לידה |
18 בנובמבר 1923 חרבין, הרפובליקה הסינית |
---|---|
פטירה |
11 בדצמבר 2005 (בגיל 82) ירושלים |
שם לידה | חיים פרומשטיין |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
השכלה | אוניברסיטת לונדון |
פרסים והוקרה | פרס רוטשילד |
חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה פרופסור ומייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.
תדמור נולד בשם חיים פרומשטיין בחרבין שבסין, שם התיישב אביו כסוחר פרוות טרם מלחמת העולם הראשונה. מוצאו של האב מקרים.
ב-1935 לאחר שאביו נפטר עלה עם אמו לארץ ישראל וסיים את לימודיו בגמנסיה העברית בירושלים. ב-1943 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית. במלחמת השחרור שירת בירושלים. בשנת 1950 סיים את עבודת המוסמך ולאחר מכן יצא להתמחות באשורולוגיה באוניברסיטת לונדון ובאוניברסיטת שיקגו, שם שהה מ-1954 עד 1957. עבודת הדוקטורט שלו שהגיש ב-1954 עסקה בכרונולוגיה של המזרח הקדום בתקופת המקרא תוך שילוב חקר המקרא ומקורות אשוריים.
ב-1958 החל להרצות באוניברסיטה העברית בחקר המקרא ובתולדות המזרח הקדום, וב-1965 ייסד את החוג לאשורולוגיה ועמד בראשו. בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[1]. בשנת 1993 יצא לגמלאות. במשך 35 השנים שעסק בתחום הפך את האוניברסיטה העברית למרכז בינלאומי לחקר מסופוטמיה ותולדות המזרח הקדום. החוג לאשורולגיה משך תלמידים מהארץ ומחו"ל.
כגולת הכותרת של מחקריו נחשבות עבודותיו על הכתובות של תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, שנחשבו קשות ביותר להבנה ופירושו לספר מלכים ב' בסדרת Anchor Bible, שכתב עם מרדכי כוגן. כן ערך את הכרכים האחרונים של האנציקלופדיה המקראית.
בשנת 1985 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכיהן כסגן נשיא האקדמיה מ-1996 עד 2004. הוא נבחר לעמית כבוד של האקדמיה האמריקנית ללימודי היהדות ושל החברה האמריקנית למזרחנות, וכן זכה להוקרה מהאקדמיה הסינית של מחוז הולדתו. בשנת 2000 הוענק לו פרס רוטשילד על מפעל חייו.
זכה בחייו לשני קובצי כבוד של מאמרים (Festschrift), שהשני בהם הוקדש גם לאשתו הארכאולוגית, מרים תדמור. לבני הזוג תדמור שני ילדים: דוד ונעמי.
ארכיונו האישי הופקד בספרייה הלאומית על ידי אלמנתו בשנת 2008, הוא שמור במחלקת הארכיונים של הספרייה[2].