רכס דאגלס (אנטארקטיקה)

רכס דאגלס
מידע כללי
על שם פרסי דאגלס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אזור הברית האנטארקטית,
קואורדינטות 70°00′00″S 69°34′59″W / 70°S 69.583°W / -70; -69.583
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רכס דאגלסאנגלית: Douglas Range) הוא רכס הרים צוקי, בצידו המזרחי של האי אלכסנדר, בטריטוריה האנטארקטית הבריטית, שבאנטארקטיקה[1].

אורכו של הרכס 120 קילומטרים בכיוון צפון-מערב - דרום-מזרח, בין הר ניקולאס להר אדרד[1].

הרכס צופה על חלקו הצפוני של מפרץ ג'ורג' השישי[1].

שמו של ההר גובה במטרים מעל פני הים הערות
הר ניקולאס 1,465 מ'[2] ההר הצפוני ביותר של רכס דאגלס[2]
הר ספיבי 2,135 מ'[3]
הר האקל 2,500 מ'[4]
הר סטיבנסון 2,987 מ'[5] הפסגה הגבוהה ביותר ברכס דאגלס[5], והפסגה הגבוהה ביותר באי אלכסנדר[5]
הר אגברט 2,895 מ'[6] הפסגה השנייה בגובהה ברכס דאגלס
הר אתלוולף 2,590 מ'[7]
הר אתלרד 2,470 מ'[8]
הר אתלסטאן 1,615 מ'[9]
פסגת לאמינה 1,280 מ'[10]
הר קאלה 2,345 מ'[11]
הר אדרד 2,195 מ'[12] ההר הדרומי ביותר של רכס דאגלס[12]

גילוי הרכס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר ניקולאס נצפה ממרחק לראשונה בשנת 1909, על ידי המשלחת הצרפתית לאנטארקטיקה בפיקודו של ז'אן-באטיסט שארקו[1].

מלוא הרכס נצפה לראשונה על ידי לינקולן אלזוורת' במהלך טיסתו הטרנס-אנטארקטית ב-23 בנובמבר 1935[1].

חלקו המזרחי התלול של הרכס מופה לראשונה בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו בטיסה זו על ידי ו. ל. ג'י. ג'וארג (W.L.G. Joerg)[1]. חלק זה של הרכס נסקר על ידי המשלחת הבריטית אל ארץ גרהאם בשנת 1936, ונסקר בשנית על ידי סקר שטחי חסות איי פוקלנד בין השנים 19481950[1].

הרכס מופה כולה בהתבסס על תצלומי האוויר שצולמו על ידי משלחת החקר האנטארקטית רון[13], בין השנים 19471948[1], ועל ידי סקר שטחי חסות איי פוקלנד בשנת 1960[1].

שמו של הרכס ניתן לו על ידי אנשי המשלחת הבריטית אל ארץ גרהאם[1].

הרכס נקרא על שמו של תת - אדמירל סר פרסי דאגלס (Percy Douglas), שהיה יושב ראש הוועדה המייעצת של המשלחת הבריטית, והידרוגרף של הצי המלכותי[1].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
• United States. Defense Mapping Agency. Hydrographic Center, Sailing Directions for Antarctica: Includes Islands South of Latitude 60.̊, P 206
• V. Noel, M. Pitts, Gravity wave events from mesoscale simulations, compared to polar stratospheric clouds observed from spaceborne lidar over the Antarctic Peninsula, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, American Geophysical Union, 2012, 117 (D11), pp.20. ff10.1029/2011JD017318ff. ffhal01083648f
• S. R. A. KELLY, P. A. DOUBLEDAY, C. H. C. BRUNTON, J. M. DICKINS, G. D. SEVASTOPULO & P. D. TAYLOR, First Carboniferous and ?Permian marine macrofaunas from Antarctica and their tectonic implications, Journal of the Geological Society, London, Vol. 158, 2001, pp. 219–232.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]