יעקב מרגי

יעקב מרגי
	יעקב מרגי, 2023
לידה	18 בנובמבר 1960 (בן 64); כ"ח בחשוון ה'תשכ"א; רבאט, מרוקו
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1962
מפלגה	מפלגת ש"ס
סיעה	ש"ס
	בממשלה ה-37
	29 בדצמבר 2022 – מכהן; (שנה)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ מאיר כהן
	31 במרץ 2009 – 18 במרץ 2013; (4 שנים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ יצחק כהן נפתלי בנט ←
	17 בפברואר 2003 – 2 בפברואר 2023; (20 שנה)
כנסות	ה־16–25
	1 ביוני 2020 – 6 באפריל 2021; (310 ימים)
	→ איתן כבל מיכאל ביטון ←
	1 ביוני 2015 – 30 באפריל 2019; (3 שנים)
	→ עמרם מצנע
	1 ביולי 2019 – 3 באוקטובר 2019; (95 ימים)
	רם שפע ←
	8 ביולי 2007 – 23 באוקטובר 2007; (108 ימים)
	→ רוחמה אברהם דוד טל ←
פרסים והוקרה
	פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (10 ביולי 2018)

יעקב מרגי (נולד ב-18 בנובמבר 1960) הוא שר הרווחה והביטחון החברתי מטעם מפלגת ש"ס. בעבר כיהן כשר לשירותי דת בממשלת ישראל השלושים ושתיים; יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת ה-20, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ה־23, סגן יושב ראש הכנסת ויו"ר סיעת ש"ס.

ביוגרפיה

מרגי נולד ברבאט, מרוקו למאיר ואליס מרגי, ויש לו 8 אחים ואחיות. עלה ארצה בשנת 1962 במסגרת מבצע יכין, וגדל בבאר שבע. את שירותו הצבאי עשה בגדוד הקשר של פיקוד הדרום. לאחר השחרור עבד תקופה מסוימת בבנק לאומי. בשנת 1993 צורף למפלגת ש"ס על ידי אריה דרעי. בין השנים 1993–2003 כיהן כיו"ר המועצה הדתית בבאר שבע, בשנת 2001 שימש כמנכ"ל תנועת ש"ס - עד לשנת 2012 ואז החליפו בתפקיד חיים ביטון. נבחר בשנת 2003 לראשונה לכנסת ה-16 מטעם סיעת ש"ס, והמשיך לכהן מטעמה כחבר כנסת גם בכנסת ה-17, בה שימש גם כיו"ר הסיעה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם מרגי מספר חוקים ובהם:

חוק חג הסיגד (יחד עם אורי אריאל)^[1]
תיקון לחוק חינוך ממלכתי, הקובע כי ספרי הלימוד בהם משתמשים בתי הספר לא יוחלפו בתדירות גבוהה מאחת לחמש שנים, אלא בנסיבות מסוימות.
תיקון לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) הקובע כי אדם שהשתתף בבחירות ברשות אחת, לא יוכל להשתתף בבחירות ברשות אחרת ב-18 החודשים שלאחר מכן (לעומת 12 חודשים כפי שהיה קבוע עד אז).
חוק המחייב מינוי ממונה על תלונות הציבור ברשויות המקומיות.
חוק המסדיר את פעילותם של בתי יד לבנים.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השישי ברשימת ש"ס לכנסת, נבחר לכנסת ומונה לתפקיד השר לשירותי דת בממשלה ה-32.

כשר לשירותי דת התנגד מרגי לשינוי שמו של חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) ל"חוק זכויות בעלי החיים"^[2]. כמו כן הוביל פעילות שנויה במחלוקת של מינוי חברי וראשי מועצות דתיות ביישובים שונים בישראל, תוך ניצול תקנה חדשה המסמיכה אותו למנות אנשים מטעמו במקרים של חילוקי דעות על הרכב המועצה^[3]. בעקבות קמפיין תקשורתי שהופנה כנגדו מארגון צהר, פעל מרגי לאשר התקנה המאפשרת לכל אדם להירשם לנישואין בכל מקום בארץ.

בבחירות לכנסת ה-19 הוצב שוב במקום השביעי ברשימת ש"ס לכנסת ונבחר לכנסת מטעמה.

בפברואר 2016 ביקר מרגי בחצי האי קרים כאורח הקהילה היהודית. ביקורו הוצג בתקשורת הרוסית כהכרה ישראלית בכיבוש הרוסי, וכך גרם למשבר ביחסי אוקראינה–ישראל^[4], ונפתחה נגדו חקירה פלילית באוקראינה^[5].

עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונה לעמוד בראש ועדת הכלכלה. ב-25 בינואר 2022 מונה מרגי ליו"ר סיעתו בכנסת, עם התפטרותו של היו"ר היוצא - אריה דרעי^[6].