מאיר שורץ

מאיר שוַרץ

לידה	28 בינואר 1926 נירנברג, רפובליקת ויימאר
פטירה	12 בינואר 2022 (בגיל 95) ירושלים
ענף מדעי	בוטניקה
מקום מגורים	ישראל
מקום קבורה	הר הזיתים
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	המכון לחקר הנגב (1960–1967) המרכז האקדמי לב (1984) המוסד לעלייה ב' (1946) האוניברסיטה העברית בירושלים (1978–1984) אוניברסיטת בר-אילן (1970–1978) מכללה ירושלים
פרסים והוקרה	פדויי שבי (2008), ציונות דתית תשס"ד (2004), אות מלחמת הקוממיות (1958), אות ההגנה, עיטור לוחמי המדינה (1968), אות המשמר (1963), עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית (1997), עיטור יקיר ירושלים (2001)
מספר צאצאים	7
תרומות עיקריות
מחלוצי שיטת ההידרופוניקה חקר שואת יהודי גרמניה

מאיר שוַרץ (28 בינואר 1926 – 12 בינואר 2022) היה בוטניקאי, פעיל העפלה וחוקר השואה. מחלוצי שיטת ההידרופוניקה בעולם. מייסד עמותת "בית אשכנז" לחקר שואת יהודי גרמניה ולתיעוד הקהילות היהודיות שנחרבו בשואה. כיהן כנשיא אגודת ההידרופוניקה הבינלאומית, וכנשיא אגודת מדענים שומרי תורה ובעל סמיכה לרבנות.

קורות חיים

נולד בנירנברג שבגרמניה לאליעזר (לודוויג) ומיילא. אביו אליעזר שעסק לפרנסתו כסוכן של מיכשור ליצירת יין, היה אחד ממנהיגי קהילת "עדת ישראל" בעיר, קצין בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה וצאצא של הרב יהוסף שוורץ, חוקר ארץ ישראל, בעל הספרים "תבואות-שמש" ו"תבואות-הארץ". אביו נרצח על ידי הנאצים (בשל יהדותו), עוד לפני המלחמה כאשר מאיר היה בן 12. אימו, ילידת בלאופלדן נפטרה בשנת 1939 מחוסר קבלת טיפול רפואי. לשורץ היה אח בשם יוסף שנרצח באושוויץ.

מאיר חווה את ליל הבדולח וביתו ואחיו נפגעו בלילה זה, יחד עם עוד משפחה שהייתה בשכונתו שבנירנברג. באוגוסט 1939 בגיל 13 עלה בגפו לארץ ישראל באמצעות עליית הנוער. לאחר תקופה בפנימיית חורב בירושלים, הצטרף ב-1941 לחברת הנוער של קיבוץ חפץ חיים והיה למעשה מראשוני מקימיו.

בשלהי שנת 1946, גויס לפעילות במוסד לעלייה ב'. במסגרתו היה אחראי להעלאת פליטי שואה מצרפת. פיקד מטעם ההגנה על אחת מספינות הגירוש של אניית המעפילים אקסודוס (אושן וייגור) (אנ') ושימש כמנהיג מחנה העקורים בפפנדורף. בזמן מלחמת העצמאות שירת בהגנה והשתתף במלחמה בנגב, ובליווי שיירות לירושלים.

בשנת 1951 (התשי"ב) שהייתה שנת שמיטה, בעקבות המלצתו של בנימין מינץ, התחיל לחקור את שיטת גידול מים (הידרופוניקה) בקיבוץ חפץ חיים, כדי לתת פתרון הלכתי לחקלאות בשמיטה.^[1] ב-1954 היה ממייסדי המכון לחקר החקלאות על פי התורה בקיבוץ חפץ חיים. בשנים 1960–1967 כיהן כחוקר ראשי במכון לחקר הנגב בבאר שבע, במחלקה לגידולי מים. ב-1965 עסק במחקר בשימוש בטיהור מי שופכין לגידול צמחים.

