סיעת מורשה
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מנהיגים | חיים דרוקמן, אברהם ורדיגר |
| תקופת הפעילות |
1984–1988 (כ־4 שנים) |
| אפיון | איחוד מפלגות בעל אופי דתי-ימני |
| כנסות | 11 |
| ממשלות | 21, 22 |
| אותיות | עד |
| שיא כוחה | 2 מנדטים |
| נוצרה מתוך | מצ"ד, פא"י |
| התמזגה לתוך | מורשה-פא"י, ולאחר מכן אגודת ישראל והמפד"ל |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין |
  | |
מורשה היא רשימה שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984. הורכבה משני פלגי מפלגות:
- מצ"ד (מחנה הציונות הדתית), אשר פרשה מן המפד"ל בשנת 1983, על רקע הישארות המפד"ל בממשלה לאחר פינוי חבל ימית. בראש הפורשים עמד הרב חיים דרוקמן (שהיה חבר הכנסת העשירית, ופרש מסיעת המפד"ל בכנסת, אך ועדת הכנסת לא אישרה לו להקים את הסיעה כבר בכנסת העשירית). עמו פרשו: הרב משה צבי נריה, הרב יצחק לוי, הרב חנן פורת, יוסף שפירא ואורי אליצור, שלא היו חברי הכנסת.
- פא"י (פועלי אגודת ישראל), אשר יוצגה בכנסת במשך שנים רבות, פעמים כסיעה עצמאית ופעמים כסיעה בתוך אגודת ישראל, אך בבחירות לכנסת העשירית (1981-1984) לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. בראשה עמד הרב אברהם ורדיגר.
תולדות המפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשימה התמודדה לכנסת ה-11, וקיבלה 33,287 קולות, אשר הקנו לה 2 מנדטים. מטעמה כיהנו בכנסת הרב חיים דרוקמן (נציג מצ"ד) והרב אברהם ורדיגר (נציג פא"י). כמו כן כיהן בממשלת האחדות הלאומית יוסף (יוסקה) שפירא, שהיה ממקימי הסיעה, כשר בלי תיק.
ב-8 ביולי 1986 פרשו הרב דרוקמן וסיעת מצ"ד מסיעת מורשה, וחזרו למפד"ל.[1] ורדיגר המשיך עד סוף הקדנציה כסיעת יחיד, אשר נקראה מורשה-פא"י, ולקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, בשנת 1988, התמזגה מחדש עם סיעת אגודת ישראל.
סיעת מורשה סיימה את דרכה הפוליטית בשנת 1988, לאחר מערכת בחירות אחת וקדנציה אחת בכנסת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיעת סיעת מורשה בכנסת האחת־עשרה, באתר הכנסת
- סיעת מורשה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמנון לוי, כנסת: שמיר, מה זה ה"זה" שלך?, חדשות, 9 ביולי 1986