יחסי ישראל–דנמרק | |
---|---|
ישראל | דנמרק |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 43,094 |
אוכלוסייה | |
10,023,983 | 5,992,181 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
509,901 | 404,199 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
50,868 | 67,454 |
משטר | |
דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה חוקתית |
בין מדינת ישראל ודנמרק מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות ומסחר.[1] לישראל יש שגרירות רשמית בקופנהגן, בעוד שלדנמרק יש שגרירות רשמית בתל אביב.
עוד לפני מלחמת העולם השנייה התקיימו בין דנמרק לבין ארץ ישראל יחסי מסחר ענפים, כאשר דנמרק ייבאה מהארץ פירות הדר, אשלג ושיניים תותבות, וייצאה אל היישוב שמנים, מוצרי מזון, נייר וחקלאות.[2] עוד במהלך ימיה של מלחמת העולם השנייה, בעת שדנמרק נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, פעלה בדנמרק תנועת מחתרת נרחבת, אשר בין היתר סייעה בהברחת יהודי דנמרק לשוודיה הנייטרלית. הודות למבצע זה אשר הסתייע בתמיכה רחבה מצד אזרחי דנמרק, ניצלו למעלה מ-90% מיהודי דנמרק, ובסך הכל כ-7,200 איש הועברו לשוודיה. הודות למבצע זה הוכרה המחתרת הדנית כולה בתואר "חסידת אומות העולם" על ידי מוסד "יד ושם".[3]
בהצבעה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 הצביעה הצביעה בעד התוכנית, וב-2 בפברואר 1949 הכירה במדינת ישראל. שתי המדינות פתחו צירויות בבירותיהן. בין שתי המדינות יש יחסי תיירות ומסחר ענפים, בין היתר במסגרת האיחוד האירופי בו דנמרק חברה. במסגרת היחסים, בשנת 1966 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות.[4]
במאי 1958 הועלה דרג היחסים הדיפלומטיים, ונפתחה שגרירות בקופנהגן. צבי אבנון היה השגריר הראשון של ישראל בדנמרק.[5] בינואר 1962 ביקר ראש ממשלת דנמרק ויגו קמפמן בישראל – ביקור ראשון בה של אישיות דנית בכירה.
במהלך מבצע עופרת יצוקה בתחילת שנת 2009, התקיימו הפגנות רחבות בערי דנמרק, לרבות בבירה קופנהגן, במחאה על פעולות צה"ל ברצועת עזה, במשטרת דנמרק הוערך כי בין 500 ל-600 איש הפגינו מול שגרירות ישראל בקופנהגן, כ-400 אנשים הפגינו באורהוס, וכ-500 הפגינו באודנסה.[6] בסקר דעת קהל שנערך נמצא כי מספרם של הדנים התומכים בפעולת צה"ל גדול מאלו המתנגדים לה.[7]
במהלך חודש אוקטובר 2013 הגיע יורש העצר הדני, הנסיך פרדריק, לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס. במהלך הפגישה, הביע הנשיא פרס את הכרת תודתה של מדינת ישראל לעם הדני, על פעולותיו להצלת יהודים בשואה.[8]
במרץ 2021 ביקרה ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן בישראל ונפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וקנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא מחלת הקורונה ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר פיתוח וייצור חיסונים נגד מוטציות הקורונה.[9][10]
ב-12 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הגיע שר החוץ הדני לארס לקה ראסמוסן לביקור בישראל לשם הבעת הזדהות ותמיכה ונפגש עם שר החוץ אלי כהן.[11]
ב-14 בדצמבר 2023 כוחות ההגנה של דנמרק בהכוונת השב"כ והמוסד עצרו בשטח דנמרק 7 פעילי חמאס שתכננו לבצע פיגוע כנגד ישראלים.[12]