"Hijo de la Luna" (בספרדית: "בֶּן הַיָּרֵחַ") הוא שיר שנכתב על ידי חוסה מריה קאנו (אנ') ובוצע במקור על ידי הלהקה הספרדייה מקיינו (אנ') בראשות הסולנית אנה טורוג'ה.[2] הוא נכלל באלבום משנת 1986, Entre el cielo y el suelo, וזכה להצלחה רבה בכל העולם ובקרב הקהל הדובר את השפה הספרדית, וכך גם האלבום.[2] מ-28 בדצמבר 1998 עד 16 בינואר 1999, גרסת כיסוי של לונה דורג בראש המצעד הגרמני, ובמקום השני במצעד הסינגלים השווייצרי.[3]
המילים של "Hijo de la Luna" מתארות אגדה טרגית של צוענייה שמתעוררת עם הזריחה, מתחננת לירח להינשא לצועני באותו היום. בתמורה מבקש הירח את בכור האישה כתשלום. לאחר לידת הילד, האישה והגבר נבהלים ממראה עורו החיוור ועיניו האפורות, אף על פי שלשניהם יש עור כהה ועיניים כהות. בהמשך, מוסבר שהילד הוא לבקן, בשל היותו "בן הירח". אבל הגבר מניח שהאב האמיתי הוא מישהו אחר שאינו צועני ודוקר בזעם את אשתו למוות. הוא לוקח את הילד ונוטש אותו על הר, ומשאיר את הילד למות לבדו.
מאוחר יותר אומרים שהילד חי באושר עם הירח שתיפקד בתור אמא שלו. כשהילד בכה, הירח הופיע וניחם אותו.
בפזמון נאמר שהירח רוצה להיות אמא, ובכל זאת אינו מוצא מישהו שיהפוך אותה לאשתו. התרגום הצרפתי של השיר עוסק בשאלה מדויקת יותר ('תגיד לי, ירח כסוף, אתה שאין לו זרועות, איך תרגיע את הילד?'), שהתשובה מופיעה בבית האחרון ('ובכל פעם שהילד יבכה, היא [הירח] תהפוך את עצמה לסהר שם ינוח').
בחלק מסוים, הירח מטיל ספק במחויבותה של האם לילד הקטן, תוהה עד כמה היא יכולה לאהוב את ילדה אם היא יכלה להחליף אותו בבן זוג.