אלבום אולפן מאת אוליביה רודריגו | |||||
יצא לאור | 8 בספטמבר 2023 | ||||
---|---|---|---|---|---|
הוקלט | יולי 2022–יוני 2023[1] | ||||
מקום הקלטה | אולפני אלקטריק ליידי (אנ') (גריניץ' וילג') | ||||
סוגה | אינדי רוק • פופ-פאנק • רוק אלטרנטיבי • פופ רוק | ||||
שפה | אנגלית | ||||
אורך | 39:12 | ||||
חברת תקליטים | גפן | ||||
הפקה | דן ניגרו | ||||
| |||||
עטיפה אלטרנטיבית | |||||
עטיפת מהדורת הדלוקס, Guts (spilled) | |||||
|
Guts (בעברית: "אומץ"/"קרביים") הוא אלבום האולפן השני של הזמרת-יוצרת האמריקאית אוליביה רודריגו. הוא יצא לאור ב-8 בספטמבר 2023. היא יצאה לסיבוב ההופעות "Guts World Tour" בחודש פברואר 2024 על מנת לקדם את האלבום.
גרסת הדלוקס של האלבום, Guts (spilled), יצאה לאור ב-22 במרץ 2024.
ההתחלה הייתה ממש קשה, הרגשתי שאני לא יכולה לכתוב שיר בלי לחשוב מה אנשים אחרים יחשבו עליו. היו הרבה ימים שמצאתי את עצמי יושבת ליד הפסנתר, נרגשת לכתוב שיר, ואז בוכה.
— אוליביה רודריגו בריאיון ל"רולינג סטון", ספטמבר 2023[2]
אלבום הבכורה של אוליביה רודריגו, Sour, שיצא ב-2021 זכה להצלחה אדירה, עם להיטים כמו "Drivers License", "Deja Vu" ו-"Good 4 U"; זיכה אותה בשלושה פרסי גראמי מתוך שבע מועמדויות; והפך לאלבום הבכורה שבילה את התקופה הארוכה ביותר במצעד בילבורד 200 מאז 2001.[3][4]
תהליך יצירת האלבום ארך כ-10 חודשים, כאשר שמונת החודשים הראשונים הוקדשו לכתיבה והקלטה והחודשיים האחרונים למיקסינק ולעיבוד.[5] רודריגו הכירה בלחץ של יצירת אלבומה השני לאחר הצלחת אלבום הבכורה שלה ואף הזכירה במהלך מופע אינטימי שנערך לאחר צאת האלבום שהקלטתו הייתה חוויה מאוד מרגשת, והיא הזילה דמעות רבות לאורך התהליך.[6] היא הרגישה בתחילה אבודה במהלך החודשים הראשונים של הכתיבה, אך בעצתו של ג'ק וייט, החליטה להתמקד ביצירת מוזיקה שהיא, באופן אישי, תהנה להאזין לה.[7] השינוי הזה בהלך הרוח הפך את התהליך למהנה ומספק יותר עבורה.[8] גם הזמרת האמריקאית קייטי פרי פנתה לרודריגו והציעה להיות מנטורית שלה במהלך העבודה על אלבומה השני, זאת בשל האתגרים שחוותה במהלך תהליך יצירת האלבום השני שלה, Teenage Dream.[2] במהלך ראיון עם זיין לואו לאפל מיוזיק, רודריגו הזכירה שהיא הקליטה כ-25 שירים במהלך תהליך ההקלטה של האלבום, ורמזה שחלק מהם עשויים לצאת בעתיד.[9] רודריגו הזכירה שתהליך יצירת האלבום נתן לה יותר ביטחון כפזמונאית בהשוואה לאלבומה הראשון.[10]
רודריגו רמזה על יציאתו של אלבומה השני במאי 2023, כשחגגה באינסטגרם את יום השנה השני לאלבום הבכורה שלה, Sour. היא הזכירה שהמוזיקה החדשה שלה צפויה לצאת בקרוב.[4] רודריגו החלה להקליט את האלבום השני שלה לפני סיבוב ההופעות שלה בשנת 2022 וסיימה אותו שבוע לפני שהוציאה את הסינגל "Vampire".[1] רודריגו חשפה שהיא חשבה על השם לאלבום לפני שאלבום הבכורה שלה, Sour, יצא בשנת 2021.[11] היא אהבה את הרעיון של שם בן ארבע אותיות באותיות גדולות, בדומה ל-Sour. היא מוצאת את המילה מעניינת ואוהבת כיצד ניתן להשתמש בה בהקשרים שונים, המייצגים אומץ ואינטואיציה.[11]
רודריגו הכריזה על האלבום באינסטגרם ב-16 ביוני 2023. היא שיתפה את עטיפתו, הכוללת תמונה שלה נושכת את האגודל כשהיא עונדת טבעות עם האותיות G-U-T-S.[4] כמה מעריצים ציינו קווי דמיון בין עטיפת האלבום של Guts לבין העטיפה של האלבום Melodrama של לורד.[12] רודריגו התמודדה עם ביקורות ברשתות החברתיות על עטיפת האלבום. חלק מהמעריצים מצאו את עטיפת האלבום דומה מדי לאלבום הבכורה שלה Sour והאמינו שהוא לא מראה מספיק התפתחות כזמרת. המעריצים הביעו אכזבה וביקרו את העטיפה, וכינו אותה זולה וחסרת יצירתיות.[13]
תאריך היציאה של האלבום הוא 8 בספטמבר 2023.[12] רודריגו הצהירה כי האלבום עוסק בכאבי גדילה והבנת זהותה בשלב זה של חייה, הביעה גאווה על האלבום ותיארה אותו כתיאור של שנתה ה-19 המלאה בבלבול, טעויות, גמלוניות וחרדה.[12][14] רודריגו אמרה כי היא רוצה להתנתק מהתדמית של כוכבת פופ "נקייה" ולאמץ צד יותר אותנטי ומרדני במוזיקה שלה.[11] היא דנה במשיכה שלה להביע רגשות גולמיים באמצעות מוזיקה שאולי לא תוכל לבטא בחיי היומיום שלה.