סיים את לימוד התואר הראשון (1968) והשני (1972) במדעי הטבע באוניברסיטת בר-אילן. ב-1983 קיבל את הדוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרו היה בעמידות הצמח למלח, שנחשב כשינוי בתפיסה שהייתה עד אז. בין השנים 1970–1978 הרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקות לתלמוד וביולוגיה. באותה תקופה הוזמן מטעם האו"ם לבצע מחקר, ופרסם במסגרתו ספר חקלאות לארצות מתפתחות שתורגם לשלוש שפות.

הוא גם הצליח בבר-אילן להשפיע על ייסוד מחלקה ללימודי ארץ ישראל. בשנים אלו גם ייסד את המחלקה למדעי הטבע במכללת ירושלים ועמד בראשה. החל משנת 1973 כיהן כמפקח ארצי ללימודי הביולוגיה בישראל. בין השנים 1978 ל-1984 עסק במחקר במחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית. מאז 1984 עסק בריכוז מחקרים במרכז האקדמי לב בתחומי העניין שלו, והיה חבר בוועדה מפקחת של משרד החינוך בתוכניות לימודי ארץ ישראל (1988).

בשנת 1986 הקים את עמותת "בית אשכנז" לחקר שואת יהודי גרמניה, אותה ניהל עד שנת 2013.

היה נשוי למרים ואב לשבעה ילדים, וכן נכדים ונינים. חתנו הוא הרב יהושע אידלשטיין מחכמי הקבלה בירושלים שהוציא את ספריו של הרב שלמה אלישיב לאור מחדש. התגורר ברובע היהודי בירושלים מאז שחרורו במלחמת ששת הימים.

נפטר ב-12 בינואר 2022 ונקבר בירושלים.^[2]

בוטניקה והידרופוניקה

שורץ התמקד במיוחד בהידרופוניקה, מכיוון שראה בתחום פתרון לגידולי שדה בשנת שמיטה. את מחקריו עשה בהתייעצות בפן ההלכתי עם החזון איש והרב יוסף שלמה כהנמן שדרבנו לעניין. שורץ הוציא מספר ספרים בנושא, שבין היתר תורגמו לאנגלית וקוריאנית, ופרסם כ-60 פרסומים מדעיים בנושא בכתבי עת מדעיים, (חלקם עם שותפים נוספים). נחשב למומחה בינלאומי בתחום. שימש כנשיא אגודת ההידרופוניקה הבינלאומית, כמומחה בתחום השתתף במשלחות מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם למדינות שונות. בין היתר הוזמן כחבר במשלחת מדענים לשיפור החקלאות בסינגפור (1971), לעומאן והודו (1999), לפרו ואף לאיי בהאמה. גם הוזמן לסוכנות החלל האמריקנית נאס"א, בה חקר היתכנות של גידול צמחים בחלל (1986).

במסגרת מחקריו קבע את המינון המדויק של 16 היסודות הדרושים לגידול צמח, ערער על הקביעה כי הצמח צריך חומר ממקור אורגני, וערער על המושג של קרקע לא פורייה, והצליח בכך לא רק לייתר את הצורך במחזור הזרעים, אלא למעשה להביא כל קרקע לפוריות, בהוספה של היסודות החסרים בהזנה מינרלית–כימית. כמו כן פרסם מאמר העוסק בשימוש במי שופכין מטוהרים (1965), ואף ערער על הקביעה שלא ניתן לגדל צמחים במים מלוחים, והצליח להוכיח כי ניתן לגדל צמחים בסביבה מלוחה.

יהדות גרמניה וחקר השואה

בשנת 1986 הקים בירושלים את עמותת "בית אשכנז", לחקר ושימור מורשת הקהילות היהודיות ובתי הכנסת באשכנז - גרמניה, אוסטריה, אלזס וחבל הסודטים שלפני השואה, מפעל אותו ניהל עד 2013. במלאכת איסוף דקדקנית נאספו כ-15,000 תמונות של בתי כנסת מתוך ה-19,000 שהיו ידועים. וכ-3,500 מסמכים ותעודות. ואף נאספו כ-50 תמונות של בתי כנסת שעלו באש בליל הבדולח, שצולמו למרות האיסור לצלם, חלקם בידי הנאצים עצמם. במסגרת מחקריו, שבהם ניתנה לו גישה למסמכים גרמניים רשמיים, שהיו חסויים לציבור הרחב, הפריך את התוצאות הרשמיות שפרסמה ההנהגה הנאצית בהקשר של ליל הבדולח והיו חלק מספרי ההיסטוריה עד ימינו. במסגרת פעילות העמותה הוצאו לאור שישה ספרים העוסקים בנושאים אלו. מאיר שורץ היה יושב ראש עמותת צנטרה, איגוד יוצאי קהילות מרכז אירופה (ע"ר).

שורץ שאף לחדש את המנהגים הדתיים של 2,000 הקהילות היהודיות בגרמניה, שנשכחו בשל הכחדתן. אחד מהם היה ניפוץ כוס החתונה על גבי אבן חופה ("חופה שטיין") שהיה קבוע על קיר חיצוני של בית הכנסת.^[3] בהשפעתו נקבע לוח כזה בחצר בית הכנסת הגדול בירושלים. מנהג נוסף היה חגיגת ההול-קרייש, שנועד לקבוע שמות יהודיים לבנות.^[4] מנהג נוסף היה הווימפל – חגורה רחבה של ספר תורה שנתרמה לבית הכנסת בהגיע ילד לגיל שלוש, שעליה נרקמו שם הילד, תאריך לידתו ואיחולים טובים.

פרסומים

ספרים

• גידולי חצץ בישראל, משרד החקלאות, 1958.
• הידרופוניקס, המכון לחקר החקלאות על פי התורה, 1960. (תורגם לאנגלית וקוריאנית)
• Soilless Culture Management, Publisher: Springer Verlag, 1995
• מעפילי "אקסודוס 1947" : הסיפור האמיתי, (עורך: שמחה רז), ירושלים, בהוצאת המחבר, תשע"א-2011.

חוברות

• מצוות התלויות בארץ, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• ישוב ארץ ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• מנהגי ארץ ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• הלוח העברי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

פרסים

• צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1997)
• אזרחות כבוד יקיר ירושלים תשס"א (2001)

קישורים חיצוניים

• בית אשכנז, לחקר ותיעוד הקהילות היהודיות בגרמניה שלפני השואה
• עפרה לקס, בגלל הלילה ההוא, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2007
• ההידרופוניקה - גידול צמחים ללא אדמה - עשוייה לפתור בעיות רבות, מעריב, 14 באוגוסט 1966
• מאיר שורץ, ‏זכרונות על ראשית הגידולים במצע מנותק, המעין תשרי תשס"ח
• יהונתן גוטליב, מאיר שוורץ הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, ‏16.01.22
• שי רייכנר, על מאיר שורץ, באתר פייסבוק, ‏16 בינואר 2022
• הלך לעולמו מאיר שוורץ, חלוץ פיתוח גידולי המים, באתר "סרוגים", 16 בינואר 2022

סרטונים

• מאיר שורץ - ראיון מלא 1 מתוך 2, ראיון בערוץ "תולדות ישראל", באתר יוטיוב (אורך: שעתיים), 16 בפברואר 2010
• מאיר שורץ - ראיון מלא 2 מתוך 2, ראיון בערוץ "תולדות ישראל", באתר יוטיוב (אורך: חצי שעה), 16 בפברואר 2010
• מאיר שורץ בן 90 - מפעל חיים, ראיון באתר יוטיוב (אורך: 37 דקות)
• עדותו של מאיר שורץ על ארועי ליל הבדולח, ראיון באתר יוטיוב (אורך: 6 דקות)
• מאיר שורץ (1926-2022), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. מאיר שורץ, זכרונות על ראשית הגידולים במצע מנותק / פרופ' מאיר שורץ, באתר מכון שלמה אומן
2. יהונתן גוטליב, מאיר שוורץ הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2022
3. על לוח זה שהיה ברוחב ואורך של 40 ס"מ, ונקבע בגובה של 2 מטר, היו חקוקות המילים "קול ששון וקול שמחה". החתן לאחר ששתה מכוס האירוסין ונתן לכלתו לשתות, היה מנפץ את הכוס על האבן.
4. באירוע זה היולדת לאחר שהחלימה מהלידה הגיעה לבית הכנסת, ובתום התפילה היו ילדי המקום מבקרים בביתה, ואז היו מכריזים על השם העברי של הילדה, ומחלקים ממתקים לילדים.