משה צ'רניאק (משמאל) במשחקו מול קפבלנקה, בואנוס איירס 1939 | |
לידה |
3 בפברואר 1910 ורשה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
31 באוגוסט 1984 (בגיל 74) תל אביב-יפו, ישראל |
הישג בולט | היה מס' 46 בעולם בשנת 1950 |
הדרגה הגבוהה ביותר | אמן בינלאומי (משנת 1952) |
מד כושר מרבי | 2610 (אוקטובר 1954) |
מקצוע נוסף | כותב ספרי עיון, עיתונאי |
מדינה | פולין, ישראל |
משה צ'רניאק (3 בפברואר 1910 - 31 באוגוסט 1984) היה שחמטאי בדרגת אמן בינלאומי, סופר, עיתונאי ומדריך שחמט ישראלי. צ'רניאק היה שחקן השחמט המקצועני הראשון של ישראל, אלוף ישראל בשחמט וחבר נבחרות ישראל לאולימפיאדות השחמט.
צ'רניאק נולד בוורשה שבפולין ב-1910 למשפחה אמידה. הוריו שלחוהו ללמוד בסורבון בפריז ושם פגש, בין השאר, את שחקני השחמט אלכסנדר אלכין וסבלי טרטקובר.
ב-1934 עלה לישראל והשתקע בירושלים. בשנת 1939 יצא לאולימפיאדת השחמט של בואנוס איירס, אלא שבשל מלחמת העולם השנייה נכפתה עליו גלות בת למעלה מעשור בארגנטינה (כמו על רבים אחרים מצמרת עולם השחמט). בארגנטינה פגש צ'רניאק את סופיה אשתו והתחרה בשחמט, בין השאר, עם מיגל ניידורף.
לאחר חזרתו לישראל המשיך להשתתף בתחרויות ברחבי העולם כמו גם בליגה הישראלית. הוא הקים בתל אביב את מועדון השחמט במרכז ביכורי העיתים, ועסק בהיבטים רבים של המשחק, מכתיבת טור שחמט בעיתון "הארץ" והדרכה ועד משחק פעיל, עד מותו ב-1984 בתל אביב, בגיל 74[1].
צ'רניאק זכה בשתי אליפויות בשחמט של ארץ ישראל המנדטורית ב-1936 וב-1938 ופעם נוספת ב-1955. בשנת 1974 (בגיל 64) חילק צ'רניאק את הבכורה עם רב אמן ולדימיר ליברזון והפסיד לו בדו-קרב צמוד[2]. אחת עשרה פעמים (על פני כמעט ארבעים שנה) ייצג צ'רניאק את ישראל באולימפיאדות השחמט והשיג בסך הכול 62 ניצחונות ו-38 תוצאות תיקו לעומת 56 הפסדים בזירה יוקרתית זו. משחקיו מהאולימפיאדות הוערכו ונותחו על ידי גדולי עולם השחמט כמיכאל טל ואלכין.
בנוסף על אלה זכה גם בתחרויות בינלאומיות אישיות בווינה, ברג'ו אמיליה, באמסטרדם ובנתניה.
במהלך הקריירה שלו התמודד צ'רניאק עם שחקנים ידועים רבים ובהם שבעה אלופי עולם: קפבלנקה, אלייכין, בוטביניק, סמיסלוב, פטרוסיאן, ספסקי ופישר[2]. הוא גבר על שחקנים כניידורף, טרטקובר, גליגוריץ', רשבסקי, וסיים בתיקו עם פאול קרס, קפבלנקה, סמיסלוב ובוטביניק.
ב-1952 זכה ביחד עם יוסף פורת בתואר אמן בינלאומי. צ'רניאק לא זכה מעולם בתואר הגבוה ביותר של רב אמן, אך נכון לאותה שנה הוענק התואר ל-36 שחקנים בלבד.
משה צ'רניאק השתתף בנבחרתה האולימפית של ארץ ישראל וישראל.
שנה | לוח | קבוצה | מד כושר | נקודות | תוצאות | % | מקום |
1935 | 1 עת | פלשתינה | 7 מ-13 | 6+ 2= 5- | 53.8 | 15 קבוצתי | |
1939 | 1 | פלשתינה | 5 מ-16 | 4+ 2= 10- | 31.3 | 9 קבוצתי | |
1952 | 1 | ישראל | 9 מ-15 | 7+ 4= 4- | 60 | 11 קבוצתי | |
1954 | 2 | ישראל | 9.5 מ-15 | 7+ 5= 3- | 63.3 | 7 קבוצתי | |
1956 | 1 | ישראל | 6.5 מ-15 | 4+ 5= 6- | 43.3 | 12 קבוצתי | |
1958 | 2 | ישראל | 8.5 מ-15 | 6+ 5= 4- | 56.7 | 17 קבוצתי | |
1960 | 2 | ישראל | 6.5 מ-14 | 3+ 7= 4- | 46.4 | 14 קבוצתי | |
1962 | 3 | ישראל | 6.5 מ-14 | 4+ 5= 5- | 46.4 | 15 קבוצתי | |
1966 | 3 | ישראל | 7.5 מ-14 | 7+ 1= 6- | 53.6 | 19 קבוצתי | |
1968 | 1 | ישראל | 5 מ-13 | 4+ 2= 7- | 38.5 | 18 קבוצתי | |
1974 | 3 | ישראל | 2410 | 9 מ-13 | 8+ 2= 3- | 69.2 | 17 קבוצתי |
צ'רניאק כתב ספרי שחמט רבים בשלוש שפות. בין ספריו הבולטים בשפה העברית: "תולדות השחמט מראשיתו ועד ימינו"[3], "ספר השחמט"[4], "ישראל באולימפיאדות השחמט"[5]. בשנת 1956 ייסד את כתב העת הישראלי הראשון לשחמט, "64 משבצות". במשך למעלה משלושים שנה ערך את מדור השחמט השבועי בעיתון "הארץ", עד שנפטר. לאחר מותו המשיך אותו בתפקיד זה תלמידו ישראל שרנצל.
על תרומתו להוראת השחמט והנחלתו לדור שלם בישראל זכה בפרס מיוחד על מפעל חיים מטעם משרד החינוך ב-1976.
במלאת יובל למדינת ישראל נבחר צ'רניאק, שנודע בכינויו "מר שחמט", לשחמטאי היובל של ישראל.
פסטיבל השחמט השנתי של תל אביב נקרא על שמו.