ביממה של לפני צאת האלבום, מעריצים שיערו שאולי יש גרסת דלוקס לאלבום עם ארבעה שירים נוספים. השערות אלו עלו ממודעה מזויפת שפורסמה בערוץ היוטיוב הרשמי של רודריגו, לקידום האלבום. בסרטון, ישנה תקלה לאחר 26 השניות הראשונות של הסרטון, שחושפת בקצרה את מה שנראה כשמות של ארבע רצועות חדשות: "Obsessed", "Scared of My Guitar", "Stranger," ו-"Girl I've Always Been." חלק מהשמות הללו תואמים רמזים שרודריגו החביאה בטיזר נסתר של רשימת הרצועות שפורסם ביולי, במיוחד "Obsessed" ו-"Stranger".[15] ב-19 במרץ 2024, במהלך המופע שלה בעיר שיקגו כחלק מסיבוב ההופעות Guts World Tour, הודיעה רודריגו על צאת מהדורת הדלוקס של האלבום, התיקרא Guts (spilled) ב-22 במרץ 2024. ההודעה על צאת המהדורה נעשתה כשרודריגו מחזיקה שלט שעליו כתוב "Guts Deluxe Out Friday", בעוד הרקדנים שלה מחזיקים שלטים עם שמות השירים.[16]
הסינגל הראשון מהאלבום נקרא "Vampire". רודריגו חשפה את עטיפתו של הסינגל ב-13 ביוני, הכוללת תמונת פרופיל שלה עם תחבושות בצבע לבנדר על צווארה. "Vampire" יצא ב-30 ביוני.[4] כדי לחגוג את צאת הסינגל, רודריגו פרסמה מם בסטורי שלה באינסטגרם שהציג סצנה מ"דמדומים", והחליפה את הדיאלוג שבסצנה בהתייחסויות לסינגל החדש שלה.[4] הסינגל הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100.[17]
ב-31 ביולי, רודריגו שיתפה סרטון טיזר לשמות השירים באלבום. בסרטון אפשר לראות את אוליביה, פורקת ארגזים ומשחקת עם חפצים בחדר שינה, כולל מקלדת אלקטרונית ומכונת כתיבה וינטג'. הסרטון מכיל מילים וביטויים נסתרים שהמעריצים הסיקו שהם שמות שירים באלבום.[17] יום לאחר מכן, רודריגו חשפה בטיזר נוסף את רשימת השירים הרשמית של האלבום. בטיזר, רודריגו מקלידה את שמות השירים באמצעות מכונת כתיבה, בליווי קטע בן שניות אחדות של אחד השירים שטרם שוחררו.[18]
ב-7 באוגוסט רודריגו הכריזה על הסינגל הבא שלה, "Bad Idea Right?", באמצעות פוסט באינסטגרם ומייל למעריצים. העטיפה של הסינגל כוללת תמונה מטושטשת של רודריגו מצטלמת מאחורי קיר זכוכית, כששם השיר כתוב מול פניה בשפתון אדום. רודריגו תיארה את השיר כ"די שונה" מהסינגל הקודם שלה, "Vampire", והזכירה שהוא מראה צד נוסף של האלבום שלה "Guts" שהוא "קצת יותר כיפי ושובב".[19] רודריגו הוציאה את הסינגל ב-11 באוגוסט, בליווי קליפ בהשתתפות חברותיה.[20]
האלבום הופיע ברשימת "17 האלבומים המצופים ביותר של סתיו 2023" של מגזין טיים.[21]
עם צאת האלבום, רודריגו שיתפה פעולה עם אמריקן אקספרס וספוטיפיי כדי ליצור חנות פופ-אפ לזמן מוגבל ברובע מיטפיקינג במנהטן כדי לקדם את האלבום. האירוע התחיל במסיבת האזנה לאלבום למוזמנים בלבד עם רודריגו עצמה ואחריו אירוע ציבורי הפתוח במהלך כל סוף השבוע של השקת האלבום. הפופ-אפ הציג סחורה של האלבום במהדורה מוגבלת, פריטים בחינם, מארזי מתנה ופינות צילום.[22] ב-9 באוקטובר 2023, רודריגו ערכה מופע ספונטני ואינטימי בתיאטרון מלון אייס במרכז לוס אנג'לס למחזיקי כרטיס אמריקן אקספרס. כל הכספים ממכירת הכרטיסים של הערב נתרמו לעמותה החדשה של רודריגו, "Fund 4 Good", התומכת בנשים ונערות ברחבי העולם. השותף של רודריגו לכתיבת והפקת האלבום, דן ניגרו, הצטרף אליה לבמה, והם חלקו סיפורים על השירים מהאלבום.[23]
האלבום מתואר כאלבום פופ רוק, עם אלמנטים של אימו, גל חדש, שוגייז וראפ רוק.[24][25]
רודריגו עבדה עם המפיק דן ניגרו, שגם הפיק את אלבום הבכורה שלה, Sour.[14] האלבום מורכב מ-12 רצועות, ללא שיתופי פעולה כלל.[18] רודריגו כתבה את כל 16 השירים באלבום יחד עם ניגרו.[26] רודריגו ציינו כי הרצועות האהובות עליה הן "All American Bitch", "Lacy" ו-"Teenage Dream". השיר האחרון שהוקלט עבור האלבום הוא "Love is Embarrasing".[27] האלבום כולל מגוון רצועות, מבלדות פסנתר ועד שירי רוק קצביים.[7]
האלבום הוא באורך כולל של 39 דקות. כמה מעריצים ברשת מתחו ביקורת על אורכו של האלבום, בהתחשב בכך שהוא קצר ודומה למיני-אלבום.[28]
האלבום נפתח בשיר "All-American Bitch", הכולל שילוב של גיטרה אקוסטית ומרכיבי רוק עוצמתיים.[7] היא גם הזכירה את קריאת "The White Album" מאת ג'ואן דידיון ומציאת השראה לשיר בספר.[29]
