סינגל בביצוע אלטון ג'ון | ||||||
מתוך האלבום Reg Strikes Back | ||||||
יצא לאור | 1988 (ארצות הברית)[1] | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
תאריך הקלטה | 1987 | |||||
סוגה | מוזיקת רוק • ג'אז לטיני • דאנס | |||||
שפה | אנגלית | |||||
בי-סייד | "A Word in Spanish" | |||||
אורך |
4:12 (גרסת אלבום) 6:19 (גרסת רנסאנס 12 אינץ') | |||||
חברת תקליטים | רוקט רקורדס (אנ') | |||||
כתיבה | ברני טופין | |||||
לחן | אלטון ג'ון | |||||
הפקה | כריס תומאס (אנ') | |||||
|
Mona Lisas and Mad Hatters (Part Two) (בתרגום חופשי: מונה ליזות וכובענים מטורפים חלק שני) הוא שיר של המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון, מתוך אלבומו "Reg Strikes Back".
השיר יצא לאור כסינגל 12 אינץ' בארצות הברית בלבד, ב־1988[1]. הסינגל לא כלל את גרסת האלבום. בזמן יציאת הסינגל יצאו רמיקסים נוספים לשיר מאת המפיק האמריקאי שפּ פטיבון.
אף על פי שהשיר לא זכה לפופולריות מיוחדת, כמה מבקרים מצאו שהוא השיר "המרתק ביותר" או "המבריק ביותר" באלבום[2][3]. ג'ון עצמו אמר: ”זה ככל הנראה השיר האהוב עליי באלבום. יש לו פשוט יופי של תחושה של ניו יורק”[4].
ג'ון ביצע את שתי הגרסאות של השיר בהופעותיו מזמן יציאתו לאור ב־1988 ועד 1990, ובשנים 1992–1993[5].
מבחינה רעיונית השיר הוא המשך לשיר "Mona Lisas and Mad Hatters" שמתוך האלבום "Honky Château" (1972), שיר שעסק בעיר ניו יורק. השיר המקורי נכתב לאחר תקרית ירי שאירעה מתחת לחלון המלון בניו יורק של כותב המילים, ברני טופין, והוא קודר ופסימי. שיר ההמשך מעט חיובי ומפויס יותר ומתמקד גם בדברים החיוביים שטופין מצא בעיר, כמו תרבות וספורט, אם כי הוא עדיין זוכר שהעיר "לקחה ממני את הילד שבי"[4].
מבחינה מוזיקלית, השיר שונה מאוד מקודמו במפעם ובעיבוד, ומבחינות רבות הוא שיר יותר מורכב, הכולל במהלכו חילופי סולם מגוונים ואקורדים לא שגרתיים. פול גריין, מבקר "לוס אנג'לס טיימס", כתב שהמוזיקה הנמרצת והג'אזית של השיר הולמת את העיר ניו יורק הרבה יותר מהמוזיקה של שיר המקור[2].
ישנה גם מחווה קצרה לשיר של "הביטלס" "Drive My Car", שנשמעת במהלך סולו החצוצרה (ב־2:18), כשג'ון וזמרי הליווי נכנסים עם "ביפ ביפ, ביפ ביפ כן!".
צד א'
צד ב'