פטרסון נולד בווסטמורלנד פאריש, ג'מייקה,[3][4] לאלמינה מוריס וצ'ארלס א' פטרסון.[5] הוריו היו תומכי מפלגת העם הלאומית של ג'מייקה, המפלגה הפוליטית שפטרסון שרת בהמשך חייו. אביו היה בלש ואמו תופרת. היו לו שישה אחים למחצה מצד אביו והוא היה בנה היחיד של אמו.[6] הוא גדל בפריש קלרנדון בעיר מאי פן. אחרי לימודיו היסודיים עבר לקינגסטון ולמד בקינגסטון קולג', שם זכה במלגה מממשלת ג'מייקה ב-1958. לפני הבגרות ב-1959, לימד במשך שנה בבית הספר התיכון אקסלסיור בג'מייקה. הוא קיבל תואר ראשון בכלכלה עם התמחות בסוציולוגיה מאוניברסיטת איי הודו המערבית בשנת 1962.[7] הוא כיהן כנשיא החברה לכלכלה, נשיא החברה הספרותית ועורך מגזין הסטודנטים 'השקנאי'. הוא קיבל דוקטורט בסוציולוגיה בבית הספר לכלכלה של לונדון בשנת 1965, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו, "הסוציולוגיה של העבדות".[8] היועץ שלו בדוקטורט היה דייוויד גלס (Glass).[9] הוא כתב עבור ה-"New Left Review". יצירתו הראשונה הייתה "מאמריו של ג'יימס בולדווין." ב-1964 בלונדון היה קשור לתנועת האמנים הקריביים. פגישתה השנייה, בינואר 1967, התקיימה בדירתו בצפון לונדון.
מראשית הקריירה שלו, דאג פטרסון להתפתחות הכלכלית והפוליטית של מדינת הולדתו, ג'מייקה. הוא שימש כיועץ מיוחד למייקל מנלי, ראש ממשלת ג'מייקה, מ-1972 עד 1979 בזמן שהיה פרופסור באוניברסיטת הרווארד. פטרסון חש מחויבות לעבוד בשתי העבודות. הוא חילק את זמנו בין ג'מייקה לארצות הברית. הוא טס לעיתים קרובות לג'מייקה למחרת הרצאתו האחרונה באוניברסיטה.[10]
פטרסון ידוע בעיקר בזכות מחקריו על הקשר בין עבדות למוות חברתי. תרומות אחרות שלו כוללות סוציולוגיה היסטורית וכתיבה בדיונית בנושאי פוסט-קולוניאליזם. פטרסון השקיע זמן בניתוח שיקולים אתיים של מלגות מדעי החברה.[11]
באוקטובר 2015 קיבל את מדליית הזהב על שם מסגרייב כהוקרה על תרומתו לספרות.[12] בשנת 2020 מונה לחבר במסדר הכבוד, הכבוד הלאומי השלישי בגובהו של ג'מייקה.[13]
The Sociology of Slavery: Black Society in Jamaica, 1655-1838. 1967; 2022(2nd ed.).
Ethnic Chauvinism: The Reactionary Impulse. 1977.
Slavery and Social Death. 1982.
Freedom in the Making of Western Culture. 1991. Later renamed Freedom, Vol. 1: Freedom in the Making of Western Culture – winner of National Book Award
The Ordeal of Integration. 1997
Rituals of Blood: Consequences of Slavery in Two American Centuries. 1999.
Freedom: Freedom in the Modern World. 2006.
The Cultural Matrix: Understanding Black Youth (with Ethan Fosse). 2015.
The Confounding Island: Jamaica and the Postcolonial Predicament. 2019.
The Sociology of Slavery: Black Society in Jamaica. Wiley, 2022.
The Paradox of Freedom: A Biographical Dialogue (with David Scott) 2023
Patterson, Orlando (2004). "Culture and Continuity: Causal Structures in Socio-Cultural Persistence". In Friedland, Roger; Mohr, John (eds.). Matters of Culture: Cultural Sociology in Practice(PDF). New York: Cambridge University Press. pp. 71–109..
^Rosen, Isaac (1993). "Orlando Patterson 1940–". In Bigelow, Barbara Carlisle (ed.). Contemporary Black Biography. Vol. 4. Detroit: Gale. pp. 191–194. ISBN978-1-4144-3543-5. OCLC527366247.