השיר "Making the Bed" מעביר תחושות של התפכחות מהתהילה והקושי למצוא חברים אמיתיים. בפזמון של השיר, רודריגו שרה על תחושת העייפות שבהיותה האדם שהיא הפכה להיות ואיך היא מרחיקה את מי שמכיר אותה הכי טוב. המילים משקפות את אתגרי ההצלחה בתעשיית המוזיקה, שבה אנשים עשויים להרגיש שהם מכירים אותה, אבל לא באותה רמה כמו החברים והמשפחה הקרובים שלה. רודריגו הסבירה שהיא כתבה את השיר הזה כשהייתה בת 19 וחוותה את הפיתויים שבתעשיית הבידורי בפעם הראשונה, על כל ההיבטים המרגשים אך גם הבודדים שלה. היא הזכירה שלהצליח ולהיות מודע לשירים גולמיים ואינטימיים גרמו לה להרגיש שאנשים מכירים אותה אבל לא באותו אופן כמו האנשים הקרובים לה. בראיון תיארה רודריגו את "Making the Bed" כשיר הכי "קשה" לכתיבה באלבום ובעל קונספט מעניין שלא דיברה עליו מעולם. מילות השיר חושפות תחושה של סערה פנימית ורצון לאותנטיות בעולם של שטחיות.[30]
לאלבום יש חמש רצועות נסתרות: "Obsessed", שיר רוק שעוסק במשיכה לא בריאה למערכת היחסים הקודמת של בן זוג רומנטי, "Scared of My Guitar", שיר וידוי שבו רודריגו מבטאת את הפחד שלה מהגיטרה שלה, שנראה שהיא מכירה אותה טוב מדי, "Stranger", שיר אקוסטי שבו רודריגו שרה על האקס שלה ומוצאת ביטחון עצמי, "Girl I've Always Been", שיר בעל השפעות קאנטרי שבו רודריגו מצהירה על זהותה ו-"So American"', שיר אהבה, הראשון שרודריגו פרסמה שמדבר על הזוגיות של עם השחקן הבריטי לואי פרטרידג'.[9] רודריגו רמזה שרצועות הבונוס הללו יהיו זמינות בסופו של דבר בשירותי סטרימינג.[31]
דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציונים משוקללים | |
מקור | ציון |
Metacritic | 90/100[37] |
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
הרולינג סטון | 100/100[32] |
NME | [33] |
אינדפנדנט | [34] |
The Forty-Five | [35] |
DIY Magazine | [36] |
Paste | 8.2/10[38] |
הגרדיאן | [39] |
London Evening Standard | [40] |
הטיימס | [41] |
MusicOMH | [42] |
Clash | 8/10[43] |
פיצ'פורק | 8/10[44] |
סלנט | [45] |
הטלגרף | [46] |
לכל אורך Guts, היא כל כך שנונה, כל כך עצבנית וכל כך חרדתית בו בזמן, בדרך היחידה שכוכבת רוק יכולה להיות. וזה אלבום של כוכבת רוק מבריקה באמת.
בביקרות שפורסמה ב"רולינג סטון" על ידי המבקר רוב שפילד, האלבום נחשב לקלאסיקה מיידית. נכתב כי האלבום כולל את השירים השאפתניים, האינטימיים והכאוטיים ביותר של רודריגו עד כה. שפילד משבח את הפופ-פאנק של רודריגו ומדגיש שורות קטלניות מהמילים שלה, כמו "אני רוצה לפגוש את אמא שלך, רק כדי להגיד לה שהבן שלה מבאס". היכולת של אוליביה לעבור בין בלדות עוצמתיות כמו "Logical" ורצועות פופ-פאנק אנרגטיות מצוינת כחוזקה שלה כזמרת. כתיבת השירים שלה מתוארת כשנונה, עצבנית וחרדה, המזכירה כוכבת רוק אמיתית. מוזכר שיתוף הפעולה בין רודריגו והמפיק שלה דן ניגרו, ושפילד מדגיש את השותפות המוצלחת שלהם. נכתב כי האלבום נמנע ממלכודות נפוצות של האלבום השני, כמו שירים על מתח הקשור לתהילה או מדיה חברתית. עוד צוין כי יכולת סיפור הסיפורים של רודריגו ראויה לשבח, וגורמת לכל שורה בשיריה להרגיש כמו וידוי אישי וכנה.[32]
בביקורת שפורסמה ב-"NME" על ידי סופי וויליאמס, האלבום Guts מתואר כאלבום שני בטוח בעצמו, שמתעמק בתקוות, בפחדים ובטראומה שלה בגילוי לב רגשי ומרגש. וויליאמס משבחת את רודריגו על כך שהתייחסה לחוויה המזלזלת של אי התייחסות ברצינות, והפכהאת הפגיעות שלה לזעקה מתעצמת. האלבום זוכה לשבחים על חקר החוויה הנשית הקולקטיבית, מאתגר את הציפיות החברתיות לגבי רגשות של נשים בעין הציבורית. צוין כי האלבום מתמודד עם רומנים רעילים, פנטזיות נקמה והקושי בשמירה על מערכות יחסים בעידן המדיה החברתית. המעבר של רודריגו מאלבום הבכורה שלה נתפס כהזדמנות עבורה לעצב מחדש את הלחץ והציפיות בתנאים שלה.[33]
בביקורת שנכתבה על ידי הלן בראון ופורסמה ב"אינדיפנדנט", צוין כי האלבום מציג את רודריגו במצב רוח כועס, שנון ורוקי עוד יותר בהשוואה לאלבום הבכורה שלה. הביקורת מדגישה את האווירה הפאנקיסטית והמשועממת, של הסינגלים שקדמו לאלבום כמעידים על הטון הכללי של האלבום. רודריגו זוכה לשבחים על יכולתה לבטא כעס ושנינות במוזיקה שלה. היכולת של רודריגו להגיש שיר נקמה ב"Get Him Back!" מצוינת, עם התייחסויות לסגנון של דבי הארי.[34]
