יחסי ישראל–מיקרונזיה
| יחסי מיקרונזיה–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| מיקרונזיה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 702 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 113,423 | 10,023,983 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 460 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,056 | 50,868 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית נשיאותית דמוקרטית |
דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי ישראל–מיקרונזיה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין המדינות הפדרטיביות של מיקרונזיה החל משנת 1988.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים ההדדיים בין שתי המדינות החלו שנתיים לאחר שמיקרונזיה זכתה לעצמאות מארצות הברית בשנת 1986, בעקבות החלטת העצרת הכללית של האו"ם. מאז ועד היום נחשבת מיקרונזיה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, נאורו, סמואה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האו"ם.
על פי דברי מבקרים, מקורה של תמיכה זו, אשר נדמית לעיתים כבלתי מעורערת וכזו שאינה תלויה בדבר, היא בהישענותה המוחלטת של מיקרונזיה על תמיכתה של ארצות הברית, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בסכום של כ-100 מיליון דולר אשר זו מעבירה לה מדי שנה. לטענתם, אחד מהתנאים להעברת הסיוע הכספי, הוא תמיכה בעקרונות הבסיס של מדיניות החוץ של ארצות הברית וביניהם התמיכה במדינת ישראל. עם זאת, טענה זו נשללת בעקביות על ידי ממשלת מיקרונזיה וכן על ידי גורמים נוספים בשתי המדינות, שמדגישים את משקלם הרב של העקרונות היהודיים-נוצריים בקרב תושבי המדינה מאחורי הרצון לעמוד לצידה של מדינת ישראל[1], וכן את הסיוע הכלכלי הרחב המוענק למיקרונזיה על ידי ישראל, בעיקר בתחומי החקלאות, הכשרה טכנית ורפואה[2][3]. בשנת 2015, אסטריו טאקסי, שגריר מיקרונזיה בארצות הברית ובישראל, הצהיר באומרו על יחסי המדינות: "ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שקיבלו את פנינו - הושיטה יד ידידותית של קבלת פנים לקהילה העולמית עוד לפני שהצטרפנו לאומות המאוחדות ולפני שזכינו לעצמאות".
בשנת 2011 במסגרת הדיון באו"ם בדבר הכרה רשמית במדינה פלסטינית, מיקרונזיה הייתה אחת מהמדינות שגיבו את עמדתה של ישראל וסירבו להכיר בקיומה של מדינה פלסטינית. התמיכה המיקרונזית בישראל באה לידי ביטוי פעם נוספת בשנת 2012, במסגרת ההחלטה שהתקבלה בעצרת הכללית של הארגון לקרוא לישראל לאפשר לפקחי הגרעין של האו"ם גישה למתקניה הגרעינים. בהצבעה זו מיקרונזיה התנגדה להחלטה, לצד ישראל ו-4 מדינות נוספות (ארצות הברית, קנדה, איי מרשל, פלאו)[4]. באותה שנה, בעת ההצבעה בעצרת הכללית על שדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית מישות משקיפה שאינה מדינה, למדינה משקיפה שאינה חברה (החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם), הצביעה מיקרונזיה נגד ההחלטה לצד ישראל, ארצות הברית, פנמה וצ'כיה כולל מדינותיה השכנות באוקיינוס השקט: איי מרשל, נאורו ופלאו.
בספטמבר 2014 ערכה המשלחת הישראלית לאו"ם אירוע הצדעה לכבוד נשיאי 3 מדינות איים באוקיינוס השקט, כריסטופר לואק (אנ') (נשיא איי מרשל), טומי רמנגסאו (אנ') (נשיא פלאו) ומאני מורי (נשיא מיקרונזיה)[5].
בדצמבר 2017, מיקרונזיה הייתה אחת מ-9 המדינות (ישראל, ארצות הברית, גואטמלה, הונדורס, איי מרשל, נאורו, פלאו, טוגו) שהצביעו נגד החלטה שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם שגינתה את הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל.
ב-13 בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל תמכה בישראל והצביעה נגד הפסקת האש בעזה, וב-11 במאי 2024 הייתה בין 9 מדינות שהצביעו נגד מתן עוד זכויות לפלסטינים באו"ם.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ישראל ומיקרונזיה מתקיים שיתוף פעולה רחב בנושאים מסחריים וכלכליים שונים, בעוד מומחים ישראלים מבקרים במיקרונזיה באופן תדיר, ומסייעים בין היתר בהנחלת טכנולוגיות חקלאיות חדשניות, באימון והכשרת צוותי הרפואה המקומיים, ובסיוע בהקמתן של מערכות השקיה מתוחכמות שמהוות צורך חיוני עבור מדינת האיים המבודדת בעקבות שינויי האקלים האזוריים שהחלו להוות איום משמעותי על אספקת המים של המדינה במהלך העשורים האחרונים. ישראל מספקת למיקרונזיה בנוסף מלגות למכללות ישראליות[6].
בשנת 2000, במסגרת ביקור רשמי של נשיא מיקרונזיה בישראל, ליאו פלקאם (אנ'), חתמו שתי המדינות על מסמך הבנות הדדי, שנועד לתת ביטוי ליחסים החמים בין שתי המדינות, וכן להרחיב את יחסי המסחר ביניהן. בשנת 2010 התקיים ביקור נוסף של נשיא מיקרונזיה בישראל, כאשר במהלכו נפגש הנשיא מאני מורי עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, אשר תיאר את מיקרונזיה כ-"אחת מידידותיה הגדולות של ישראל". במסגרת הביקור, ביקש הנשיא מורי מהנשיא פרס וממדינת ישראל את הרחבתו של הסיוע הכלכלי למיקרונזיה, וכמו כן ביקש את שיגורם של מומחים ישראלים למיקרונזיה לשם הנחלתן של תוכניות הכשרה רפואיות שהנשיא פרס הבטיח לספק. מאז ועד היום, ארגון מגן דוד אדום שולח פעם בשנה צוות רפואי למדינה כדי לעזור בפיתוח שירותי רפואת החירום המקומיים[7].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיו מאור, איים בזרם, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2008
- הארץ, ההצבעה על פלסטין באו"ם: רשימת המדינות שתמכו, התנגדו ונמנעו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2012
- איתמר אייכנר, כתב ynet ו"ידיעות אחרונות", איים נגד הזרם: התומכות הקטנות בישראל באו"ם, באתר ynet, 2 בדצמבר 2012
- אמיר תיבון, כך הצדיעה ישראל למדינות האיים שתומכות בה באו"ם, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ President Mori and Members of the FSM Delegation Met with Jewish Leaders in NY, www.fsmgov.org
- ^ ידידתנו הגדולה והקטנה ביותר: מיקרונזיה בת עשרים
- ^ Micronesia-Israel Relations, www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ עוד מכה באו"ם: לאפשר פיקוח על הגרעין של ישראל באתר "מגפון"
- ^ אמיר תיבון, כך הצדיעה ישראל למדינות האיים שתומכות בה באו"ם, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2014
- ^ Schneider, Howard (2010-02-01). "Israel and Pacific republics, united by an island mentality" (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-07-27.
- ^ ידידות אמת של ישראל
