מצעד הגאווה באיסטנבול

מצעד הגאווה באיסטנבול
İstanbul Onur Yürüyüşü
מצעד הגאווה ברחובות איסטנבול
מצעד הגאווה ברחובות איסטנבול
סוג מצעד הגאווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיהטורקיה
מיקום איסטנבול עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 2003–הווה (כ־21 שנים)
tr.prideistanbul.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצעד הגאווה באיסטנבול, שדרות איסתיקלאל, 2013
מצעד הגאווה באיסטנבול, כיכר טקסים, 2011

מצעד הגאווה באיסטנבול (בטורקית: İstanbul Onur Yürüyüşü) הוא מצעד הגאווה השנתי, המתקיים מדי שנה בעיר הגדולה בטורקיה, איסטנבול. האירוע התקיים לראשונה בשנת 2003 ומאז הוא מתקיים מדי שנה ביום הראשון או האחרון של חודש יוני או ביום הראשון או האחרון בחודש יולי, ומציין סוף שבוע של אירועי גאווה בעיר. כ-30 איש בלבד השתתפו במצעד הראשון שנערך באיסטנבול. המספרים גדלו באופן אקספוננציאלי בכל שנה והגיעו לכ-5,000 איש ב-2010. המצעד ב-2011 משך למעלה מ-10,000 איש, היה זה מצעד הגאווה הגדול ביותר מסוגו בעולם המוסלמי[1]. מצעד הגאווה ב-2012 שהתקיים ב-1 ביולי, משך אליו קרוב ל-30,000 משתתפים.

המשתתפים מתכנסים בכיכר טקסים לפני שצועדים לכל אורך שדרות איסתיקלאל.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2013, מצעד הגאווה משך כמעט 100 אלף איש משום שלמפגינים הצטרפו מפגנים מגל המחאות שהתקיים במדינה באותה השנה, מה שהפך את המצעד באיסטנבול ב-2013 למצעד הגדול ביותר שהיה אי פעם בטורקיה[2]. ב-2014 משך האירוע יותר מ-100,000 איש. האיחוד האירופי שיבח את טורקיה בכך שהמצעד יצא לפועל ללא הפרעה. ביום ראשון ה-29 ביוני 2015 דווח ברויטרס כי משטרת טורקיה השתמשה בנשק לפיזור הפגנות על מנת לפזר את האירוע[3].

בשנת 2016 נאסר על האחראים לקיים את מצעד הגאווה על ידי השלטון המקומי: "למען ביטחון אזרחנו, בראש ובראשונה למשתתפים, ולמען הסדר הציבורי."[4] "במסגרת חוק מס 5442, בקשה זו לא אושרה עקב פיגועי הטרור שהתרחשו בארצנו ובאזור, משום שפעולות פרובוקטיביות ואירועים עשויים להתרחש כאשר לוקחים בחשבון את הרגישויות שעלו בחברה, ומכיוון שזה עלול לגרום לשיבוש בסדר הציבורי ובעם - כולל משתתפי האירוע - שקט, ביטחון ורווחה[5]."

בשנת 2017 מושל איסטנבול שוב אסר על קיום מצעד הגאווה בעיר, תוך ציון חששות ביטחוניים וסדר ציבורי[6].

בשנת 2018, הייתה זו השנה הרביעית ברציפות בה מושל איסטנבול אסר על מצעד הגאווה תוך ציון החששות הביטחוניים והסדר הציבורי, אף על פי כן, כ-1,000 איש התנגדו לאיסור וקיימו את המצעד, הם נתקלו בכדורי גז מדמיע וגומי מצד המשטרה המקומית. 11 משתתפים נעצרו[7].