בסקירה של אתר "The Forty-Five" מאת ריאן דאלי, האלבום מתואר כאישור פראי וחכם למעמדה כאייקון פופ, בעקבות אלבום הבכורה שלה, Sour. הביקורת מדגישה את האלמנטים התמטיים של האלבום, במיוחד את חקר הסתירות והרצונות של רודריגו המאפיינים את שנות נעוריה. רודריגו זוכה לשבחים על כך שלכדה במדויק את המורכבות של שלב החיים הזה באמצעות המוזיקה שלה, כולל נושאים של התאהבות, מבוכה והתמודדות עם דימוי גוף. הביקורת משבחת את רודריגו על כך שהתייחסה למערכות יחסים שפוספסו ומגנה התנהגות רעה, תוך שהיא מציגה רגעים של חוצפה במילים שלה. האלבום נחשב אפילו טוב ונועז יותר מאלבום הבכורה שלה, עם שירים טעונים רגשית שמשפיעים חזק על המאזין.[35]
בביקורת אלבום שהתפרסמה במגזין "DIY" על ידי ליסה רייט, רייט מציינת שהאלבום משקף את ההתפתחות ואימוץ הניואנסים של החיים בזמן שעברה משנות העשרה לשנות העשרים לחייה. בעוד אלבום הבכורה שלה התמקד בנושאים של שברון לב ונערים שהתנהגו אליה בצורה מחפירה, רודריגו ממשיכה לחקור מערכות יחסים אבל עם גישה יותר הומוריסטית וסרקסטית. רייט מציינת כי נראה שרודריגו שואבת השראה ממוזיקת אינדי בבריטניה בחלקים מסוימים של האלבום, ומוסיפה גיוון לסאונד שלה. השירים האיטיים יותר באלבום ידועים בחוצפה וביכולת להתחבר לרצועות היותר אופטימיות באלבום. "Vampire" זוכה לשבחים כרצועה בולטת ומועמד פוטנציאלי לשיר הפופ הטוב ביותר של 2023.[36]
בביקורת על האלבום שפורסמה במגזין Paste, צוין שבעוד ש-Sour הציג את העצב והזעם של רודריגו, Guts נוקט בגישה אחרת. הוא מעודד החלטות רעות, בוחן נושאים אפלים יותר וצולל לתוך אופן ההשלכות של מעשים. הביקורת מצביעה על מילים ספציפיות משירים באלבום, כמו ב-"Bad Idea Right?" שבו רודריגו מתעלמת ממחשבות רציונליות, ו-"Logical", שבו היא מתמודדת עם חוסר ההיגיון של האהבה. היא מדגישה את העומק הרגשי והביזה העצמית במילים שלה. הביקורת מכירה באלמנטים ההומוריסטיים והאבסורדיים בשירים של רודריגו באלבום, כמו שינויים פתאומיים בקול ובמבנה השירים, שמוסיפים תחושה של מודעות עצמית למוזיקה. בעוד שהמבקר מכיר בכך שהפקת האלבום לפעמים נקייה ומדויקת מדי עבור סוגת הפאנק, היא מעריכה את הכנות והזעם של רודריגו ומוצאת את האלבום רציני יותר מקודמו. הביקורת מדגישה את השבריריות הרכה מתחת לקול העוצמתי של רודריגו ולצליל החזק של האלבום.[38]
בביקורת שנכתבה על ידי אלכסיס פטרידיס ופורסמה ב"גרדיאן", האלבום מתואר כהמשך לאלבום הבכורה המצליח מאוד שלה, Sour. הסקירה מדגישה שהאלבום ממשיך להתמקד בנושאים וחששות הרלוונטיים לקהל המעריצים של רודריגו, כולל גמלוניות חברתית, דחייה רומנטית, יריבות באהבה ומערכות יחסים מאתגרות. הצליל של האלבום מתואר כקשוח יותר מקודמו, הכולל גיטרות הרועשות יותר, אלמנטים של הופעות חיות והשפעות מהאלט-רוק מתקופת הגראנג'.[39]
בביקורת שפורסמה ב-Evening Standard הבריטי, האלבום מתואר כהתקדמות ממעמד כוכבת הפופ של רודריגו שהיה לה כשהייתה נערה. נכתב כי רודריגו משחקת עם משמעויות כפולות, חוקרת נושאים של נקמה וחידוש קשר בשירים כמו "Get Him Back!". האלבום מתעמק במורכבות של נעורים, תהילה ואהבה, עם רצועות כמו "Teenage Dream" שמתייחסות לפטרונות הקשורה לגיל ו-"Pretty Isn't Pretty" שעוסק במוסר כפול שעומד בפני נשים. רודריגו משלבת ז'אנרים מוזיקליים ללא מאמץ, ופונה לקהל רחב תוך שהיא זוכה להכרה מחוגי אינדי רוק ופופ-פאנק. הביקורת משבחת את רודריגו על ששמרה על קור רוחה תוך הפקת שירים חכמים ומשכנעים, המגבשים את מעמדה ברשימת המוזיקאיים החשובים ביותר של הפופ.[40]
בסקירה שנכתבה על ידי קאט ג'אנג על האלבום ופורסמה ב"פיצ'פורק", האלבום מתואר כאוסף של שירים קליטים ורוקיסטים ופרחחיים, ובלדות העוסקות בחשבון נפש. נאמר שהאלבום שואב השראה מדורות מוזיקליים שונים, כולל בלונדי, טוני בסיל (אנ'), הול, אבריל לאבין, ואמנים עדכניים יותר כמו לורד. המבקרת מדגישה את יכולתה של רודריגו להפוך את אתגרי הנעורים שלה למצג מוגזם, תוך שימת דגש על הגישה התיאטרלית שלה למוזיקה. המבקרת מעריכה את האומץ והכריזמה של האלבום אבל מציינת שחלק מהבלדות מרגישות תקועות בעבר בהשוואה לרצועות היותר מודעות לעצמן, וכי יש תחושה של ניתוק בין שירי מסיבות לווידויים מלנכוליים באלבום. בנוסף, צוין כי שם האלבום משקף בחוכמה את הרגשות המתוארים בשירים.[44]
