נורמן קוטה
 | |
| נורמן קוטה | |
| לידה |
30 במאי 1893 צ'לסי, מסצ'וסטס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
4 באוקטובר 1971 (בגיל 78) ויצ'יטה, קנזס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וסט פוינט  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| כינוי | הולנדי (Dutch) |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1917–1946 (כ־29 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-28 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 צלב השירות המצוין מדליית השירות המצוין כוכב הכסף לגיון ההצטיינות לב הארגמן | |
  | |
נורמן קוטה (באנגלית: Norman Daniel Cota 30 במאי 1893 - 4 באוקטובר 1971) היה גנרל בצבא ארצות הברית נודע בעיקר בזכות לחימתו הנועזת בחוף אומהה בפלישה לנורמנדי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1913 התקבל לאקדמיה הצבאית וסט פוינט אותה סיים ב-1917. שם הכיר את דוויט אייזנהאואר שסיים שנתיים לפניו. בשנים 1924–1928 שירת בהוואי ולאחר מכן למד בבית הספר לפיקוד ומטה פורט לוונוורת' אותו סיים ב-1931.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1942 -1943 היה ראש מטה של הדיוויזיה ה-1. הוא השתתף בנחיתה בצפון אפריקה (מבצע לפיד) ובפלישה לסיציליה (מבצע האסקי) והועלה לדרגת בריגדיר גנרל. הוא נשלח לבריטניה והשתתף בתכנון הפלישה לנורמנדי. ערב הפלישה מונה לסגן מפקד הדיוויזיה ה-29. הוא התנגד לנחיתה באור יום אך הפיקוד העליון האמין שלהפצצות אוויריות ועליונות טכנולוגית יש סיכוי גדול יותר באור יום.
לאור יום ה-6 ביוני 1944 החלה נחיתת האמריקאים בחוף אומהה. הם נתקלו באש קטלנית מעמדות הגרמנים על הגבעות. לקראת הצהרים הגיע מספר ההרוגים למעלה מ-1000 והועלתה אפשרות של פינוי הכוח דרך הים.
קוטה סבר שהתמוטטות ההתקפה בחוף אומהה תביא להתמוטטות הפלישה כולה. בנקודת המשבר הוא הצליח לאסוף כמה קציני הנדסה שהצליחו לפוצץ את עמדת הבטון הגרמנית שחלשה על החוף. דבר זה איפשר את פריצת הכוחות ויצירת ראש גשר שאיפשר הנחתת כוחות שריון. בהמשך ארגן קוטה כוח שכונה הבריגדה הממזרית של קוטה שהמשיכה את הפריצה אל תוך הארץ.[1] על חלקו של קוטה בכיבוש חוף יוטה עוטר בצלב השירות המצוין.
בסרט היום הארוך ביותר מגלם השחקן רוברט מיצ'ם את דמותו של קוטה.
ב-14 באוגוסט 1944 מונה קוטה למפקד הדיוויזיה ה-28. לאחר שחרור פריז התכבד קוטה לצעוד בראש חייליו לאורך השאנז אליזה ב-29 באוגוסט 1944, כמייצגים את צבא ארצות הברית.
קוטה ואוגדתו השתתפו בקרב יער הירטגן שם ספגו אבדות כבדות. קוטה קיבל על כך הערות ממפקדיו למרות שהיו לו השגות על תכנון הקרב עוד לפני שהתחיל. בתקופה זו ערק החייל אדי סלוביק מיחידתו ונשפט למוות. פסק הדין אושר על ידי קוטה שאמר לאחר מכן שאלה היו 15 הדקות הקשות בחייו אבל לא הייתה לו ברירה אלא לאשר את גזר הדין כדי שיוכל להמשיך להסתכל בעיני חייליו. סלוביק היה אז החייל האמריקאי הראשון שהוצא להורג בעוון עריקה מאז מלחמת האזרחים האמריקאית.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 ביוני 1946 פרש קוטה משירות פעיל בדרגת מייג'ור גנרל. הוא מת בוויצ'יטה, קנזס ב-4 באוקטובר 1971 ונקבר בבית הקברות וסט פוינט.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני ברבש, הגנרלים במלחמת העולם השנייה, הוצאת אוריון, 2014, עמ' 323-324.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורמן קוטה, באתר new england historical society
- נורמן קוטה, באתר ww2 gravestone
- נורמן קוטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנטוני ביוור, הפלישה לנורמנדי, 2009, עמ' 125