סטלה גולדשלאג
 | |
| לידה |
10 ביולי 1922 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| התאבדה |
26 באוקטובר 1994 (בגיל 72) פרייבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Stella Goldschlag |
| מדינה |
גרמניה, גרמניה הנאצית |
| מעסיק |
גסטפו |
| מספר צאצאים |
1 |
  | |
סטלה גולדשלג קיבלר איזאקזון (בגרמנית: Stella Goldschlag Kübler Isaacksohn; 10 ביולי 1922 – 26 באוקטובר 1994) הייתה יהודייה גרמנייה שהואשמה בשיתוף פעולה עם הגסטפו, על ידי השלטונות הסובייטיים ועל ידי האמריקנים.
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולדשלאג נולדה בברלין למשפחה מתבוללת. אביה, גרהרד גולדשלאג, היה בין היתר עיתונאי, מלחין ומנצח ואמה הייתה זמרת קונצרטים. לאחר עליית הנאצים לשלטון בינואר 1933 היא חייתה כמו יתר יהודי גרמניה במשטר של טרור והטרדות קשות מצד השלטון הנאצי.
היא התחתנה במהלך חייה חמש פעמים: לאחר "גירושו" של בעלה הראשון, ב–9 באוקטובר 1944 היא נישאה שוב, הפעם עם משתף פעולה יהודי אחר, בשם רולף איזאקסון (Rolf Isaaksohn). נישואיה השלישיים היו עם פרידהיים שלנברג (Friedheim Schellenberg), הרביעיים עם נהג מונית צעיר כבן עשרים, והחמישיים עם מנצח ברלינאי, שהלך לעולמו ב-1984. בסוף חייה סבלה מבדידות ודיכאון. ב-1994, שמה קץ לחייה בקפיצה מחלון דירתה, בהיותה בת 72.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נישאה גולדשלאג למוזיקאי היהודי מנפרד קיבלר (Manfred Kübler). יחד עם קיבלר הועסקה כעובדת כפייה במפעל האלקטרוניקה Ehrich & Graetz שבברלין. בתחילת 1943 נמנתה עם אחרוני היהודים שנותרו בברלין. קצת לאחר תחילתה של "אקציית בית החרושת" (הכינוי שהוענק לגירוש הגדול של יהודי גרמניה למחנות ההשמדה) באביב 1943, היא ירדה למחתרת והודות למראה הארי שלה (שער בלונדיני ועיניים כחולות), ובעזרת מסמכים מזויפים, הסתירה את זהותה היהודית.
באביב של אותה שנה נלכדה עם הוריה על ידי הגסטפו באחת מנקודות המפגש שלהם. לאחר עינויים קשים ועל מנת להימנע מגירושה וגירוש הוריה למחנות ההשמדה, הסכימה ליהפך ל"לוכדת" יהודים בעבור הגסטפו. לצד חסינות מפני גירוש (שניתנה לה ולהוריה) הבטיחו לה בגסטפו שכר של 200 רייכסמארק על כל יהודי שתסגיר לידיהם. במהלך תקופה זאת, אחר שצוידה על ידי הגסטפו באקדח ובהסתייעה במיומנות היוצאת מגדר הרגיל שרכשה לעצמה כאשת מחתרת לשעבר, החלה גולדשלאג בפעילותה.
על פי הערכות שונות, במשך תקופת פעילותה בשירות הגסטפו הייתה גולדשלאג אחראית לזיהויים והסגרתם של בין 600 ל-3,000 יהודים, בהם מנהיגי "חוג חלוצי", גד בק וצבי אבירם.[1] ככל הנראה אחד מן הראשונים שהוסגר על ידה היה בעלה שבמהלך 1943 הועלה על אחת הרכבות לאושוויץ יחד עם כל משפחתו. הוריה, שהובטח לה על ידי מפעיליה כי ייהנו מחסינות, לא שרדו את המלחמה. לאחר שהות בגטו טרזיינשטט הם נשלחו לאושוויץ באוקטובר 1944, שם נרצחו תוך זמן קצר. למרות זאת גולדשלאג לא חדלה מלשתף פעולה עם הנאצים, והיא המשיכה בפעילות זאת עד שלהי המלחמה במאי 1945.
במהלך הקרב על ברלין ב-1945 התיישבה גולדשלאג בזהות בדויה בחלק המזרחי של גרמניה, בעיר ליבנוולד. בדצמבר של אותה שנה היא נעצרה ונכלאה בליבנוולד לאחר שאחות בבית חולים דיווחה ששמעה מפיה השוואה מקוממת כביכול בין המשטרה החשאית הרוסית לבין הגסטאפו. לאחר שהצהירה על זהותה האמיתית נכלאה בבית הכלא המשטרתי באלכסנדרפלאץ, משם הועברה לידי שלטונות הצבא הסובייטי. ביוני 1946 הועמדה בפני בית משפט צבאי סובייטי באשמת שיתוף פעולה עם הגסטפו. היא נידונה למאסר של 10 שנים, אותה עברה במספר בתי כלא בגרמניה המזרחית.
לאחר שחרורה שבה לברלין והתיישבה בחלקה המערבי שבשליטת בעלות הברית. ב-1957 הועמדה שוב לדין, הפעם תחת אישומים של "סיוע לרצח" ו"שלילת חירות" של מספר לא ידוע של אנשים. היא נידונה שוב לעשר שנות מאסר, הפעם על ידי השלטונות האמריקאים. מאחר שריצתה כבר תקופת מאסר דומה כשנכלאה על ידי השלטונות הסובייטים בסוף המלחמה, פטר אותה בית המשפט ממימוש העונש בפועל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפורה של סטלה גולדשלאג (באנגלית+תמונה)
- חנן שטיינהרט, הטרגדיה הכפולה של מרילין מונרו הגרמנייה, באתר גלובס, 1 במאי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי אבירם, ברלין, בין שתי מחתרות (מגרמנית: אורי אשכר, 2015), ע' 183