כרזת המחזמר | |
מילות השירים | סטיבן סיטר |
---|---|
מבוסס על | "האביב מתעורר" מאת פרנק ודקינד |
ליברטיסט | סטיבן סיטר |
מוזיקה | דאנקן שייק |
מקום ההתרחשות | גרמניה |
תקופת ההתרחשות | שנות ה-90 של המאה ה-19 |
מדינה | ארצות הברית |
סוגה | מחזמר |
הצגת בכורה |
19 במאי 2006 (אוף ברודוויי) 10 בדצמבר 2006 (ברודוויי) |
מספר מערכות | 2 |
שפה | אנגלית |
פרסים |
8 פרסי טוני 4 פרסי אוליבייה, פרס גראמי |
http://www.springawakeningthemusical.com/ |
אביב מתעורר (באנגלית: Spring Awakening) הוא מחזמר-רוק עם מוזיקה מאת דאנקן שייק, מילים ומחזה מאת סטיבן סאטר. המחזמר מבוסס על המחזה הגרמני "האביב מתעורר" משנת 1891 מאת פרנק ודקינד. עלילת המחזמר, המתרחשת בגרמניה של סוף המאה ה-19, מספרת את סיפור התבגרותם המינית של קבוצת בני נוער, על רקע מוזיקת רוק ורוק אלטרנטיבי.
המחזמר הועלה לראשונה בברודוויי ב-10 בדצמבר 2006, לאחר שעבר גלגולים שונים, לרבות העלאה באוף ברודוויי, מאז נהגה לראשונה בסוף שנות ה-90. צוות השחקנים המקורי כלל את ג'ונתן גרוף, ליאה מישל, סקיילר אסטין, קרלה ביאנקו וג'ון גלאגר ג'וניור, בעוד הצוות הקריאטיבי של ההפקה כלל את הבמאי מיכאל מאייר ואת הכוריאוגרף ביל ט' ג'ונס. הפקת ברודוויי המקורית זכתה בשמונה פרסי טוני, לרבות המחזמר הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, המחזה הטוב ביותר, הלחן הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר. כמו כן, ההפקה זכתה בארבעה פרסי Drama Desk, ואלבום המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי זכה בפרס גראמי. בשנת 2015 עלתה בברודוויי הפקה מחודשת של המחזמר, שהייתה מועמדת בעצמה לשלושה פרסי טוני.
בעקבות ההצלחה של ההפקה בברודוויי הועלו הפקות נוספות ברחבי העולם, לרבות הפקה בווסט אנד של לונדון שזכתה בארבעה פרסי אוליבייה, בהם פרס המחזמר הטוב ביותר. בישראל עלה המחזמר בתיאטרון בית ליסין בשנת 2010 בכיכובם של עידו בר-טל בתפקיד מלכיור, נינט טייב בתפקיד וונדלה ועידו רוזנברג בתפקיד מוריץ.
