לידה |
28 במרץ 1941 (בת 83) פתח תקווה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
ענף מדעי | גאוגרפיה היסטורית, land settlement, גאוגרפיה רגיונלית, אדריכלות |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | יהושע בן-אריה |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
תלמידי דוקטורט | חיים גורן |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | ג'רמי דוד קרק |
צאצאים | רונית קרק |
רות קַרְק לבית קליינר (נולדה ב-28 במרץ 1941 בהרצליה) היא פרופסור אמריטה במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מומחית בגאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון, ושל ארץ ישראל ומדינת ישראל במאה ה-19 והמאה ה-20 וההתיישבות הציונית. קרק כתבה וערכה מעל ל-27 ספרים ומעל 200 מאמרים, וזכתה בתואר יקירת ירושלים לשנת 2013[1], בפרס הרצל לשנת 2014[2], ובפרס האגודה הגאוגרפית ב-2016[3]. קרק היא בין הנשים הראשונות שקיבלו תואר דוקטור בגאוגרפיה בישראל, והראשונה שקיבלה מינוי אקדמי ותואר פרופסור מן המניין במקצוע זה באוניברסיטאות ישראל[4].
קרק נולדה בשנת 1941 לשושנה קליינר לבית מוצ'ן ואברהם קליינר, שהתיישבו בשנת 1925 כחלוצים בהרצליה, שהייתה באותה עת מושבה חקלאית. היא חיה בהרצליה עד גיל שש, ובסוף שנת 1947 עברה המשפחה להתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים, לאחר שהוריה עברו לעסוק בעסקי מלונאות. קרק מתגוררת בשכונה זו עד היום. למדה בבית הספר היסודי העממי "בית הכרם" שליד המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, ובהמשך למדה בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה במגמת מזרחנות. כנערה הייתה חניכה בתנועת השומר הצעיר בגרעין "תמיר" (תל אביב, מרכז, ירושלים, רמתיים), שיועד לקיבוץ שמיר.
בשנת 1958 התגייסה לצה"ל בבט"ר דותן במסגרת הנח"ל, ושימשה שם בתפקידי פיקוד והדרכה. במהלך שירותה הצבאי עברה קורס צה"לי של מדריכי טופוגרפיה.
בשנת 1964 קיבלה תואר ראשון בחוגים גאוגרפיה והיסטוריה של המזרח התיכון, ואת עבודת התזה שלה לתואר השני כתבה על ההתיישבות היהודית החלוצית בנגב בין 1880 ל-1948. בין השנים 1971 ל-1974 שימשה כעוזרת הוראה ומחקר במחלקה לגאוגרפיה, וב-1976 מונתה למרצה בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. ב-1977 השלימה עבודת דוקטורט בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שעסקה בירושלים ויפו בשלהי התקופה העות'מאנית.
עם קבלת תואר דוקטור נקלטה קרק כחברת סגל (אישה יחידה בקרב סגל שכלל עד אז גברים בלבד) באוניברסיטה העברית[4]. בשנת 1996 הייתה לפרופסור מן המניין.
במהלך השנים שימשה קרק בתפקידים אקדמיים שונים, ובין השאר התארחה כעמיתת פולברייט באוניברסיטת צפון קרולינה בצ'אפל היל במהלך הדוקטורט, והייתה חוקרת אורחת במחלקה לגאוגרפיה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון ובאוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד בארצות הברית. כמו כן לימדה בדארטמות' קולג' בניו המפשייר, שם זכתה במלגה.
רות קרק הייתה נשואה לג'רמי קרק, רופא בצנחנים, ראש ענף בריאות הצבא במנהל ובהמשך רופא ופרופסור לאפידמיולוגיה ורפואה חברתית במרכז הרפואי הדסה בעין כרם. לזוג שלושה ילדים: פרופ' רונית קרק, פרופ' סלעית קרק והמוזיקאי גיא קרק.
פרופ' קרק זכתה במלגות ופרסים רבים, ובהם פרס בנק ירושלים, מענק קרן פולברייט (ארצות הברית-ישראל), קרן הזיכרון ללימודי יהדות בניו יורק, קרן גרונוולד, פרס המכון לחקר תולדות הקק"ל, קרן שיין, קרן אשכול, ועוד. בשנת 2013 הוענק לה תואר יקירת ירושלים על תרומתה למחקר ולחינוך בעיר. בשנת 2014 קיבלה את פרס הרצל על פועלה ומחקריה בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל[2], ובדצמבר 2016 זכתה בפרס הוקרה מהאגודה הגאוגרפית הישראלית.
בנוסף קיבלה קרק מספר מענקי מחקר במהלך הקריירה האקדמית שלה, ובהם מענקים יוקרתיים של האקדמיה הישראלית למדעים, מענק קרן נידרזאכסן-פולקסווגן בגרמניה, מענק של אוניברסיטת ברנדייס, מענק קרן פולק, מענקי המכון לגנאלוגיה יהודית ועוד.
קרק כתבה וערכה 27 ספרים ופרסמה כמאתיים מאמרים בעברית ובאנגלית בנושא הגאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון וארץ-ישראל ומדינת ישראל במאות ה-19 וה-20. בין הספרים והמאמרים הרבים שכתבה בעברית ובאנגלית נכללים כאלו העוסקים בהיסטוריה, גאוגרפיה היסטורית ותכנון עירוני, בדגש מיוחד על קרקע והתיישבות במזרח התיכון ובארץ-ישראל בעת החדשה.
בין הנושאים בהם התמקדו מחקריה ופרסומיה בתחום הגאוגרפיה היו רכישת קרקעות על ידי יהודים בארץ ישראל, כגון עבודתה המפורטת על יהושע חנקין; ירושלים ויפו בעת החדשה; פעילות יזמים ספרדים ומזרחיים בארץ-ישראל ותרומתן של משפחות ספרדיות ליישוב בארץ ישראל; נשים ומגדר; תרומת נשים להתיישבות היהודית בארץ בהיסטוריה עירונית והעיר המזרח תיכונית המסורתית והמתפתחת; שימור ושיקום; ההיסטוריה ההתיישבותית והקרקעית של אזורים שונים בארץ (נגב, עמק חפר, יהודה); יזמות והכנסת חידושים טכנולוגיים למזרח התיכון; מוזיאולוגיה; אחזקה משותפת של הקרקע ביישוב הכפרי; ארצות המערב וארץ הקודש (דיפלומטיה, מילנריזם ומשיחיות, מסיון ומיסיונרים, תיירות, קרקע והתיישבות), וכן חקר תקופת מלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל מההיבט העות'מאני, היישוב היהודי ועוד[4].