מפתח | פדריקו עבאד |
---|---|
מחזור חיים | פברואר 2014 – הווה (כ־10 שנים) |
גרסה אחרונה | 0.5.1 (17 באפריל 2024) |
מערכת הפעלה | OS X, Windows, לינוקס, אנדרואיד, iOS |
נכתבה בשפות |
HTML, JavaScript, CSS, על פלטפורמת Node.js |
סוג רישיון | קוד פתוח, הרישיון הציבורי הכללי של גנו[1] |
קוד מקור | |
קטגוריה | וידאו על פי דרישה |
https://yrkde.link/ | |
Popcorn Time (פופקורן טיים) היא תוכנת נגן מדיה חופשית בקוד פתוח וחוצת פלטפורמות. התוכנה נועדה להוות תחליף חופשי לשירותי הזרמת וידאו מבוססי מינוי, כגון נטפליקס או Hulu. התוכנה מזרימה תוכן וידאו פיראטי ישירות מ-YTS ושרתי טורנט אחרים.
התוכנה קיבלה תשומת לב תקשורתית חיובית ולא צפויה, והושוותה לנטפליקס, בשל קלות השימוש בה. Popcorn Time הוסרה מהרשת בפתאומיות על ידי מפתחיה המקוריים ב-14 במרץ 2014, שטענו שהם רוצים להתרחק מהפרויקט במקום להמשיך לדון בחוקיותו. בשל היותו מיזם קוד פתוח, כל המידע והתוכן להמשך פיתוחו והפצתו היו זמינים באופן חופשי לכל דורש, ועד מהרה החליפו מפתחים אחרים את מקומם.
הממשק של Popcorn Time מציג תמונות ממוזערות ושמות של סרטים, באופן הדומה מאוד לזה של שירות נטפליקס. ניתן לערוך בהם חיפוש, או לדפדף בז'אנרים וקטגוריות. כאשר המשתמש בוחר לצפות באחד מהסרטים, הסרט מוזרם אליו באמצעות פרוטוקול ביטורנט. כמו לקוחות ביטורנט אחרים, Popcorn Time גם מעביר ו"זורע" הלאה את הסרט ללקוחות אחרים על ידי זרם ביטורנט. בדומה לסרטים, יש תמיכה לסדרות רבות.
חוקיותה של Popcorn Time לא ברורה. אתר האינטרנט של התוכנה טוען כי התוכנה "עשויה להיות לא חוקית בהתאם לחוקים מקומיים של מדינות", ואילו המפתחים המקוריים שלה מסרו את ההצהרה: "Popcorn Time, כפרויקט, הוא חוקי. בדקנו ארבע פעמים".[2]
Popcorn Time פותחה במקור "בכמה שבועות"' על ידי קבוצת מפתחים מבואנוס איירס, ארגנטינה, שבחרו את "Pochoclín" (הנגזר מ-"pochoclo" - פופקורן, בלשון המקומית) כקמע שלהם. הם האמינו[דרוש מקור], שפיראטיות היא "בעיית שירות", שנוצרה בגלל "תעשייה שמציגה חדשנות כאיום על המתכון העתיק שלה לאיסוף רווחים". הם טענו, שספקי הזרמת וידאו הטילו יותר מדי הגבלות וכפו שירות לא מקביל בין מדינות שונות.
Popcorn Time נעשתה זמינה ללינוקס, OS X ו-Windows. קוד המקור של התוכנה אוחסן ב-GitHub, כפרויקט קוד פתוח. תורמים הוסיפו לתוכנה תמיכה ב-38 שפות - כולל עברית.
לפי ריאיון לאתר TorrentFreak, המפתחים הנוכחיים של Popcorn Time הוסיפו תמיכה ב-Chromecast, התקני DLNA ו-Apple TV.
קיימת גם גרסה לאנדרואיד.
Popcorn Time קיבלה תשומת לב תקשורתית בזכות קלות השימוש בה, כאשר האתרים PC Magazine, ו-CBS news מכנים אותה "נטפליקס לפיראטים", וציינו את היתרונות הברורים שלה על פני נטפליקס, כגון הגודל של הספרייה, וזמינות הבחירות האחרונות. כתבת הוושינגטון פוסט, קייטלין דווי, אמרה כי ייתכן ש-Popcorn Time מנסה להפוך את המערכת המורכבת של שימוש בטורנטים, לנגישה וידידותית יותר למשתמשים על ידי יצירת מראה מודרני, נקי וממשק קל לשימוש.
ביום 14 במרץ 2014, אתר הבית של Popcorn Time ומאגר התוכנה ב-GitHub הוסרו בפתאומיות. בעקבות זאת, קוד המקור אוחסן על שרתי המפיצים של התוכנה. המפתחים אמרו כי אף על פי שהתוכנה קיבלה סיקור תקשורתי חיובי ולא צפוי, הם פשוט רוצים להמשיך הלאה, וכי "הניסוי שלנו הכניס אותנו בדלתות של דיונים אין-סופיים על פיראטיות וזכויות יוצרים, איומים משפטיים ומנגנון מפוקפק, שגורם לנו להרגיש בסכנה בעשיית מה שאנחנו אוהבים. זה לא קרב שאנחנו רוצים לקחת חלק בו".
המפתחים טענו שרוב המשתמשים בתוכנה הם מחוץ לארצות הברית, וכי "התוכנה מותקנת בכל אחת מהמדינות על פני כדור הארץ; אפילו שתיים שאין להן גישה לאינטרנט", על ידי משתמשים שמוכנים "להסתכן בקנסות, תביעות והשלכות נוספות שעלולות להתרחש, רק כדי להיות מסוגלים לצפות בסרט שיצא לאחרונה, בפיג'מה ונעלי בית; רק כדי לקבל סוג של חוויה שמגיעה להם". הם גם הודו לכלי התקשורת על כך שלא תקפו אותם בסיקורים אודות Popcorn Time, והסכימו עם דעותיהם כי תעשיית הקולנוע היא אנטי-צרכנית ומגבילה מדי בכל הקשור לחדשנות.
ב-16 במרץ 2014 Popcorn Time שוחררה שוב ב-GitHub על ידי קבוצה אחרת של מפתחים, אך הוסרה שוב ב-2 באפריל.
ב-11 באפריל, לאחר הנפילות הקודמות, פורסמה שוב התוכנה בדומיין חדש ובדף חדש ב-GitHub, שהוסר אף הוא, בטענה להפרת זכויות יוצרים.
ב-20 באוקטובר 2015 הגרסה הרשמית של התוכנה, popcorntime.io הוסרה מהרשת על ידי מתכנת שגורש מצוות הפיתוח.
ב-5 בינואר 2022 הודיעו popcorn-time.tw שהם סוגרים עקב מחסור במשתמשים.
שתי קבוצות עיקריות עוסקות בפיתוח התוכנה: קבוצה רשמית וקבוצה של קהילת משתמשי התוכנה.
ב-19 במאי 2015 הוציא בית המשפט המחוזי צו ארעי המורה לשישה ספקי אינטרנט ישראלים לחסום אתרים מהם ניתן להוריד את התוכנה.[3] בהמשך הדיון, ב-1 ביולי 2015, בוטל הצו הארעי עקב עמדתה של חברת בזק בינלאומי.[4]