אדוארד האריגן

אדוארד האריגן
Edward Harrigan
לידה 26 באוקטובר 1844
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 1911 (בגיל 66)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנני בראהם האריגן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נדה האריגן, ויליאם האריגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד האריגן (באנגלית: Edward Harrigan; ‏26 באוקטובר 1844 – 6 ביוני 1911) היה שחקן אמריקאי, מחזאי, מנהל תיאטרון ומלחין. האריגן וטוני הארט, שנודעו כצמד "האריגן והארט", יצרו את שיתוף הפעולה המפורסם הראשון בתיאטרון המוזיקלי האמריקאי. השילוב בין מוזיקה, מחול וסיפור אנושי, שהוגשם באופן מלא בקומדיות המוזיקליות של האריגן והארט, הוכיח את עצמו כוותיק, האהוב והמושך ביותר בז'אנר המופעים המוזיקליים עד ימינו.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריגן נולד בניו יורק לשושלת אירית. בשנת 1867, כשהיה 22, הוא עשה את ההופעה הראשונה שלו כזמר קומי אירי במסבאה בסן פרנסיסקו. לאחר הופעות במשך מספר שנים, הוא חזר לשיקגו.

האריגן והארט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיקגו יצר האריגן שותפות במה עם טוני הארט (1855–1891), ששמו האמיתי היה אנתוני ג'יי קנון. למרות שהאריגן היה תמיד המוח מאחורי הדמויות והעלילות של מופעי הצמד, הקסם והפיתוי של הארט שיחקו תפקיד גדול בהצלחתה של השותפות. שניהם החלו את הקריירה המקצועית בניו יורק ב-1872–1873 ועד מהרה הצטרפו אל "תיאטרון הקומיק" של ג'וש הארט. במשך ארבע שנים הם הצליחו בהצגת דמויות איריות וגרמניות ורוטינות קומיות. "האריגן והארט", כפי שנודעו, זכו להצלחה גדולה בהצגת דמויות קומיות שבאו מקרב המעמדות הנמוכים ומחיי היומיום ברחובות ניו יורק, ובמיוחד בתיאור ה"מיליציות" האתניות שבשכונה. האריגן החל עם מערכוני וודביל פשוטים, עיבד אותם בהדרגה למחזות, ופה ושם הכניס שירים, שהפכו לפופולרים על ידי דוד ברהם. ב-1872, יצר האריגן מופע שנקרא "מוליגן גארד", שבמובנים רבים הוכיח את עצמו במרכז פעילות הצמד בשנים הבאות.

ב-1878 התיישבו האריגן והארט בברודוויי, ובשבע השנים הבאות השתתפו ב-17 מופעים שיצרו בסדרת "הפיקניק של מוליגן גארד". במופעים שהעלו, למרות שעדיין היו עממיים ומגוחכים, המוזיקה החלה להשתלב יותר עם הקו הסיפורי ויחד עם הדיאלוג והמחול, הם החלו להידמות לקומדיה מוזיקלית מודרנית (מה שכיום נקרא מחזמר). האריגן כתב את המחזות והשירים ורהם כתב את המוזיקה.

למרות שהמחזות התארכו בהדרגה עם יותר שירים וריקודים, הכרטיסים נותרו באותו המחיר. התיאטרון של האריגן היה מיועד לאנשים הפשוטים, כשמי שמילא את המושבים היו בעיקר הפועלים שעבדו קשה מדי יום. מופעים אלה היו מאוד פופולריים, במיוחד לאנשי המעמד הנמוך שהתבסס על מהגרים ומעמד הביניים, ששמחו לראות את עצמם על הבמה בתיאור קומי (אך אוהד). העלילה של ההצגות התמקדה במנהטן ותיארה בעיות בחיים האמיתיים הנוגעות במתחים גזעיים, שחיתות פוליטית ואלימות כנופיות - כולם עורבבו בקומדיה עם חכמת רחוב, משחקי מילים וניבים אתניים. האריגן שיחק את בעל המסבאה האירי השאפתן מהבחינה הפוליטית ב"דן מוליגן", והארט שיחק כובסת אפריקנית-אמריקנית ב"רבקה אלפ". אחד מהמחזות הפופולריים ביותר של האריגן בסדרת "מוליגן גארד", "הכדור של מוליגן גארד" (1880), הראה את השילוב החלק של הקומדיה, המוזיקה והאנושיות הרבה, מה שעשה את הצגותיו לייחודיות כל כך.

לאחר שהבית המקורי של מופעי "מוליגאן" בברודוויי, קומיק 514, היה צריך להסגר מסיבות כלכליות, האריגן הודיע בשנת 1881 שהם יבנו תיאטרון קומי רענן ואלגנטי ב-728 בברודוויי. התיאטרון היה מוכר כ"תיאטרון הקומי של האריגן והארט", אך לא החזיק מעמד ונשרף עד היסוד בשנת 1884.

לאחר פירוק הצמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהתיאטרון קרס, הסתיימה גם השותפות. חלק מבני משפחתו של האריגן היו אמנים בברודוויי, והעסקת קרובי משפחתו סיימה את השותפות שלו עם הארט. בחודש מאי 1885, חמישה חודשים לאחר השריפה, האריגן והארט הופיעו יחד בברודוויי בפעם האחרונה. הארט חי את שארית חייו בשקט עד מותו בשנת 1891, בעוד האריגן פתח את "התיאטרון של האריגן" בשנת 1890 בכיכר הראלד. עשרים ושלושה ממחזותיו רצו יותר ממאה הופעות בברודוויי. האריגן המשיך לכתוב מחזות ולשחק עד להופעתו הציבורית האחרונה במרץ 1910. הוא מת בשנת 1911.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד האריגן בוויקישיתוף