לידה |
7 ביולי 1936 (בן 88) חרקוב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית |
---|---|
שם לידה | Игорь Миронович Губерман |
מדינה | ישראל, ברית המועצות, רוסיה |
לאום | יהודים |
אירועים משמעותיים |
כליאה המונית emigration from the Eastern Bloc |
שם עט | Абрам Хайям, Abram Khayyam |
מקום לימודים | האוניברסיטה הממלכתית לתחבורה במוסקבה |
שפות היצירה | רוסית |
תחום כתיבה | משורר,זיכרונות, קולנוע תיעודי |
סוגה | הומור, יומנים ביוגרפים |
פרסים והוקרה | Golden Calf (1990) |
חתימה | |
איגור מירונוביץ' גוברמן (ברוסית: И́горь Миро́нович Губерма́н, נולד ב-7 ביולי 1936) הוא סופר ומשורר ישראלי, הכותב בשפה הרוסית. רוב יצירותיו הם שירי דקלום מרובעים סטיריים בסגנון אפוריזם, המכונים על שמו "גאריק". כמו כן חיבר כמה ספרי פרוזה. הספרים של גוברמן תורגמו לשש שפות, כולל לעברית.
איגור גוברמן נולד בחרקוב שבאוקראינה. באותה השנה משפחתו עברה למוסקבה. לאחר סיום בית הספר התיכון איגור למד באוניברסיטה הממלכתית לתחבורה (רו') במוסקבה, אותה סיים בשנת 1958 עם תואר בהנדסת חשמל.
נשוי לטטיאנה, אב לבן ובת. הוריה של אשתו לידיה ליבדינסקי (רו') ואורי ליבדינסקי (רו') היו סופרים מפורסמים שכתבו ברוסית. אחיו הבכור, דוד גוברמן (רו'), הוא גאולוג וחבר באקדמיה הרוסית למדעי הטבע (רו').
במשך מספר שנים איגור עבד במקצועו כמהנדס חשמל, במקביל לעיסוקו בספרות. הוא כתב ספרי עיון לילדים, אבל נודע יותר כמשורר "מסורב עלייה". בכתיבתו בתקופה זו השתמש בשמות בדויים, לדוגמה, א. מירונוב, אברם כיאם.
בשנת 1979 גוברמן נעצר במוסקבה לאחר שסירב להעיד נגד עורך המגזין "יהודים בברית המועצות", ויקטור בריילובסקי,[1] ונידון לחמש שנות מאסר והגליה. גוברמן הורשע בהאשמות שווא תחת סעיף פלילי של רכישת סמלים גנובים. בבית הכלא, ולאחר מכן במחנה העבודה, גוברמן כתב יומנים. בשנת 1980 בתקופת ההגליה, על בסיס יומנים אלה, הוא כתב את הספר "הולך מסביב לצריף" (ברוסית: Прогулки вокруг барака). הספר יצא לאור בישראל בשנת 1988.
בתקופת הימצאותו במחנה, יצא לאור בארצות הברית ספר השירים שלו - "בומרנג" (1982),[2] עם איורים מאת האמן - מסורב עליה דוד מירצקי; ובצרפת יצא לאור מאמר אודותיו.[3] לימים, נזכר גוברמן:
"לאורך כל השנים המשכתי לכתוב, גם בגולאג ובבית הסוהר. הקדשתי לתקופה זו כמה ספרים, וזה מספיק לדעתי. היצירות הטובות שכתבתי אי פעם הן אלה שנכתבו בבית הסוהר. ברגע שאתה שופך משהו על הנייר, הדיבור על זה הופך להרבה פחות מעניין"
— הסופר שאתם לא מכירים: איגור גוברמן כתב יותר מ-35 ספרים, מעריב 27 בדצמבר 2015
בשנת 1984 איגור ואשתו חזרו מסיביר ובמשך כמה שנים נדדו בברית המועצות.
