טורסטן הגרסטרנד
 | |
| דיוקן של טורסטן הגרסטרנד, אבי התחום של גאוגרפיה של זמן | |
| לידה |
11 באוקטובר 1916 Alvesta Municipality, שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 2004 (בגיל 87) לונד, שוודיה |
| ענף מדעי |
גאוגרפיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות נורה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת לונד |
| מוסדות |
אוניברסיטת לונד |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
טורסטן הגרסטרנד (בשוודית: Torsten Hägerstrand; 11 באוקטובר 1916, מוהדה (אנ') – 3 במאי 2004, לונד) היה גאוגרף שוודי. הוא ידוע בעבודתו על הגירה, דיפוזיה תרבותית וגאוגרפיה של זמן. היה פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטת לונד. מחקריו סייעו להפוך את שוודיה ובמיוחד את אוניברסיטת לונד, למרכז עולמי של גישה חדשנית בגאוגרפיה חברתית.[1] הוא השפיע גם על התכנון המרחבי בשוודיה באמצעות תלמידיו. הוא היה מלומד בולט בגאוגרפיה ברחבי העולם שדגל בשיתוף פעולה בין המדעים.[2]
חינוך יסודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נולד ב מחוז Kronoberg באזור Smaleland המיוער של דרום מזרח שוודיה בשנת 1916. אביו של הגרסטרנד היה מורה בבית ספר יסודי בפרפריה של שוודיה והמשפחה גרה בבית הספר. החינוך המוקדם שלו היה מבוסס על הרעיונות הפדגוגיים של המחנך השווייצרי יוהאן פסטאלוצ׳י. כמה מתלמידיו של הגרסטרנד העריכו כי החשיבה ההוליסטית והחזון שלו נטועים עמוק בחינוך המוקדם שלו בגישת פסטולאצ׳י:[3]
הוא למד גאוגרפיה מקומית, היסטוריה ופולקלור במסורת פסטלוצ׳י שהונהגה באותה עת. קרטוגרפיה, גאולוגיה, בוטניקה ואגרונומיה היו קשורים בהבנה הוליסטית יותר של תהליכים בתוך הסביבה. ראשית, ילדים למדו על הסביבה המיידית שלהם (חדר בית הספר והחווה), ואז על הכפר, ובהדרגה על כל המחוז גישה שמכנים כיום "פרספקטיבה אינטגרטיבית".[4]
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרסטרנד נכנס לאוניברסיטת לונד בשנת 1937. תחת השפעתו של הגאוגרף הלגה נלסון הוא התחיל מחקר מפורט על הגירה מקהילת Asby באזור ביתו. מדובר במעקב אחר תנועה מרחבית שנתית מפורטת של כל אחד 10,000 אנשים של קהילה זו, במשך מאה שנים משנת 1840 ואילך. משימה ענקית זו הופרעה על ידי שנים נוספות של שירות צבאי ומלחמת העולם השנייה.
בשנת 1953 הגיש את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת לונד. הנושא היה ״דיפוזיה מרחבית של חידושים״. מחקר על האופן שבו המידע עובר בין אוכלוסיות אנושיות. בעבודה זו ניכרת השפעה של עמיתים מהאוניברסיטה שקירבו אותו לנושא התנועות האנושיות במרחב הכפרי בשוודיה, ואל מודלים מתמטיים וסטטיסטיים כמו מודל מונטה קרלו, שיטה של חישובים עם מספרים אקראיים, שאיתו השתמש במחקר לדוקטורט.
התאוריה שלו היא תאוריה הסתברותית, שבדקה מהי ההסתברות של ״השכן״ הקרוב למוקד החידוש, יאמץ גם הוא את החידוש. הוא הראה כי ההסתברות לאימוץ החידוש יורדת עם המרחק ממוקד החידוש - ״עקומת פיחות המרחק״. עם זאת הוא הראה, כי יכולים להיות מצבים שדווקא במקומות רחוקים יאמצו את החידוש - עקב תקשורת טובה עם המוקד הראשוני. התהליך הזה הוא איטרטיבי וניתן לבצע בו סימולציה של חיזוי התפשטות החידוש במרחב.