הדמות | הפקת ברודוויי המקורית[1] | הפקת סיבוב ההופעות המקורי בארצות-הברית | הפקת לונדון המקורית[2] | הפקת ישראל המקורית 2010 |
הפקת ברודוויי המחודשת[3] |
---|---|---|---|---|---|
מלכיור | ג'ונתן גרוף | קייל ריאבקו | אניירין ברנרד | עדו ברטל | אוסטין פ. מקנזי |
וונדלה | ליאה מישל | כריסטי אלטומאר | שרלוט ווייקפילד | נינט טייב | סנדרה מיי פרנק, קייטי בואק |
מוריץ | ג'ון גלאגר ג'וניור | בלייק בשוף | איוואן רהון | עידו רוזנברג | דניאל נ' דורנט, אלכס בוניאלו |
אילזה | לורן פריצ'רד (לולו) | סטפי דידומניקנטוניו (סטפי די) | לוסי מאי בארקר | הילה זיתון | קריסטה רודריגז |
הנסכן | ג'ונתן ב. רייט | אנדי מיאנטוס | ג'יימי בלאקלי | אלון לוי/גלעד קמחי | אנדי מיאנטוס |
מרתה | לילי קופר | שרה האנט | היילי גאליבן | דיקלה הדר | טרשל אדמונד קת'רין גלההר |
ארנסט | גדעון גליק | בן מוס | הארי מקנטייר | עומר שיש | ג'ושוע קסטיל דניאל דייוויד סטיוארט |
גבר מבוגר | סטיבן ספינלה | הנרי סטרם | ריצ'רד קורדרי | יוסי טולדו | ראסל הארווארד פטריק פייג' |
אישה מבוגרת | כריסטין אסטברוק | אנג'לה ריד | סיאן תומאס | דנה שרייר | מרלי מטלין קמרין מנהיים |
גאורג | סקיילר אסטין | מט שינגלדקר | ג'וס סלוביק | דניאל אפרת | אלכס וויז |
אוטו | בריאן צ'ארלס ג'ונסון | אנתוני לי מדינה | אד ג'ודג' | יניב לוי | מיילס ברבה שון גרנדילו |
אנה | פיבי סטרולה | גבריאל גרזה | נטשה בארנס | רויטל זלצמן | אלי סטוקר |
תיאה | רמי זקן | קימיקו גלן | אוולין הוקינס | טל-יה יהלומי | אמליה הנסלי |
מליטה | לורן לואיז | ||||
גרטה | אלכסנדרה וינטר |
מס' | שם השיר במקור | ביצוע |
---|---|---|
1 | Mama Who Bore Me | וונדלה |
2 | Mama Who Bore Me (Reprise) | הבנות |
3 | All That's Known | מלכיור |
4 | The Bitch of Living | הבנים |
5 | My Junk | הבנות והבנים (למעט אילזה) |
6 | Touch Me | הבנים והבנות |
7 | The Word of Your Body | וונדלה, מלכיור |
8 | The Dark I Know Well | מרתה, אילזה |
9 | And Then There Were None | מוריץ והבנים |
10 | The Mirror-Blue Night | מלכיור והבנים |
11 | I Believe | הבנים והבנות |
מס' | שם השיר במקור | ביצוע |
---|---|---|
1 | The Guilty Ones | וונדלה, מלכיור, הבנים הבנות |
2 | Don't Do Sadness/Blue Wind | מוריץ, אילזה |
3 | Left Behind | מלכיור, הבנים והבנות |
4 | Totally Fucked | מלכיור והלהקה (למעט מוריץ) |
5 | The Word of Your Body (Reprise) | הנסכן, ארנסט, הבנים והבנות |
6 | Whispering | וונדלה |
7 | Those You've Known | מוריץ, וונדלה, מלכיור |
8 | The Song of Purple Summer | אילזה והלהקה |
טרם עלייתו של המחזמר באוף ברודוויי, דאנקן שייק חיבר מספר הדגמות של שירים עבור הקונספט המקרי של אביב מתעורר. באותה תקופה, עלילת המחזמר הייתה נאמנה יותר לעלילת המחזה המקורי. סטיבן סטאר ודנקן שייק התכוונו במקור ששיר "I Believe" יסתיים בצרחה של וונדלה בזמן שמלכיאור אונס אותה, אבל החליטו לשנות את העלילה כי רצו שהסצנה תביע יותר אהבה בין שתי הדמויות. השיר "All That's Known" החליף שיר ששמו "All Numb", שהוחלט להסירו משום ששני השירים עסקו באותו נושא והבמאים היו צריכים לקצר את משך הזמן המופע.