בביקורת שנכתבה על ידי צ'ארלס ליונס-ברט למגזין "סלנט", צוין כי האלבום עוסק ביותר נושאים בהשוואה לאלבומה הקודם של רודריגו. הביקורת משבחת את הכתיבה באלבום על מציאת האיזון בין ההקשר הרחב לפרטים ספציפיים, שהוא לרוב סימן ההיכר של מוזיקת פופ מעולה. הוא מדגיש את הרצועה "Logical" כדוגמה בולטת, ומתאר אותו כשיר עקיצה למושא אהבה לשעבר, עם שכבות של סרקזם ומורכבות. בניגוד לעבודת הגיטרה ב-Sour, שנראתה כדקורטיבית, המבקר מעריך את ריפי הגיטרה הקרביים והבולטים יותר ב-Guts. השיר "All-American Bitch" מוזכר בשל העברת הגיטרה האקוסטית לחשמלית המשקפת את חוסר העקביות בעולם. המבקר גם מכיר בכך שהכתיבה של רודריגו הפכה מדויקת יותר באלבום זה. הדיוק הזה מגביר את ההשפעה של הביקורת העצמית והמילים הנוקבות שלה, מה שהופך אותם ליעילים יותר. מצד שני, הביקורת מצביעה על טעויות מזדמנות באלבום, כמו הרצועה "Pretty Isn't Pretty" והשיר "The Grudge".[45]
הביקורת ב"דיילי טלגרף" היא ביקורת מעורבת יותר. הביקורת מכירה בעלייתה המהירה של רודריגו לתהילה והפיכתה משחקנית בערוץ דיסני לזמרת-יוצרת בולטת. היא מדגישה רצועות ספציפיות באלבום שבולטות, כמו "Vampire", שמתואר כשיר הפופ הטוב ביותר של 2023. "Ballad of a Homeschooled Girl" צוין גם כשיר כנה ושקוף. עם זאת, הביקורת מציינת שחלק גדול מהאלבום מרגיש כמו המשך לאלבום הבכורה של רודריגו, Sour, עם התפתחות מוזיקלית מוגבלת. כמה רצועות, כמו "Making the Bed" ו-"Pretty Isn't Pretty", נתפסות כעודפים מאלבומה הקודם. הביקורת מבקרת מילים מסוימות באלבום. היא מזכירה האשמות של גנבה ספרותית הקשורות לשירים קודמים של רודריגו ומציין שהאלבום מתקרב מדי פעם לפסטיש, בדומה לסגנונות של אמנים אחרים כמו פאראמור ואבריל לאבין. הביקורת מכירה בכישורי הכתיבה של אוליביה רודריגו וביכולתה לתאר את הכאוס של חיי הנעורים. קולה זוכה לשבחים, והיא נתפסת כאמנית פוטנציאלית שממלאת אצטדיונים. המבקרת מביעה חששות מכך שרודריגו עשויה להפוך לחד-ממדית מדי בנושאים הליריים שלה, ובעיקר בכך שהיא מתמקדת בשברון לב שנגרם על ידי "בנים רעים".[46]
בביקורת שפורסמה ב-"Consequence" האלבום מתואר כאינטרוספקטיבי, דרמטי וכאוטי בצורה חיובית. האלבום מאופיין כבוגר יותר מאלבום הבכורה שלה, Sour, שכן רודריגו עוסקת בנושאים של ספק עצמי, לחצים חברתיים ומערכות יחסים. יש דגש חזק על פופ-פאנק ומרכיבים של רוק אלטרנטיבי בסאונד של האלבום, כשהקול של רודריגו מטופל בצורה אוורירית יותר. הביקורת עורכת השוואה בין ההתפתחות האמנותית של רודריגו לזה של אלבומה של לורד, Melodrama, שניהם עוסקים בהתבוננות פנימית וגילוי עצמי. הכנות והנכונות של רודריגו לכתוב ממקום של פגיעות זוכה לשבחים, אם כי יש רגעים שבהם צוין שהליריקה שלה יכולה להיות מקיפה יותר. המבקר מכיר בכך שהאלבום מבולגן אך מציע שהאומץ של רודריגו בכתיבת השירים שלה הוא איכות בולטת בה כיוצרת.[47]
הביקורת על האלבום שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" דנה בכמה נקודות מפתח: הביקורת מדגישה את הגישה הייחודית של רודריגו לקריירה המוזיקלית שלה. בניגוד לכוכבי פופ רבים שמסתירים את תהליך היצירה, רודריגו בוחרת להציג אותה במוזיקה שלה. הביקורת מציינת שלמרות הווריאציות המוזיקליות באלבום, העמדה הרגשית של רודריגו נשארת עקבית. היא משבחת את הליריקה של רודריגו על הטוהר והעומק הרגשי שלה. המילים שלה חודרות עמוק ולעיתים קרובות משקפות ספק עצמי, אבל זה נתפס ככוח חזק במוזיקה שלה. יש התייחסויות לאופן שבו המוזיקה של רודריגו מתייחסת מדי פעם לכוכבות פופ בוגרות יותר, עם שמות וסגנונות של שירים שמזכירים זמרות כמו סקיי פררה וקייטי פרי.[48]