הגרסטרנד הראה את הדרך שבה התרחש אימוץ החידושים על ידי חקלאים במרכז שוודיה. תהליך שנתפס כסדרה של גלי דיפוזיה אשר יכול להיות ממופה, ממוסגר, מדומה, ובעל יכולת ניבוי מותנה. הדוקטורט נכתב בשוודית, ונותר סמוי מהעולם המדעי הבינלאומי לעוד עשור שנים לפחות.[5]
פריצת שמו לעולם המדעי התרחשה כאשר קיבל הזמנה לאוניברסיטת וושינגטון (שהייתה אז מרכז הגאוגרפיה הכמותית בארצות הברית) אפשרה להגרסטרנד לדבר על עבודתו. כמו כן, בשנת 1960 היה שוודיה אחת המדינות הנורדיות שאירחו את הקונגרס הגאוגרפי הבינלאומי IGU. הגרסטרנד ארגן סימפוזיון על מודלים עירוניים באוניברסיטת לונד והביא לשם חוקרים גאוגרפים מובילים, והראה להם - אלה הרעיונות השוודיים בנושא. התלהבות החוקרים הייתה עצומה והדבר הביא להפצת שמו ומחקריו בעולם.[6]
בעקבות פגישת IGU, התחייבו משתתפיו לתרגם את התזה המקורית של הגרסטרנד לאנגלית - ״דיפוזיה של חדשנות כתהליך מרחבי״ (1967).[5] קבוצות מחקר בארצות הברית ובבריטניה רצו לפתח יותר ויותר "מודלים של הגירה באמצעות המהפכה במחשוב הדיגיטלי, תוך שימוש בסימולציות מונטה קרלו של תנועות האוכלוסייה. הגרסטרנד הציג מאמר שכותרתו "מה עם האנשים במחקר במדעי האזור?" בקונגרס האירופי של איגוד המדע האזורי בקופנהגן, דנמרק.[7]
מאמר זה, שפורסם בשנת 1970, פיתח שני מושגים:
הצורך ללמוד את התנהגות המרחבית של הפרט על מנת להבין פרקטיקות חברתיות וקבוצתיות. גאוגרפים חברתיים מודרניים נוהגים כעת ללמוד התנהגויות יומיומיות על בסיס אישי, על מנת להבין דפוסים גדולים יותר.
קשר בין מרחב וזמן. מבחינה היסטורית, מדעני החברה התייחסו לזמן כאל גורם רלוונטי אך חיצוני לתכונות מרחביות. עבודתו המוקדמת של הגרסטרנד על דיפוזיה של חדשנות (לימוד ההתפשטות הגאוגרפית של טכנולוגיות חדשות) גרמה לו להבין כי השניים, (המרחב והזמן) הם נפרדים, אבל לא עצמאיים זה מזה. באמצעות רשומות מפורטות של מפקד האוכלוסייה של שוודיה, הוא פיתח שיטות חדשות של קידוד גאוגרפי ומיפוי מחשבים - רתימת כוח מחשוב כדי לקלוט נתונים גאוגרפיים בדרכים חדשות וגמישות. הכוח הנוכחי של מערכות מידע גאוגרפי (GIS) שמתמודדות עם נתונים גאוגרפיים, שורשיה החלוציים ברעיונות של הגרסטרנד ותלמידיו.
מורשת המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו הראשונית של הגרסטרנד הייתה בעיקר כמותית. בשנות החמישים הוא היה חלוץ של שימוש בנתונים גאוגרפיים סטטיסטיים ראשוניים. הוא פיתח מודלים וטכניקות סטטיסטיות, כגון הקובייה של מרחב הזמן ופריזמה בחלל-זמן, שהפכה מאוחר יותר לפיתוח מערכות מידע גאוגרפי המעובדות ומדמיינות את נתוני התנועה.[8] עבודתו הובאה לידיעת העולם הדובר אנגלית על ידי את אלן פרד ונייג'ל טריפט.[9]
הגרסטרנד ראה את הזמן והמרחב כמסגרת מבנית אחת, שבה האדם פועל ונע. הרעיון שלו היה למפות את התנועה הזאת ולבחון אילו אילוצים משפיעים על התנועה הן במרחב והן בזמן. תנועתו של האדם נקראת מסלול, וישנם שני מסלולים עיקריים: המסלול היומי ומסלול החיים. היינו מסלולים שהוגדרו על פי פרקי הזמן. מסלול החיים הוא סכום של המסלולים היומיים, שבדרך כלל הוא מסלול מחזורי: בית-עבודה-בית. במסלול היומי של האדם העירוני המודרני, הנחת היסוד היא שישנה הפרדה מרחבית בין מקום העבודה למקום המגורים. שיטת המיפוי הזאת של זמן-מרחב, מאפשרת לחוקרים השוואות אין סופיות בהתנהגות המרחבית של קבוצות אוכלוסייה שונות.[10]
עבודתו של הגרסטרנד תרמה להכנסת המחשבה ההומניסטית לגאוגרפיה, שהובילה לפיתוח גאוגרפיה ביקורתית.[11] בעוד עבודתו המוקדמת הייתה כמותית במידה רבה, עבודתו המאוחרת יותר של הגרסטרנד הקדישה תשומת לב רבה יותר לרעיונות של תחושות ורגשות.
אף על פי כן, שיטותיו בוקרו על ידי הגאוגרפית הפמיניסטי ג'יליאן רוז, שטענה כי המודלים שלו מראים השקפה גברית ונקודת מבט מזויפת על העולם.[12] גאוגרפים מאוחרים יותר ניסו לשלב את הגאוגרפיה עם המחקר האיכותני והפנומנולוגיה של הגאוגרפיה הפמיניסטית.