שיר בשם "A Comet on Its Way" הוחלף על ידי השיר "The Bitch of Living". אף על פי ששני השירים עוסקים באותו נושא בסיסי, שייק חשב ש-"The Bitch of Living", בהיותו אופטימי יותר, מתאים יותר להצגה. השיר "Those You've Known" החליף שיר בשם "The Clouds Will Drift Away", שירד כי שייק רצה שהשיר המבוצע על ידי שלוש דמויות ראשיות יהיה דומו ברוחו לשיר "All That's Known". במקור, השיר "Mama Who Bore Me (Reprise)" היה אמור להיות מבוצע מיד לאחר השיר "Touch Me". שיר נוסף, ששמו "Great Sex" (שהיה אמור להתבצע אחרי "Mama Who Bore Me (Reprise)"), גם כן ירד מהמחזמר משום שהבמאים חשבו שהשיר עוסק בצורה מפורשת יותר מדי בנושא של ההצגה. השיר היה אמור להיות מבוצע במהלך סצנת האוננות של הנסכן, אבל השיר ירד והסצנה עברה להיות מבוצעת במהלך השיר "My Junk". כמו כן, בגרסה מוקדמת של המחזמר, השיר "The Dark I Know Well" היה אמור להיות מבוצע על ידי תיאה, אך בסופו של דבר הוא הפך לדואט בין מרתה לבין אילזה.
בטרם ההפקה הגיע לברודוויי, אביב מתעורר פותח במסגרת מספר סדנאות, הוצג במספר קונצרטים ושוכתב מחדש במשך שבע שנים, לרבות סדנאות ב-La Jolla Playhouse בסן דייגו, Roundabout Theatre Company, וקונצרט במרכז לינקולן בפברואר 2005 בחסות השחקן/מפיק טום הולס. המחזמר הוצג לראשונה באוף ברודוויי ב-Atlantic Theater Company ב-19 במאי 2006 שם רץ עד ל-5 באוגוסט 2006.
המחזמר הוצג לראשונה בברודוויי ב-Eugene O'Neill Theatre ב-10 בדצמבר 2006, שם הוצג עד ל-18 בינואר 2009, לאחר 859 הופעות ו-29 הצגות הרצה. את ההפקה ביים מייקל מאייר עם כוריאוגרפיה של ביל ט' ג'ונס, עיצוב תלבושות של סוזן הילפרטי, עיצוב תפאורה של כריסטין ג'ונס ועיצוב תאורה של קווין אדמס.[4] המחזמר קיבל ביקורות חיוביות כמעט פה אחד,[5][6] ובמהירות החזירה את ההשקעה הראשונית, בשווי 6 מיליון דולר, ב-27 באוגוסט 2007[7]
חברת התקליטים Decca Broadway הוציאה לאור אלבום של הקלטת שירי המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי ב-12 בדצמבר 2006, שזכה בפרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר לשנת 2008.[8] בשנת 2008, הגיטרה שבה דאנקן שייק הלחין את שירי המחזמר נכללה בתערוכה שהוצגה בספריית העיר ניו יורק תחת השם: "Writing to Character: Songwriters & the Tony Awards".[9]
ההפקה הלונדונית החלה ב-23 בינואר 2009 ב-Lyric Hammersmith, משם הועברה ל-Novello Theatre ב-21 במרץ 2009, שם הוצגה עד ל-30 במאי 2009.[10][11] הפקה זו זכתה בארבעה פרסי לורנס אוליבייה, לרבות עבור המחזמר החדש הטוב ביותר.[12]
בספטמבר 2014, הועלתה הפקה מחודשת של המחזמר ב-Rosenthal Theater על ידי Deaf West Theatre (תיאטרון בצפון הוליווד, לוס אנג'לס המעלה הפקות עבור בעלי לקויות שמיעה) בבימויו של מייקל ארדן. הרעיון הובא לראשונה לארדן על ידי הארוס שלו דאז, אנדי מיאנטוס, שגילם את דמותו של הנסכן בהפקת סיבוב ההופעות הראשון בארצות הברית של המחזמר. צוות השחקנים של הפקה זו כלל הן שחקנים חירשים והן שחקנים שומעים, שביצעו את ההצגה בשפה האנגלית ובשפת הסימנים באופן סימולטני.[13][14] כאשר ההפקה הועברה למרכז ואליס אננברג לאמנויות הבמה שבבוורלי הילס באביב 2015, שם היא הוצגה החל מ-21 במאי 2015 ועד ל-14 ביוני 2015, מינטוס וקריסטה רודריגז הצטרפו להפקה, וגילמו את הנסכן ואילזה, בהתאמה.
