לידה |
22 באפריל 1903 לייפציג, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
הוצאה להורג |
16 במאי 1946 (בגיל 43) כלא המלין, גרמניה בשלטון בעלות הברית |
מדינה | גרמניה |
השתייכות |
גרמניה הנאצית אס אס |
תקופת הפעילות | 1924–1945 (כ־21 שנים) |
דרגה | בריגדפיהרר |
תפקידים בשירות | |
ראש הסיפ"ו והאס דה בגנרלגוברנמן (1941 – 1944) מפקד האיינזצגרופה במזרח גליציה (1941) ראש הסיפ"ו והאס דה בהולנד (1944 – 1945) | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
טבעת הכבוד של האס אס | |
קארל גאורג אברהרד שנגארט (בגרמנית: Karl Georg Eberhard Schöngarth; 22 באפריל 1903 – 16 במאי 1946) היה קצין אס אס ופושע מלחמה נאצי, ששימש כמפקד משטרת הביטחון והאס דה בפולין.
שנגארט נולד ב-22 באפריל 1903 בלייפציג שבגרמניה. אביו ניהל מבשלת בירה. שנגארט החל את לימודי התיכון בגיל 11, אך נשר מן הלימודים כעבור זמן קצר, והחל לעבוד במרכז לגינון כדי לתמוך במאמץ המלחמתי בעת מלחמת העולם הראשונה[דרושה הבהרה]. לאחר המלחמה חזר לתיכון להשלים את לימודיו, אך למעשה הצטרף למיליציית הפרייקור של תורינגיה. חברותו בפרייקור הובילה אותו, בנובמבר 1922, להצטרף לקבוצה נאצית מקומית בעיר ארפורט, שנתנה ביטוי לתחושותיו האתניות-לאומיות. בעקבות הפוטש במרתף הבירה התנועה הוצאה אל מחוץ לחוק. שנגארט ברח לקובורג כדי להימנע ממשפט באשמת בגידה, אך כעבור זמן מועט חזר לארפורט וקיבל חנינה. ב-1924 סיים את לימודיו והתקבל לעבודה בדויטשה בנק, ובמקביל הצטרף לרגימנט 1/15 של הצבא בגיסן.
לאחר מכן הצטרף שנגארט לאס אה וקיבל את מספר החבר 34,870. מעורבותו בפעילות המפלגה פחתה, והוא נרשם ללימודי משפט וכלכלה באוניברסיטת לייפציג. הוא הוסמך כעורך דין ב-1928, ומצא עבודה בבית המשפט של נאומבורג. בהמשך סיים בהצטיינות את עבודת הדוקטורט שלו במשפטים, בנושא "סירוב הודעות על סיום חוזי העסקה".
שנגארט נישא לדורותי גרוס, ונולדו להם שני בנים.
שנגארט החל להיות מעורב יותר בפעילות המפלגה, וב-1 בפברואר 1933 הצטרף לאס אס וקיבל את מס' החבר 67,174. כיוון שחברות במפלגה הנאצית הייתה הכרחית אז כדי להתקבל למשרה ממשלתית, הוא הצליח בקלות להשיג עבודה כמנהל הדואר של ארפורט. באותה השנה הוא חבר לאס דה, ארגון המודיעין של האס-אס, ובנובמבר 1935 עזב את תפקידו בדואר והחל לעבוד בגסטפו. בזמן שירותו בגסטפו עבד במשרד העיתונות המרכזי, במועצה הכנסייתית-פוליטית, ובמשרד המחוזי של דורטמונד. בנוסף לכך, שירת כקצין משטרה במינסטר והוגדר כיועץ ממשלתי. עקב כשרונותיו והידע המשפטי הנרחב שלו, התקדם שנגארט במהירות בסולם דרגות האס אס ובשנת 1940 הגיע לדרגת בריגדפיהרר.
בתחילת המלחמה היה שנגארט מפקח בכיר של המשרד הראשי לביטחון הרייך בדרזדן. בינואר 1941 נשלח לקרקוב, בירת הגנרלגוברנמן, כמפקד בכיר של משטרת הביטחון (זיפ"ו) והאס דה. במסגרת תפקיד זה הקים שנגארט יחידות איינזצגרופן בוורשה, ראדום ולובלין, כהכנה לביצוע רצח המונים. הוא היה אחראי לרצח כ-10,000 יהודים באזור מזרח גליציה בין יולי לספטמבר 1941, כחלק ממבצע ברברוסה.
מיולי 1944 ועד סוף המלחמה היה שנגארט מפקד משטרת הביטחון והאס דה בהולנד. ב-6 במרץ 1945, ארבו אנשי המחתרת ההולנדית למפקד האס אס בהולנד, הנס ראוטר, וניסו לחסלו ללא הצלחה. שנגארט, שהיה אחד מסגניו, הוציא להורג 263 הולנדים כנקמה על המארב.
בניגוד לרוב משתתפי הוועידה, שנגארט כבר היה מנוסה ברצח יהודים, והתקדמות הפתרון הסופי הייתה ידועה לו. הוא הגיע לוועידה במקום הממונה עליו, פרידריך-וילהלם קריגר, מפקד האס אס והמשטרה בגנרלגוברנמן. תפקידו של שנגארט בוועידה היה לוודא שהסמכות בעניין היהודים נשארת בידי האס אס, בעיקר כנגד יוזף ביהלר, נציג המושל הנס פרנק, שרצה לשמור על סמכותו באזור.
שנגארט נתפס על ידי בעלות הברית בסוף המלחמה. לאחר חקירה, הוא הורשע על ידי בית משפט צבאי בריטי בפשעי מלחמה, ונידון למוות. ב-16 במאי 1946 הוא נתלה על ידי אלברט פיירפוינט בכלא המלין הבריטי.