KSR-2 קלט

KSR-2 קלט
КСР-2
מידע בסיסי
קוד נאט"ו "AS-5 "Kelt
ייעוד מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ברית המועצות
יצרן ארטיום מיקויאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות ומבצעים מלחמת יום הכיפורים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השירות 1962–1990 (כ־28 שנים)
משתמשים ברית המועצות, מצרים
מאפיינים כלליים
משקל 4,077 ק"ג
ממדים
אורך 8.647 מטר
קוטר 1.0 מטר
מוטת כנפיים 4.522 מטר
ביצועים
מהירות 1,250 קמ"ש
טווח 200 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלט (קוד דיווח נאט"ו:AS-5 - KELT, מכונה גם Raduga KSR-2) הוא טיל שיוט אוויר-קרקע תת קולי מתוצרת ברית המועצות, שנועד להחליף את הטיל קנל. הטיל משוגר ממתלים בכנפי מפציצי הסילון טופולב Tu-16 או טופולב Tu-22. ניתן לחמש אותו בסוגי ראשי נפץ שונים, כולל ראשי נפץ גרעיניים.

ניסויים ראשונים בטיל החלו בשנת 1958 ובשנת 1962 הוא נכנס לשירות מבצעי. הטיל גדול ממדים ודומה בצורתו למטוס. אורכו כ- 8.6 מטרים, מוטת כנפיו 4.4 מטרים, קוטרו 91 ס"מ ומשקלו כ- 4 טונות. משקל ראש הנפץ המשוער כ- 1,000 ק"ג. הוא מונע במנוע רקטי בדלק נוזלי. ניהוג הטיל הוא אינרציאלי או נגד קורנים (בדומה לטיל השרייק האמריקאי). טווח הטיל הוא כ-200 ק"מ.

השימוש בטיל במלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה היחידה שרכשה את הטיל מחוץ לברית המועצות הייתה מצרים. בשנת 1972 ערך חיל האוויר המצרי ניסויי בשיגור הטיל באזור אסואן.[1] העימות היחיד שבו הוא הופעל היה מלחמת יום הכיפורים. בסך הכל שוגרו לעבר מטרות ישראליות 25 טילי קלט ממפציצי טופולוב 16. 20 מהם יורטו על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי או הופלו על ידי כוחות נ"מ, וחלק מן הנותרים לא הגיעו למטרתם עקב תקלות טכניות.[2]

  • ב-6 באוקטובר 1973 בשעות הראשונות למלחמה שוגרו שני טילי קלט מעל לים התיכון לעבר תל אביב. טיל אחד נפל לים עקב תקלה טכנית. הטיל השני נקלט במכ"ם הגילוי האווירי והופל מעל הים מול חופי דרום תל אביב על ידי מטוס מיראז' 3 שהוטס על ידי רס"ן איתן כרמי.[3]
  • ב-6 באוקטובר שוגרו 4 טילים לעבר יב"א 511. במתקפה זו נהרגו שני חיילים, טכנאים שהיו בקרון המכ"ם, ונהרס מכ"ם AN/TPS-43. הקרון נפגע מטילי קלט מצריים רוכבי קרן מכ"ם, אשר שוגרו ממטוסי טופולב 16, כתוצאה מאיחור בהפעלת הפרוטוקול לכיבוי והטעית הטילים.
  • ב-6 באוקטובר שוגרו שני טילים מהדגם "רוכב המכ"ם" לעבר יחידת הבקרה האווירית 528 סמוך לשדה אופיר בדרום סיני. אחד הטילים הופל, אך הטיל השני פגע במכ"ם הגילוי האווירי של הבסיס והשמיד אותו. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 5 חיילי צה"ל. העשן הרב שהעלתה הפגיעה נראה למרחוק וגרם להערכה מוטעית כי הבסיס הותקף בידי כוחות קומנדו מצריים מוסקים. עקב כך נשלחו כוחות משוריינים "לכבוש" את הבסיס וניהלו קרבות כנגד חיילי צה"ל.
  • ב-6 באוקטובר שוגר טיל למפקדת חיל הים בשארם א-שייח' וככל הנראה גרם לנזק.
  • ב-11 באוקטובר שוגרו שני טילים לעבר מחנה טסה, שניהם הופלו באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ.
  • ב-11 באוקטובר שוגר טיל לעבר י״ב 545 (אום חשיבה) שהופל באש נ"מ 40 מ"מ.
  • ב-20 באוקטובר שיגרו המצרים טיל קלט לעבר מחנה טסה בסיני. אש נ"מ פגעה בו והוא התפוצץ באוויר.[4]
  • ב-20 באוקטובר הופלו שני טילים מעל התעלה באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ.[5]
  • ב-20 באוקטובר הופלו שני טילים מעל מעבר הגידי באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ.
  • טילי קלט נוספים שוגרו לעבר בסיס הפיקוד והשליטה האלקטרונית יב"א 545 (אום חשיבה) אך טילים אלה יורטו והבסיס לא נפגע.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אבירם ברקאי, בשם שמים: טייסת "האחת" במלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2013, עמ' 202
  2. ^ אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שלישי, ירושלים: כרטא, 1983, עמ' 90. ‏
  3. ^ חיל האוויר, ‏יומן אירועים - 6 באוקטובר 1973, באתר חיל האוויר הישראלי;
    יצחק שטייגמן, מוכרחים להמשיך לנגן - חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים, מודן הוצאה לאור, 2023, הפרק "הפלת טיל קלט ששוגר למרכז הארץ", עמ' 121–122
  4. ^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, כרך ב', תל אביב: ספרית מעריב, 1978, עמ' 292. ‏
  5. ^ מערך ההגנה האווירית - אתר חיל האוויר