מטה החברה בוולת'ם (מסצ'וסטס) | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית, NYSE PKI |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בניו יורק (PKI) |
מייסדים |
ריצ'רד סקוט פרקין (אנ') צ'ארלס ווסלי אלמר (אנ') |
תקופת הפעילות | 1937–הווה (כ־87 שנים) |
תאריך מיזוג | 1999 (עם EG&G) |
חברות בנות | |
מיקום המטה | וולת'ם, מסצ'וסטס |
ענפי תעשייה |
רפואה ביוטכנולוגיה מעבדות מיפוי DNA |
מוצרים עיקריים |
מכשירים אנליטיים טכנולוגיות מעבדה בדיקות אבחון שירותי מעבדה |
הכנסות | 5 מיליארד דולר (2021) |
מנכ"ל | פראהלד סינג (Prahlad Singh) |
עובדים | כ-16,000 |
https://www.perkinelmer.com/ | |
פרקין-אלמר הוא תאגיד עולמי, שבסיסו בארצות הברית, הפועל בכ-170 מדינות ומייצר מכשירים אנליטיים, כלי אבחון רפואיים, ציוד הדמיה רפואית וחומרים רפואיים עבור שווקים בתחום הרפואה, חקר מדעי החיים, מזון, איכות סביבה ועוד. החברה, שנוסדה ב-1937, התמחתה בתחילת דרכה במכשור אופטי אולם החל משנות ה-90 התמקדה החברה בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה.
חברת פרקין-אלמר נוסדה ב-1937 על ידי ריצ'רד סקוט פרקין (אנ') וצ'ארלס ווסלי אלמר (אנ'). פרקין למד הנדסה כימית במכון פארט (אנ') שבניו יורק אולם פרש לאחר שנה והחל להרצות בנושאים שונים. באחת מהרצאותיו, בנושא אסטרונומיה, נכח גם צ'ארלס אלמר שהיה בעל חברה שעסקה בקצרנות וקלדנות בבתי משפט. אלמר שהתלהב מנושא ההרצאה יצר קשר עם המרצה, פרקין, והשניים הקימו, ב-19 באפריל 1937, חברה שיועדה לייצר ציוד אופטי מדויק לתעשיית החלל כשאת ההון הראשוני הזרימו שני המייסדים[1]. החברה פעלה תחילה במנהטן ובהמשך עברה לג'רזי סיטי ואחר כך לקונטיקט שם פעלה עד שנת 2000.
אלמר נפטר ב-1954 ופרקין המשיך לכהן כנשיא החברה והמנכ"ל עד 1961 כשב-1960 הוביל את הנפקת החברה בבורסה לניירות ערך בניו יורק. פרקין נפטר ב-1969.
הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה הביאה לחתימת חוזים משמעותיים עם החברה לאספקת ציוד אופטי לצבא ארצות הברית (משקפות, ציוד הנחיה לפצצות, ציוד מעקב ועוד.). גם לאחר המלחמה המשיכה פרקין-אלמר למכור ציוד אופטי צבאי כשבין השאר ייצרה עדשות למצלמות ביון בהן נעשה שימוש במטוסי ביון מגביהי טוס.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה פרקין-אלמר לייצר ציוד עבור פרויקטים אזרחיים בתחום החלל כשבין השאר הייתה מעורבת בהקמת טלסקופים, באבזור תחנת החלל סקיילאב ובתוכנית אפולו[2].
ב-1979 חתמה החברה חוזה עם נאס"א לבניית המראה הראשית של טלסקופ החלל האבל. עבודת הכנת המראה וליטושה נמשכו עד 1981 אולם הטלסקופ שוגר רק ב-1990 ולאחר הצבתו בחלל התברר שקיים במראה עיוות שדרש שיגור משלחת לחלל לתיקון המצב. תקלה זו הביאה לתביעת ענק מצד נאס"א ופרקין-אלמר נאלצה לשלם פיצויים.
בשלהי שנות ה-60 נכנסה החברה גם לתחום ייצור השבבים והמוצר האופטי שפותח במעבדות החברה שיפר משמעותית את איכות השבבים שירדו מפסי הייצור. מוצר זה, שנקרא מיקרליין (אנ'), הביא לשליטה מלאה של פרקין-אלמר בתחום בקרת האיכות בתעשיית השבבים למספר שנים. בשנות ה-80 נדחקה החברה מחוץ לתחום בגלל חוסר השקעה בפיתוח מוצרים מתקדמים יותר והגעה לשוק של מוצרים חדשים של חברות אחרות ובסופו של דבר נמכרה חטיבת המוליכים למחצה.
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 חברה פרקין-אלמר לחברת סטוס (אנ') ויצרה את מכשירי המעבדה הראשונים של התגובת שרשרת של פולימראז (PCR). במקביל הרחיבה את סל המוצרים שהוצעו למעבדות בעולם גרך השלוחות של החברה בגרמניה ובאנגליה. בהמשך אותו עשור נמגרו הזכויות על ה-PCR לחברת הופמן לה רוש.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 החליטה החברה להרחיב את עסקיה בתחום המחשבים ולשם כך רכשה את חברת המחשבים אינטרדאטה (אנ'). החברה המאוחדת יצרה מחשבי 32 ביט שדמו לIBM 370 ופעלו על מערכת הפעלה UNIX שגרסה שלה פותחה במיוחד עבור החברה. ב-1985 פוצלה חטיבת המחשבים מחברת פרקין-אלמר ופעלה תחת השם Concurrent Computer Corporation (אנ') עד סגירתה ב-2017.
בשנות ה-90 נקבע באסטרטגיה של החברה שיש להתמקד בתחום חקר החיים, הרפואה והביוטכנולוגיה. במסגרת אסטרטגיה זו נרכשו ומוזגו חברות שעסקו בתחום כמו "אפלייד ביוסיסטמז" (אנ') (נרכשה ב-1992) ו"PerSeptive Biosystems" (מוזגה ב-1997) ובמקביל נמכרו חטיבות שעסקו במכשור הנדסי.
ב-1999 נרכשה חטיבת המכשור האנליטי של פרקין-אלמר על ידי חברת EG&G (אנ') שרכשה גם את הזכויות על שם החברה. האסטרטגיה של התאגיד החדש הכתיבה המשך חיזוק החטיבות שעסקו בחקר החיים ובמיוחד התמקדות בתחום הביוטכנולוגיה ופיתוח מכשירים שסייעו בפרויקט גנום האדם. בין השאר נרכשו בתקופה זו החברות "Spectral Genomics" (אנ'), "Improvision" (אנ'), "Evotec" (אנ') ועוד).
כחלק מההתמקדות בתחום הרפואה חיזקה החברה גם את חטיבת המעבדות הרפואיות שלה על ידי רכישת חברות שעסקו בתחום כמו "NTD Labs" (שעסקה בבדיקות בתקופת ההריון), ".ViaCell, Inc" (שעסקה בדם טבורי), "Packard Bioscience Inc" (שעסקה ברובוטיקה במעבדות והייתה חיונית גם עבור פרויקט מיפוי הגנום האנושי) ו"Pediatrix Screening" (שעסקה באבחון מחלות מטבוליות אצל ילודים).
תהליך רכישת החברות נמשך גם במהלך המאה ה-21 כשפרקין-אלמר רכשה כ-15 חברות ברחבי הגלובוס שמתמחות בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה.