Ulk
| סוגה |
סאטירה  |
|---|---|
| תאריכי הופעה |
1872 – 11 במרץ 1934 (כ־62 שנים) |
| שפה |
גרמנית |
| מדינה |
גרמניה |
  | |
Ulk (בגרמנית: אוּלְק, מילולית: הלצה, בדיחה) היה שבועון סאטירי שראה אור בקיסרות הגרמנית וברפובליקת ויימאר בין 1872 ועד לסגירתו על ידי המפלגה הנאצית ב-1933. השבועון נוסד על ידי איל העיתונות רודולף מוֹסֶה כמוסף שבועי לעיתונו הפופולרי ברלינר טאגבלאט, וניתן היה אף לרכוש את גיליונותיו באופן נפרד. בין ספטמבר 1910 ועד נובמבר 1930 צורף השבועון גם לעיתונו של מוסה Berliner Volks-Zeitung (ברלינר פולקס-צייטונג). עקב תפוצתם הרחבה של עיתונים ליברליים אלה, בעיקר בברלין, היה השבועון למוסף הסאטירי הנפוץ ביותר בגרמניה של התקופה, בעיקר בתקופת הרפובליקה (לאחר 1919).
מספר עמודי השבועון נעו בין 4 ל-8 עמודים והוא כלל קריקטורות, שירים היתוליים ובדיחות מילוליות שהוקדשו לפוליטיקת פנים ויחסי חוץ וכן להיבטים תרבותיים ולחיי היום יום ברפובליקה. בין הכותבים בו נמנו קורט טוכולסקי, שאף שימש כעורכו בין 1918 ל-1920 ופרסם טורים תחת שם העט "טיאובָּלד טִיגֶר", הנס ריימן, יוזף וינר-בראונסברג, אוסקר טוֹיֶר, ויליבלד קרין והיינריך צִילֶה. הסופר אריך קסטנר היה כותב מזדמן בשבועון.
השבועון השתייך במובהק למחנה הליברלי וסלד מן הלאומנות והנאציזם. חלק מהקריקטורות והטורים שהתפרסמו בו כבדיחה התבררו כנבואה מצמררת. כך למשל בקריקטורה שהתפרסמה ב-26 בספטמבר 1930 הוצג בהומור מריר קבינט קיצוני ובלתי-סביר כחלום בלהות, במרכז התמונה ניצב אדולף היטלר שמכריז על עצמו כ"דיקטטור של הרייך, בזכות כשרונותיו מלידה... כשר פנים ישמש פריק, הוא כבר התאמן על כך בינה (פריק כיהן כשר פנים של תורינגיה שיינה היא בירתה ונקט בשיטות לא-דמוקרטיות)... שר המשפטים יהיה גבלס, הוא הרי רגיל לעבוד עם שופטים (רמז למשפטיו הרבים כנאשם בהוצאת דיבה)... שר הצבא צפוי להיות גרינג, שהרי זהו פוטשיסט מיומן... "[1]. פחות משלוש שנים לאחר מכן נראה העמוד כחזון סביר ואף מתון יחסית למציאות.
דרור שרמן מציין שלפי הדיאלקט בו כתוב רוב התוכן, השבועון היה ברלינאי מובהק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על השבועון (בגרמנית)
- אינדקס גיליונות סרוקים, אתר אוניברסיטת היידלברג