הביקורת על האלבום, שהתפרסמה ב"וראייטי", חיובית ברובה ומשבחת אותה על שמירת הניצוץ של אלבום הבכורה שלה Sour. הביקורת מכירה בכך ש-Guts מרגיש כמו הרחבה של אלבום הבכורה של רודריגו, Sour, אבל רואה בכך דבר חיובי, כל עוד הניצוץ והאנרגיה עדיין קיימים. הביקורת מדגישה ש-Guts מכיל אלמנטים של מוזיקת רוק, מה שהופך אותו לבולט בנוף המוזיקה הנוכחי. הביקורת מכירה בהשפעה של טיילור סוויפט על המוזיקה והמילים של רודריגו, בהתחשב בהשפעה טבעית וחיובית. זה מדמה את רודריגו לשילוב של סוויפט ואמנים אחרים, ובכך שיצרה סגנון ייחודי משלה. הביקורת מדגישה שירים כמו "Lacy" שמתעמקים ברגשות מורכבים, כמו הערצה, קנאה וטינה בחברות בין נשים. הביקורת משבחת את רודריגו על יכולתה להתמודד עם נושאים כאלה. הביקורת מעריכה את רודריגו על כך שלא מיהרה לבגרות בתקליט הזה ושמרה על האותנטיות של נקודת המבט הנערית שלה.[49]
בביקורת שפורסמה ב-"Vulture", הצלחתה המהירה של רודריגו הושוותה לכוכבות פופ אחרות כמו מיילי סיירוס, סלינה גומז ואריאנה גרנדה. הרצועה הפותחת, "All-American Bitch", קובעת את הנושא המרכזי של האלבום, תוך התייחסות לציפיות החברתיות מנשים וללחץ לשמור על חוסן אינסופי. האלבום מאתגר את הנורמות החברתיות ואת מודל היופי תוך חיפוש אחר קשרים אמיתיים בעולם של שטחיות. האלבום מגלם את שמו, מאזן בין חוזק ופגיעות, מציג את עצמו כאלבום רוק בטוח בשילוב עם בלדות פגיעות על חוסר ביטחון.[50]
בביקורת שפורסמה במגזין המוזיקה האמריקאי "Spin", נכתב כי רודריגו עברה בהצלחה מכוכבת דיסני לכוכבת פופ, ומצאה איזון מבלי לגרום למחלוקות. האלבום נתפס כצעד נועז קדימה, המתאר את אתגרי הנעורים, מערכות יחסים ותהילה. האלבום מקיף מגוון ז'אנרים, המשלבים גראנג' משנות ה-90, ריוט גירל ובלדות נוצצות. שירים כמו "All-American Bitch" ו-"Get Him Back!" מודגשים בזכות הצליל והמילים הייחודיים שלהם. צוין כי הבלדות שלה בולטות, ומציגות את הרבגוניות שלה כאמנית. שיר הסיום, "Teenage Dream", נתפס כרצועה הבולטת של האלבום. הכנות הבלתי מתפשרת בשירים של רודריגו נתפסת כנקודה חזקה. בצד השלילי, צוין כי התבגרות באור הזרקורים מגיעה עם אכזבות, מה שמוביל את רודריגו להישמע עייפה יותר.[51]
ארגון | רשימה | דירוג | מקור |
---|---|---|---|
ווג | האלבומים הטובים ביותר של 2023 (עד כה) | – | [52] |
רולינג סטון | 100 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2023 | 5 | [53] |
Stereogum | 50 האלבומים הטובים ביותר של 2023 | 2 | [54] |
בילבורד | 50 האלבומים הטובים ביותר של 2023: רשימת הצוות | 1 | [55] |
NME | האלבומים הטובים ביותר של 2023 | 2 | [56] |
הגרדיאן | 50 האלבומים הטובים ביותר של 2023 | 10 | [57] |
מעריצים יכולים להזמין מראש גרסאות פיזיות שונות של האלבום, כולל בפורמט תקליטור, קלטת שמע, תקליט ומארז תקליטורים במהדורה מוגבלת.[3] לפי הספירה לאחור הרשמית של ספוטיפיי, האלבום יצא לאור בחצות לפי השעון מקומי ביום שישי, ב-8 בספטמבר 2023. בארצות הברית, האלבום יצא לאור בו זמנית, עם והופץ בחצות בחוף המזרחי וב-21:00 בחוף המערבי ב-7 בספטמבר.[26] עם צאתו, האלבום היה זמין בגרסאותיו הפיזיות בכ-13 גרסאות ויניל שונות (כולל מהדורה חתומה), שני מארזי תקליטורי דלוקס המכילים ויניל וסחורה ממותגת, ארבע מהדורות תקליטור (כולל גרסה חתומה), שתי מארזי תקליטורי דלוקס המכילות תקליטור וסחורה ממותגת, וקלטת שמע.[58]
לאלבום קיימות עוד ארבעה רצועות נוספות, שנכללו בגרסאות הויניל השונות של האלבום כרצועה נסתרת. גרסאות התקליט הללו זמינות בארבעה צבעים שונים: אדום, לבן, כחול וסגול. לכל צבע של התקליט יש רצועה נסתרת אחרת שמתנגנת אחרי הרצועה האחרונה של האלבום הסטנדרטי. רודריגו רמזה על ארבעת רצועות הבונוס הללו בסרטון פרומו שפורסם בערוץ היוטיוב שלה לפני יציאת האלבום. הרצועות הנסתרות הללו אינן זמינות בשירותי הסטרימינג; קניית התקליט היא הדרך הרשמית היחידה להאזין להם. כמה קטעים מהרצועות האלה שותפו ברשתות החברתיות על ידי אנשים שרכשו את התקליט, אבל הם לרוב קצרים בגלל בעיות בזכויות יוצרים.[9] הרצועות הללו יצאו כמיני-אלבום ויניל בגודל 12 אינץ'. המיני-אלבום יוצר במפעל Third Man Pressing של ג'ק וייט בדטרויט, מה שהוסיף למשמעות שלו. רודריגו הביעה את התרגשותה מכך שהשירים שלה יהיו בויניל של Third Man Records. המיני-אלבום, שנקרא Guts: The Secret Tracks, יצא לאור ב-24 בנובמבר 2023, שהוא גם תאריך הבלאק פריידיי.[59] האלבום מוגבל ל-7,500 עותקים.[60]
