עם סקציית הסקסופון, ולעיתים קרובות היה הנגן המוביל בסקציה זו. לצד הצליל הייחודי שלו, היה טיזול ידוע גם בהיותו אחד מבעלי הראייה המקפת ביותר של הלהקה כמכלול, וכאחד המוזיקאים הטובים ביותר בלהקה. הוא ניגן בדיוק רב ונחשב ל"סלע המוצק" של סקציית הטרומבון. הוא לא היה מאלתר מרכזי בלהקה, אך לעיתים קרובות ניגן סולו כתוב שהציג את הטכניקה המופתית והזריזות שלו על החצוצרה.

טיזול תרם רבות ללהקת אלינגטון לאורך שנות השלושים והארבעים. אחד התפקידים המרכזיים שלו בלהקה היה העתקת חלקים מהפרטיטורות של אלינגטון. טיזול השקיע שעות ולפעמים ימים על כתיבת חלקים לצורך ההופעות הקרובות. מלבד העתקה, טיזול היה גם מלחין בלהקה. הקומפוזיציות הידועות ביותר שלו, "קרוואן" (1936) ו"פרדידו" (1941), מנוגנות עד היום על ידי מוזיקאי ג'אז. מרסר אלינגטון הצהיר כי טיזול המציא את הלחן של "קרוואן" מימי לימודי המוזיקה שלו בפוארטו ריקו, שם לא יכלו להרשות לעצמם דפי תווים רבים, ולכן המורה הפך את דפי התווים לאחר שלמדו לנגן אותה בצד אחד, וכך למדו לנגן אותה הפוך. טכניקה זו נודעה בשם "היפוך" (inverting). טיזול היה אחראי על הכנסת השפעות לטיניות ללהקת אלינגטון עם יצירות כמו "Moonlight Fiesta", "Jubilesta", "Conga "Brava", ואחרות. הוא גם ניגן בטרומבון וליד (Valide trombone) (אנ').

טיזול עזב את להקתו של אלינגטון בשנת 1944 כדי לנגן בתזמורת הארי ג'יימס. כך עשה בעיקר כדי לבלות יותר עם אשתו שגרה בלוס אנג'לס. בשנת 1951 חזר לאלינגטון, יחד עם המתופף והסקסופוניסט של ג'יימס, במה שנודע בשם "פשיטת ג'יימס". עם זאת, הוא חזר ללהקת ג'יימס בשנת 1953 ונשאר בעיקר בחוף המערבי למשך שארית הקריירה. בלוס אנג'לס ניגן באופן ספורדי עם הארי ג'יימס, נלסון רידל, לואי בלסון ובתוכנית הטלוויזיה של נט קינג קול. טיזול חזר לתקופה קצרה ללהקה של אלינגטון בתחילת שנות ה-60, אך פרש ללוס אנג'לס. הוא נפטר מדום לב בגיל 84 ב-23 באפריל 1984 באינגלווד, קליפורניה, שנתיים לאחר מות רעייתו רוזבד.[1]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגן בלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם לואי בלסון

עם דיוק אלינגטון

  • Ellington Uptown (Columbia, 1951)
  • Ellington '55 (Capitol, 1954)
  • Seattle Concert (RCA Victor, 1954)
  • Ellington Showcase (Capitol, 1956)
  • Liberian Suite and a Tone Parallel to Harlem (Columbia, 1956)
  • Piano in the Background (Columbia, 1960)
  • Selections from Peer Gynt Suites Nos. 1 & 2 and Suite Thursday (Columbia, 1960)
  • The Nutcracker Suite (Columbia, 1960)
  • Paris Blues (United Artists, 1961)

עם הארי ג'יימס

  • Dancing in Person with Harry James at the Hollywood Palladium (Columbia, 1954)
  • Soft Lights, Sweet Trumpet (Columbia, 1954)
  • Harry James in Hi-fi (Capitol, 1955)
  • Jazz Session (Columbia, 1955)
  • Juke Box Jamboree (Columbia, 1955)
  • More Harry James in Hi-fi (Capitol, 1956)
  • Requests On-the-Road (MGM, 1962)

עם אחרים

  • Count Basie, First Time! The Count Meets the Duke (Columbia, 1962)
  • Benny Carter, Cosmopolite (Norgran, 1954)
  • Nat King Cole, After Midnight (Capitol, 1956)
  • Nat King Cole, The Piano Style of Nat King Cole (Capitol, 1956)
  • Maxwell Davis, Compositions of Duke Ellington and Others (Crown, 1960)
  • Ella Fitzgerald, Get Happy! (Verve, 1959)
  • Ella Fitzgerald, Ella Fitzgerald Sings the Irving Berlin Song Book Vol. 1 (Verve, 1960)
  • Peggy Lee, The Main I Love (Capitol, 1957)
  • Peggy Lee, Jump for Joy (Capitol, 1958)
  • Frank Sinatra, Frank Sinatra Sings for Only the Lonely (Capitol, 1958)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Dietrich, Kurt. Duke's Bones. Germany: Advance Music, 1995. Print.
  • Serrano, Basilio. "Juan Tizol: His talents, his collaborators, his legacy." Centro Journal Vol XVIII. Number 11 (2006). Print.
  • Mercer Ellington On Marian McPartland's Piano Jazz

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חואן טיזול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The New York Times, JUAN TIZOL DEAD; JAZZ TROMBONIST, The New York Times, ‏26 באפריל 1984