הכנסייה האורתודוקסית בכפר (2006) | |
מדינה | סרביה |
---|---|
פרובינציה | וויבודינה |
מחוז | באצ'קה המערבי |
תאריך ייסוד | 1399 |
שטח | 73.9 קמ"ר |
גובה | 101 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 3,426[1] (2011) |
‑ צפיפות | 59 נפש לקמ"ר (2011) |
קואורדינטות | 45°48′29″N 19°15′04″E / 45.80806°N 19.25111°E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.soinfo.org/sombor/sela/conoplja | |
צ'וֹנוֹפְּלְיָה (בסרבית קירילית: Чонопља, בסרבית בכתב לטיני: Čonoplja) הוא כפר בסרביה השוכן במחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה.
האזכור הראשון לכפר הוא מ-1399 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הונגריה. ב-1542 נכבש האזור על ידי צבאותיו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) נכבש הכפר על ידי צבא ממלכת הבסבורג ולאחר חתימת הסכם קרלוביץ נותר בשטח הספר של הממלכה. במחצית השנייה של המאה ה-18 היגרו למקום משפחות רבות מהמרחב הגרמני, רובן מאזורי ריינלנד-פפאלץ ואלזס-לורן והפכו לרוב ביישוב.
בהמשך נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל הכפר בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, אשר הפכה בהמשך לממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אזור באצ'קה נמסר לחזקת הונגריה. לאחר המלחמה נכלל היישוב בשטח הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה והפך מרכז חקלאי אזורי. בתקופה זו גורשו המשפחות הגרמניות מהיישוב. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר התפרקות יוגוסלביה, עבר הכפר צ'ונופליה לחזקתה של סרביה.
יהודים היגרו לכפר לקראת המחצית השנייה של המאה ה-18, ביחד עם משפחות המהגרים מהמרחב הגרמני. המשפחות הראשונות המתועדות הן: זֶלמנוביץ', הירשל ושטיין. ב-1763 הוקם בית הכנסת המקומי, וסמוך למועד זה גם בית עלמין יהודי. ב-1813 התגוררו בצ'ונופליה 46 יהודים, וב-1850 מנתה הקהילה 96 נפשות. רוב בני הקהילה עסקו במסחר זעיר, ומקצתם היו בעלי מקצועות חופשיים. הרופאים הראשונים ביישוב היו יהודים, וב-1835 היה בן הקהילה יוסף קָדֶלְבָּך לרופא הכפר. ב-1880 התגוררו בצ'ונופליה 159 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה הדרגתית במספר בני הקהילה. ב-1931 התגוררו בצ'ונופליה 49 יהודים, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 39 נפשות.
לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הועבר האזור לחזקת הונגריה. מקצת מבני הקהילה נשלחו לעבודות כפייה בחזית המזרחית ומצאו את מותם בעת פינוי שדות מוקשים. שאר בני הקהילה הובלו למחנות ההשמדה כחלק משואת יהודי הונגריה. איש לא ניצל. ב-1948 הרסו השלטונות היוגוסלביים את מבנה בית הכנסת והשטח הופקע. בית העלמין היהודי נותר בשטח הכפר. נכון ל-2001 שכן באזור לא מגודר ולא מתוחזק ונגרמו בו נזקים. בשטח היו פזורות מצבות שהכיתוב עליהן בעברית, בגרמנית, בהונגרית ובסרבית.[2][3][4]