בשנת 2019, משרד מושל איסטנבול אסר שוב על קיום מצעד הגאווה, וציין את החששות הביטחוניים והסדר הציבורי[8]. לאחר מכן, חבר האופוזיציה באספה הלאומית, סזגין טאנריקולו, ממפלגת העם הרפובליקאית, פנה לסגן נשיא טורקיה, פואט אוקטאי, ושאל מדוע מושל איסטנבול אסר על קיום מצעד הגאווה באיסטנבול. הוא גם שאל כמה חברי הקהילה הגאה נהרגו ב-17 השנים האחרונות במדינה, הזמן בו מפלגת הצדק והפיתוח שלטה בעיר, עקב דברי שנאה פרובוקטיביים, והעלה חשש מאפליית קהילת הלהט"ב בעתיד[9][10]. ב-29 ביוני אותה השנה, מאות אנשים התנגדו לאיסור והחלו לצעוד, כמו בשנה קודם לכן, הם נתקלו בגז מדמיע, גז פלפל וכדורי פלסטיק שנורו לעברם מכוח המשטרה[11][12].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל:
פורטל להט"ב
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצעד הגאווה באיסטנבול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 19. LGBTT Onur Haftası, Onur Yürüyüşü ile Sona Erdi | Kaos GL Gey Lezbiyen Biseksüel Trans Eşcinsel Haber Portalı, web.archive.org, ‏1 ביולי 2011
  2. ^ Taksim'deki Onur Yürüyüşü'ne BBC yorumu: Bugüne kadar... - Milliyet Haber, web.archive.org, ‏2013-11-04
  3. ^ שיר נחמיאס, ‏לא הכול ורוד: גז מדמיע באירוע הגאווה באיסטנבול, באתר ‏מאקו‏, 28 ביוני 2015
  4. ^ איסטנבול אסרה לקיים את מצעד הגאווה בשל איומים ביטחוניים, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2016
  5. ^ T.C. İstanbul Valiliği | BASIN DUYURUSU, web.archive.org, ‏14 בדצמבר 2018
  6. ^ אתר למנויים בלבד דיווח: משטרת טורקיה ירתה כדורי גומי לעבר משתתפי מצעד הגאווה באיסטנבול, באתר הארץ, 25 ביוני 2017
  7. ^ Sheena McKenzie CNN, Istanbul pride: Hundreds of LGBTI+ campaigners defy ban, CNN
  8. ^ ראש העיר איסטנבול התחלף, אך הרשויות בטורקיה אסרו שוב על מצעד הגאווה, באתר וואלה, 1 ביולי 2019
  9. ^ SCF, Turkish opposition deputy questions gov’t over banning pride marches, Stockholm Center for Freedom, ‏25 ביוני 2019 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ CHP MP SEZGİN TANRIKULU: ‘On What Grounds is Pride Parade not Permitted?’, Bianet - Bagimsiz Iletisim Agi
  11. ^ סוכנויות הידיעות, שבוע למהפך באיסטנבול: מצעד הגאווה פוזר באלימות, באתר ynet, 2 בדצמבר 2020
  12. ^ Welle (www.dw.com), Deutsche, Istanbul police use tear gas to disperse gay pride march | DW | 30.06.2019 (באנגלית בריטית), נבדק ב-2020-12-01


מצעדי גאווה ופסטיבלים
מצעד הטרנס • מצעד הדייקיות • Europride • אורגולו קריטיקו • צעדות שוויון • גאווה לילית • ‏WorldPride • מצעד הגאווה השחורה • יום רחוב כריסטופר
אפריקה קייפטאון • יוהנסבורג
אסיה איסטנבול • אנקרה • איזמיר • ביירות • טאיוואן • דיגו • הונג קונג • איראן • נפאל • סיאול • שאנגחאי • סאפורו • סינגפור • טוקיו
הודו דלהי • גוואהטי • מומבאי • פונה • צ'נאי • בנגלור • קולקטה • היידראבאד • נאגפור
ישראל אילת • חיפה • ירושלים • תל אביב
אירופה אמסטרדם • גטבורג • זאגרב • מונטנגרו • אורהוס • גאווה בלטית • בוקרשט • בודפשט • קופנהגן • דבלין • הלסינקי • מדריד • מילאנו • מוסקבה • מינסק • אוסייק • פריז • פורטו • לפלנד • סרייבו • סופיה • ספליט • סטוקהולם
גרמניה ברלין • קרויצברג • קלן • המבורג
פולין ביאליסטוק • קרקוב • וורשה • שצ'צ'ין
הממלכה המאוחדת ברמינגהאם • בורנמות' • ברייטון • בריסטול • קארדיף • דונקסטר • אדינבורו • גלאזגו • קינגסטון על ההול • לידס • לסטר • ליברפול • לונדון (שחורה) • מנצ'סטר • נוטינגהאם • רדינג • סוונסי • וורת'ינג
אמריקה הצפונית גוודלחרה • נוק
ארצות הברית אטלנטה (שחורה) • אוגוסטה • צ'ארלסטון • שיקגו • סינסינטי • קולומבוס • דאלאס (שחורה) • דטרויט • האריסברג • יוסטון • לוס אנג'לס (שחורה) • מיניאפוליס • נאשוויל • ניו אורלינס • ניו יורק • אולימפיה • פיניקס • פרובידנס • סולט לייק סיטי • סן דייגו • סן פרנסיסקו • סיאטל • סנט לואיס • שילוש הערים, טנסי • טוסון • וושינגטון די. סי. (שחורה)
קנדה קלגרי • אדמונטון • גואלף • הליפקס • מונטריאול • אוטווה • רג'יינה • ססקטון • סימקו • שטיינבך • גרייטר סדברי • ת'אנדר ביי • טורונטו • ונקובר • ווטרלו • וינדזור • ויניפג
אוקיאניה סידני • אדלייד • ניו זילנד • בריזבן • קיירנס • דיילספורד • מלבורן
אמריקה הדרומית בואנוס איירס • סאו פאולו
ראו גם יריד רחוב קסטרו • לסבית קטלנית • TLVFest
לקטגוריה • לפורטל