בשנת 2005, Thrift סיכם את יתרונות של הגאוגרפיה של הזמן שפיתח הגרסטרנד עבור מדעי החברה העכשוויים:[9]
ראשית, הגישה מספקת תחושה של מעשיות, ועושה זאת באופן חזותי - ייצוג כזה עדיין נדיר אצל תאורטיקנים חברתיים. כל הדיאגרמות המורכבות שיצר היו, בין השאר, ניסיון לתאר בדרך מעשית את האירועים, נושא שהפך לאופנתי במדעי החברה והרוח. אבל בזמן שבו הגרשטרנד פרסם את מחקריו השקפת העולם המדוברת, נטתה להיות מוגבלת לתחום הפילוסופיה שרק מעטים התעמקו בה.
שנית, עבודתו של הגרסטרנד הייתה התקפה על הרעיון כי מרחב וזמן הם קטגוריות חברתיות - ייצוגים קולקטיביים, אשר נגזרים שניהם מהחברה וגם מוכתבים לחברה. גאוגרפיה של זמן מאפשרת ללכת מעבר לקונסטרוקטיביזם החברתי על ידי הדגשת אילוצים פיזיים של הפעולה האנושית.
שלישית, כנקודת התייחסות ישירה, דיאגרמות שפיתח הגרסטרנד עשו משהו אחר: הם הפחיתו באופן קיצוני את ההבחנה בין בני אדם וחפצים אחרים. הם סיפקו סוג של נייטרליות של ייצוג, אפילו דמוקרטיה של תיאור העולם.
רביעית, עבודתו של הגרסטרנד אימצה אתיקה גאוגרפית, המתמקדת בשימוש חכם במרחב ובזמן. אף על פי שהגרסטרנד נהג להשתמש במטאפורות כלכליות כדי לתאר את החוכמה הזאת בשימוש במרחב ובזמן, נראה שהוא התכוון למשהו רחב יותר ומקיף יותר, שראוי לשמור עליו, מעין אתוס דמוקרטי של ממדים קרדינליים - שמחת השימוש במרחב ובזמן.
חמישית, הגרסטרנד יצר ״שפה חדשה״ ומושגים אשר יכולים לייצג את העולם בדרכים שונות. אולי אחת הדרכים להסתכל על עבודתו של הגרסטרנד היא יצירת שפה בינלאומית מובנת - סוג של ״אספרנטו חזותי״.
אותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרסטרנד קיבל דוקטורט כבוד מאוניברסיטת ברגן, בית הספר הנורווגי לכלכלה ומנהל עסקים, האוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה, אוניברסיטת בריסטול, אוניברסיטת אדינבורו, אוניברסיטת גלאזגו ואוניברסיטת אוהיו.
בשנת 1968 זכה פרופסור הגרסטרנד במדליית צ 'ארלס P. Daly של האגודה הגאוגרפית האמריקנית AGS
בשנת 1968 קיבל פרס המצוינות של ״איגוד הגאוגרפים האמריקאים״ AAG.
בשנת 1979 הוא קיבל את מדליית ויקטוריה מן החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית.
בשנת 1992 זכה בפרס הגבוה ביותר בתחום המחקר גאוגרפיה באוניברסיטת לונד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Buttimer, Anne; Mels, Tom (2006). By northern lights: on the making of geography in Sweden. Foreword by Torsten Hägerstrand. Aldershot, England; Burlington, VT: Ashgate.
- ^ Öberg, Sture (June 2005). "Hägerstrand and the remaking of Sweden". Progress in Human Geography. 29 (3): 340–349..
- ^ Pred, Allan (1977). "The choreography of existence: comments on Hägerstrand's time-geography and its usefulness". Economic Geography. 53 (2): 207–221.
- ^ Öberg 2005, p. 341
- ^ 1 2 Hägerstrand, Torsten (1967) [1953]. Innovation diffusion as a spatial process [Innovationsförloppet ur korologisk synpunkt]. Postscript and translation by Allan Pred; Translated with the assistance of Greta Haag. Chicago: University of Chicago Press.
- ^ Haggaet, P., Professor Torsten Hagerstrand Geographer who revolutionised the study of population movements Independent, Obituary, Wednesday 26 May 2004
- ^ Hägerstrand, Torsten (1970). "What about people in regional science?". Papers of the Regional Science Association. 24 (1): 6–21
- ^ Kenett, Dror Y; Portugali, Juval (July 2012). "Population movement under extreme events". Proceedings of the National Academy of Sciences. 102 (29): 11472–11473.
- ^ 1 2 Thrift, Nigel J (June 2005). "Torsten Hägerstrand and social theory". Progress in Human Geography. 29 (3): 337–340
- ^ פורטוגלי, י. 1999, מרחב-זמן וחברה בא״י הקדומה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 1, עמ 109
- ^ Thrift, Nigel J (1977). An introduction to time-geography(PDF). Concepts and techniques in modern geography, 13. Norwich: Geo Abstracts, University of East Anglia.
- ^ Rose, Gillian (1993). Feminism and geography: the limits of geographical knowledge. Minneapolis: University of Minnesota Press