רודריגו הוציאה את מהדורת הדלוקס של האלבום ב-22 במרץ 2024 שכללה חמישה שירים נוספים: "Obsessed," "Girl I've Always Been," "Scared of My Guitar," "Stranger," ו-"So American."[16]
עם צאתו, האלבום הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, והיה לאלבום השני של רודריגו שמגיע להישג זה. לפי המצעדים הרשמיים, הוא האלבום הנמכר ביותר והמושמע ביותר בפלטפורמות הסטרימינג של השבוע כאחד, כשהוא צבר 60,300 יחידות שקולה לאלבום ועלה על שאר האלבומים בעשירייה הפותחת של המצעד גם יחד. Guts טוען לשבוע הפותח הרביעי בגודלו לאלבום ב-2023 עד כה, מאחורי Broken by Desire to Be Heavenly Sent של לואיס קפלדי, - של אד שירן ו-Speak Now (Taylor's Version) של טיילור סוויפט.[61]
האלבום גם הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד בילבורד 200 של ה-23 בספטמבר 2023, והיה לאלבומה השני של רודריגו שהמגיע להישג זה, לאחר Sour שיצא בשנת 2021. האלבום צבר 302,000 יחידות שקולות לאלבום בארצות הברית (מתוכן 150,000 עותקים פיזיים), כשמתוכן נמכרו 94,000 עותקי ויניל - הנתכון השביעי הגבוה ביותר מאז שנת 1991, בשבוע הראשון לצאתו. זהו השבוע הרביעי מבחינת היקף מכירות אלבום לשנת 2023, והנתון הטוב ביותר של רודריגו אי פעם מבחינת מכירות אלבומים. בכך, רודריגו היא הזמרת הראשונה ששני אלבומיה הראשונים הגיעו היישר אל צמרת המצעד מזה תשע שנים, כשאריאנה גרנדה הייתה הזמרת האחרונה שהגיעה להישג זה עם האלבומים Yours Truly שיצא בשנת 2013 והאלבום My Everything שיצא שנה לאחר מכן.[58]
האלבום הגיע למקום הראשון במספר מצעדי בילבורד, כולל מצעד האלבומים האלטרנטיביים. מצעד זה משלב מכירות ונתוני סטרימינג כדי לעקוב אחר האלבומים האלטרנטיביים הנמכרים ביותר באמריקה. Guts זכה להופעת הבכורה הרביעית בגודלה אי פעם במצעד האלבומים האלטרנטיביים מאז שהחל לשלב סטרימינג כחלק מהמתודולוגיה שלו. הופעת הבכורה הגדולה ביותר במצעד שייכת ל-Folklore של טיילור סוויפט, שהושק עם 846,000 עותקים באוגוסט 2020. בילי אייליש החזיקה בעבר בשיא הבכורה הגדולה ביותר במצעד עם אלבום הבכורה שלה When We All Fall Asleep, Where Do We Go? שפתח עם 313,000 עותקים באפריל 2019.[62]
עם צאת גרסת הדלוקס של האלבום, Guts עבר ממקום 18 למקום השני במצעד "בילבורד 200", וחווה עלייה משמעותית בצריכה הכוללת, עלייה של 155% בהשוואה לתקופת המעקב הקודמת.[63]
פרס | תאריך | קטגוריה | תוצאה | מקור |
---|---|---|---|---|
פרס המוזיקה של ARIA | 20 בנובמבר 2024 | האמן הבינלאומי הטוב ביותר | מועמדות | [64] |
Guts | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | כותב(ים) | מפיק(ים) | משך | |||||
1. | All-American Bitch | אוליביה רודריגו, דן ניגרו | דן ניגרו | 2:45 | |||||
2. | Bad Idea Right? | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 3:04 | |||||
3. | Vampire | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 3:39 | |||||
4. | Lacy | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 2:57 | |||||
5. | Ballad of a Homeschooled Girl | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 3:23 | |||||
6. | Making the Bed | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 3:18 | |||||
7. | Logical | רודריגו, ניגרו וג'וליה מייקלס | ניגרו וריאן לינוויל | 3:51 | |||||
8. | Get Him Back! | רודריגו, ניגרו | ניגרו, אלכסנדר 23 ואיאן קירקפטריק | 3:31 | |||||
9. | Love Is Embarrassing | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 2:34 | |||||
10. | The Grudge | רודריגו, ניגרו | ניגרו וריאן לינוויל | 3:09 | |||||
11. | Pretty Isn't Pretty | רודריגו, ניגרו ואיימי אלן | ניגרו | 3:19 | |||||
12. | Teenage Dream | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 3:42 | |||||
משך כולל: |
39:12 |
Guts (Spilled) – שירי בונוס | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | כותב(ים) | מפיק(ים) | משך | |||||