ב-1 ביולי 2015 פורסם כי ההפקה תמשיך לברודוויי, שם תוצג ב-Brooks Atkinson Theatre בסתיו 2015 למשך תקופה מוגבלת. הפקה זו, אותה הפיקו קן דבנפורט, האנטר ארנולד וקודי לאסן, היא ההופעה המחודשת הראשונה של אביב מתעורר בברודוויי. כל צוות היוצרים הקריאטיביים של ההפקה בלוס אנג'לס עברו איתה לברודוויי, ואליהם נוספו מרלי מטלין, קמרין מנהיים, פטריק פייג' וראסל הארווארד שגילמו את דמויות המבוגרים, וכן רוברט אריזה, ליזי קואסטה, ואן יוז ורן כשחקני הלהקה.[15] הצגות ההרצה של המחזמר החלו ב-8 בספטמבר 2015; ערב הבכורה הרשמי של ההפקה התקיים ב-27 בספטמבר 2015. ההפקה ירדה ב-24 בינואר 2016.[16]
ההפקה זכתה לביקורות חיוביות פה-אחד. בסקירתו ב"ניו יורק טיימס", צ'ארלס אישרווד כתב שזוהי "הפקה מהמעלה הראשונה".[17] סוכנות הידיעות AP כינתה את ההפקה "ניצחון טהור", והמגזין "ניו יורק" כינה אותה "מבריקה ויפה".[18]
ההפקה המחודשת של אביב מתעורר התמקדה בהפיכת התיאטרון וברודוויי לנגישים לאנשים בעלי לקויות. בנוסף להשתתפות שחקנים חירשים, המחזמר כלל, לראשונה בתולדות ברודוויי, הופעה של שחקן בכיסא גלגלים – השחקנית אלי סטרוקר.[19] אביב מתעורר הייתה גם ההפקה הראשונה של ברודוויי שהונגשה לחובבי תיאטרון עיוורים.[20]
ב-15 בינואר 2016, המפיקים של אביב מתעורר, בשיתוף עם The Broadway League (איגוד אנשי תעשיית התיאטרון של ברודוויי), ערכו יום עיון בשם "כיצד להפוך את ברודוויי לנגישה יותר", בהשתתפות חברי קהילת בעלי לקויות. הדובר המרכזי באירוע זה היה טימותי שרייבר, יו"ר ספיישל אולימפיקס.[21]
פרט להפקות בברודוויי ובלונדון, המחזמר הועלה בצורה מקצועית גם בסיבובי הופעות בארצות הברית ובממלכה המאוחדת, וכן על ידי הפקות מקומיות במדינות רבות נוספות ברחבי העולם, לרבות באוסטריה,[22] אוסטרליה,[23] ארגנטינה,[24] ברזיל,[16] הונגריה,[25] הפיליפינים,[26] יפן,[27] ישראל, מלטה,[28] סלובניה,[29] פינלנד,[30] צ'כיה[31] ושוודיה.[32]
בסדרת הטלוויזיה "90210", מספר הפרקים הראשונים בסדרה מציגים את בית הספר וכמה מדמויות הסדרה בעודם מתכוננים, ובסופו של דבר מציגים את אביב מתעורר. בין השירים המבוצעים בתוכנית: "Mama Who Bore Me" ו-"The Bitch of Living". את התפקידים הראשים במחזמר מבצעים אנני וילסון (שניי גריימס) וטיי (אדם גרגורי).
בשנת 2008, במשך מספר פרקים של אופרת הסבון האוסטרלית "קרוב רחוק", המחזמר נכלל בסילבוס של תלמידי בית ספר התיכון של סאמר ביי, דבר המעורר מחלוקת.