13. | Obsessed | אנני קלארק, דניאל ניגרו ואוליביה רודריגו | דן ניגרו | 2:50 | |||||
14. | Girl I've Always Been | רודריגו | ניגרו | 2:01 | |||||
15. | Scared of My Guitar | איימי אלן, ניגרו ורודריגו | ניגרו | 4:23 | |||||
16. | Stranger | רודריגו | ניגרו | 3:12 | |||||
17. | So American | ניגרו ורודריגו | ניגרו | 2:49 | |||||
משך כולל: |
54:36 |
Guts – מהדורת ויניל אדומה | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | כותב(ים) | מפיק(ים) | משך | |||||
13. | Obsessed | רודריגו, ניגרו וסנט וינסנט[65] | ניגרו | 2:45 | |||||
משך כולל: |
41:57 |
Guts – מהדורת ויניל לבנה | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | כותב(ים) | מפיק(ים) | משך | |||||
13. | Scared of My Guitar | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 4:15 | |||||
משך כולל: |
43:27 |
Guts – מהדורת ויניל כחולה | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | כותב(ים) | מפיק(ים) | משך | |||||
13. | Stranger | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 3:12 | |||||
משך כולל: |
42:24 |
Guts – מהדורת ויניל סגולה | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | כותב(ים) | מפיק(ים) | משך | |||||
13. | Girl I've Always Been | רודריגו, ניגרו | ניגרו | 2:00 | |||||
משך כולל: |
41:12 |
2023
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטריה | Ö3 אוסטריה טופ 40 | 39[115] |
אוסטרליה | מצעד האלבומים האוסטרלי | 18[114] |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 52[105] |
מצעד האלבומים המסחריים | 17[106] | |
מצעד האלבומים העכשוויים | 13[107] | |
מצעד אלבומי ה-Tastemakers | 17[108] | |
מצעד אלבומי הויניל | 11[109] | |
מצעד אלבומי הרוק והאלטרנטיבי | 11[110] | |
מצעד האלבומים האלטרנטיביים | 5[111] | |
גרמניה | GfK – טופ 100 | 57[120] |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 24[118] |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 15[112] |
ולוניה | אולטראטופ 40 | 104[117] |
ניו זילנד | המצעד הניו זילנדי הרשמי | 22[113] |
פלנדריה | אולטראטופ 50 | 26[116] |
צרפת | SNEP | 144[119] |
שווייץ | המצעד השווייצרי | 74[121] |
2024
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 12[122] |
מצעד אלבומי הסטרימינג | 14[123] | |
מצעד האלבומים המסחריים | 11[124] | |
מצעד האלבומים האלטרנטיביים | 3[125] |
אזור | תואר | מכירות |
---|---|---|
אוסטרליה (ARIA)[127] | זהב | 35,000 |
איטליה (FIMI) | זהב | 25,000 |
דנמרק (IFPI Denmark) | זהב | 10,000 |
הממלכה המאוחדת (BPI)[128] | פלטינה | 300,000 |
ניו זילנד (Recorded Music NZ)[126] | פלטינה | 15,000 |
ספרד (PROMUSICAE) | זהב | 20,000 |
פולין (ZPAV) | פלטינה | 20,000 |
קנדה (Music Canada) | פלטינה | 80,000 |
סיכום | ||
בכל העולם | — | 505,000 |
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
אוליביה רודריגו | ||
---|---|---|
דיסקוגרפיה • פרסים ומועמדויות • שירים | ||
אלבומי אולפן | Sour • Guts | |
סינגלים | "Drivers License" • "Deja Vu" • "Good 4 U" • "Traitor" • "Brutal" • "Vampire" • "Bad Idea Right?" • "Get Him Back!" • "Can't Catch Me Now" • "Obsessed" | |
סינגלים שיווקיים | "All I Want" | |
שירים נוספים | "1 Step Forward, 3 Steps Back" • "Enough for You" • "Happier" • "Jealousy, Jealousy" • "Favorite Crime" • "Hope Ur Ok" • "All-American Bitch" • "Lacy" • "Ballad of a Homeschooled Girl" • "Making the Bed" • "Logical" • "Love Is Embarrassing" • "The Grudge" • "Pretty Isn't Pretty" • "Teenage Dream" • "So American" | |
סיבובי הופעות | Sour Tour • Guts World Tour | |
קטגוריה |
הקודם: 2022: Un Verano Sin Ti – באד באני |
אלבום השנה של מגזין בילבורד 2023: Guts – אוליביה רודריגו |
הבא: 2024: Brat – צ'ארלי XCX |
הקודם: 2023: Midnights – טיילור סוויפט |
פרס המוזיקה של iHeartRadio לאלבום הפופ של השנה 2024: Guts – אוליביה רודריגו |
הבא: |