בסמל של תוכנת המצגות Keynote של אפל נעשה שימוש במילות השיר "The Bitch of Living".[33][34]
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמד/ת/ים | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2007 | פרס טוני[35] | המחזמר הטוב ביותר | זכייה | |
המחזה הטוב ביותר עבור מחזמר | סטיבן סיטר | זכייה | ||
המוזיקה המקורית הטובה ביותר | דאנקן שייק, סטיבן סיטר | זכייה | ||
השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר | ג'ונתן גרוף | מועמדות | ||
השחקן הטוב ביותר במחזמר | ג'ון גלאגר ג'וניור | זכייה | ||
הבמאי הטוב ביותר במחזמר | מייקל מאייר | זכייה | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | ביל ט. ג'ונס | זכייה | ||
ניצוח התזמורת הטוב ביותר | דאנקן שייק | זכייה | ||
עיצוב התפאורה הטוב ביותר | כריסטין ג'ונס | מועמדות | ||
עיצוב התלבושות הטוב ביותר | סוזן הילפרטי | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר | קווין אדמס | זכייה | ||
Drama Desk Award[36] | המחזמר הטוב ביותר | זכייה | ||
המחזה הטוב ביותר עבור מחזמר | סטיבן סיטר | מועמדות | ||
השחקן הטוב ביותר במחזמר | ג'ון גלאגר ג'וניור | מועמדות | ||
ג'ונתן גרוף | מועמדות | |||
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | ליאה מישל | מועמדות | ||
הבמאי הטוב ביותר במחזמר | מייקל מאייר | זכייה | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | ביל ט. ג'ונס | מועמדות | ||
ניצוח התזמורת הטוב ביותר | דאנקן שייק | מועמדות | ||
המוזיקה הטובה ביותר | דאנקן שייק | זכייה | ||
מילות השירים הטובות ביותר | סטיבן סיטר | זכייה | ||
Lucille Lortel Award[37] | המחזמר הטוב ביותר (זכייה משותפת עם המחזמר In the Heights) | זכייה | ||
הבמאי הטוב ביותר | מייקל מאייר | מועמדות | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | ביל ט. ג'ונס | מועמדות | ||
עיצוב התלבושות הטוב ביותר | סוזן הילפרטי | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר | קווין אדמס | זכייה | ||
עיצוב הקול הטוב ביותר | בריאן רונן | מועמדות | ||
Drama League Award[38][39] | ההופעה הטובה ביותר במחזמר | זכייה | ||
פרס מצוינות בבימוי על שם ג'וליה הנסן | מייקל מאייר | זכייה | ||
ההופעה הטובה ביותר | ג'ון גלאגר ג'וניור | מועמדות | ||
ג'ונתן גרוף | מועמדות | |||
Theatre World Award[40] | ג'ונתן גרוף | זכייה | ||
New York Drama Critics' Circle[41] | המחזמר הטוב ביותר | זכייה | ||
Outer Critics Circle Award[42] | המחזמר הטוב ביותר בברודוויי | זכייה | ||
הלחן הטוב ביותר | זכייה | |||
במאי מחזמר הטוב ביותר | מייקל מאייר | זכייה | ||
פרס אובי[43] | מוזיקה וכוריאוגרפיה | ביל ט. ג'ונס | זכייה | |
2008 | פרס גראמי[8] | אלבום הקלטת מחזמר הטוב ביותר | זכייה |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמד/ת/ים | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2010 | פרס אוליבייה | המחזמר הטוב ביותר | זכייה | |
השחקן הטוב ביותר במחזמר | אניירין ברנרד | זכייה | ||
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | שרלוט וייקפילד | מועמדות | ||
שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר | איוואן רהון | זכייה | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר בתיאטרון | ביל ט. ג'ונס | מועמדות | ||
עיצוב תאורה הטוב ביותר | קווין אדמס | מועמדות | ||
עיצוב קול הטוב ביותר | בראיין רונאן | זכייה |
שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמד/ת/ים | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2015 | Ovation Awards[44] עבור ההופעות בלוס אנג'לס |
ההפקה הטובה ביותר של מחזמר (תיאטרון אינטימי) | תיאטרון Deaf West | זכייה |
ההפקה הטובה ביותר של מחזמר (תיאטרון גדול) | מרכז Wallis Annenberg | זכייה | ||
צוות האנסמבל הטוב ביותר במחזמר | זכייה | |||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | ספנסר ליף | זכייה | ||
הבימוי המוזיקלי הטוב ביותר | ג'ארד סטיין | מועמדות | ||
הבימוי הטוב ביותר במחזמר | מיכאל ארדן | זכייה | ||
השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר | אוסטין מקנזי | מועמדות | ||
השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר | סנדרה מיי פרנק | מועמדות | ||
השחקן הטוב ביותר במחזמר | אנדי מיאנטוס | מועמדות | ||
השחקנית הטובה ביותר במחזמר | קריסטה רודריגז | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר (תיאטרון אינטימי) | טראוויס האגנבוך | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר (תיאטרון גדול) | בן סטנטון | זכייה | ||
עיצוב התפאורה הטוב ביותר (תיאטרון גדול) | דיין לפריי | מועמדות | ||
עיצוב הקול הטוב ביותר (תיאטרון אינטימי) | פיליפ אלן | מועמדות | ||
עיצוב הווידאו הטוב ביותר | לוסי מקינון | מועמדות | ||
2016 | פרס טוני[45] | ההפקה המחודשת הטובה ביותר עבור מחזמר | מועמדות | |
הבימוי הטוב ביותר במחזמר | מיכאל ארדן | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר עבור מחזמר | בן סטנטון | מועמדות | ||
Drama Desk Awards[46] | ההפקה המחודשת הטובה ביותר עבור מחזמר | מועמדות | ||
הבימוי הטוב ביותר במחזמר | מיכאל ארדן | מועמדות | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | ספנסר ליף | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר | בן סטנטון | מועמדות | ||
Drama League Award[47] | ההפקה המחודשת הטובה ביותר עבור מחזמר (ברודוויי או אוף-ברודוויי) | מועמדות | ||
פרס "תרומה ייחודית לתיאטרון" | תיאטרון Deaf West | זכייה | ||
Theatre World Awards[48] | דניאל דוראנט | זכייה | ||
אוסטין מקנזי | זכייה | |||
Outer Critics Circle Award[49][50] | ההפקה המחודשת הטובה ביותר עבור מחזמר (ברודוויי או אוף-ברודוויי) | מועמדות | ||
הבימוי הטוב ביותר במחזמר | מיכאל ארדן | זכייה | ||
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | ספנסר ליף | מועמדות | ||
עיצוב התאורה הטוב ביותר (מחזה או מחזמר) | בן סטנטון | מועמדות | ||
עיצוב הווידאו הטוב ביותר (מחזה או מחזמר) | לוסי מקינון | מועמדות | ||
Fred and Adele Astaire Awards[51] | הרקדנית הטובה ביותר | סנדרה מיי פרנק | מועמדות | |
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר | ספנסר ליף | מועמדות |
בשנת 2010, כותב השירים/המחזאי סטיבן סאטר אמר ל-Playbill.com כי הפקת עיבוד קולנועי של "אביב מתעורר" עשויה להתחיל באירופה באביב 2013.[52] בשנת 2012, דאנקן שייק אמר ל-Broadwayworld.com כי הסרט נמצא בשלבי פיתוח, אבל לא הכל היה במקום עדיין. במרץ 2014 הוכרז כי נבחרו מפיק ובמאי, עם Playtone כחברת ההפקה, והסרט יכלול שיר חדש, שלא הופיע קודם לכן במחזמר הבימתי.[53] אאוליאי קרוולהו, אנזל אלגורט, מייזי וויליאמס וטום פטנר הוכרזו ב-15 בספטמבר 2019 בתפקידים של וונדלה, מלכיור, אילסה ומוריץ לסירוגין. חוץ מקרוולהו עוד לא הוכח רשמית שוויליאמס, אלגורט או פטנר יופיעו בסרט.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)