בהמשך נאלץ לפרסם את יצירותיו תחת שמות בדויים, מה גם קוואטרנות אז לא זכו כלל לפרסום בכתבי עת או בתור ספר - יצירותיו עברו מפה לאוזן, או הודפסו במכונות כתיבה ביתיות במוסקבה של תחילת שנות השמונים, ועברו בחשאי מיד ליד. לאוהדיו התברר שהשהייה בכלא לא הקהתה את עטו, אלא דווקא חידדה אותו, והוסיפה פנים חדשות ליצירותיו.[4]
בשנת 1988 איגור גוברמן עלה עם משפחתו ארצה. הוא מתגורר כיום בירושלים .
התקופה הישראלית של גוברמן פורייה מאוד. תחילה בישראל, ואחר כך ברוסיה, החלו להופיע ספרי זיכרונותיו וגאריקים. התחום השני של עבודתו הוא סרטים דוקומנטריים. ב -1993 הוא הופיע לראשונה בסדרה בת חמישה חלקים: "שעתיים בארץ הקודש עם איגור גוברמן".[5] בשנת 1996 הופיע הסרט "ירושלים" המתעד[6] את השתתפותו בחיי הקהילה החרדית בעיר. בסרטים אלה הוא מדגיש שישראל הפכה למולדתו החדשה, ומתוודה על אהבתו:
אני פה בבית. אני כאן בביטחון מוחלט. אני מרגיש גאווה ודאגה לישראל, בושה וכאב לרוסיה
— Игорь Губерман. Разговоры с Таней Киселевски. 2018
בשנת 2002 גוברמן צילם סדרה טלוויזיונית בת חמישה פרקים על חייהם של יהודים בברית המועצות ועל חייו שלו שם: "גאריקים ואנשים".[7]
בישראל, חברו, אמן הסירוב, אלכסנדר אוקון, הופך להיות עמיתו הקבוע בפרויקטים שונים. יחד איתו משדר גוברמן בערוץ 9 של הטלוויזיה הישראלית "לשלושה"(רוס') וכותב ספר "מדריך לישראל עם איגור גוברמן ואלכסנדר אוקון", שבו שני מחברים מדברים על הארץ בהומור הייחודי. גוברמן החל לנסוע באופן קבוע לכל המדינות שבהן מתגוררת הפזורה הדוברת רוסית. למפגשים עמו מתאסף קהל של 500 - 2000 אנשים בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, גרמניה וישראל.[8] הוא מתראיין הרבה בתוכניות טלוויזיה ועיתונים ותמיד הנושא המרכזי - הוא ישראל. אחד הראיונות הבולטים שערך היה עם דמיטרי ביקוב. ביקוב (רו') (לפי האב - זילברטרוד) הוא אחד הפובליציסטים המפורסמים ביותר ברוסיה המודרנית. במהלך הראיון נשאל גוברמן אם הוא חושב שישראל היא ניסוי לא מוצלח. על כך השיב:
עצם העובדה שמדברים על כך מרגע הקמת המדינה, זה כבר סימן טוב. אם יפסיקו להגיד שגורלנו נחרץ, זו תהיה סיבה לדאגה. היהודים הם מאחז הציביליזציה במזרח. רק יהודים - עם החומרה שלהם, הביטחון העצמי, וניסיון רב בהתמודדות עם כל דבר בעולם – יכולים להצליח במשימה זו. היהודים אשר חיים כאן הם מיוחדים, שונים משאר היהודים בעולם. ולכן צריך להתייחס אליהם כאל משמר הגבול, אל המאחז. מלחמה מחמירה את אופי של בן האדם ולכן אופיים של יהודי הארץ הוא גרוע יותר מאופיים של שאר היהודים. עצבני יותר. החיים על הגבול הם די מעצבנים. אבל השאר יכול להרגיש רגוע
— Интервью Дмитрия Быкова с Игорем Губерманом. Собеседник. 27 באוקטובר 2014
איגור גוברמן הוא כיום המחבר של כ־60 ספרים. ספריו נמצאים בספריות הגדולות בעולם, כולל בספריית הקונגרס, בשתי הספריות המרכזיות של סין, בספרייה הלאומית של צרפת, בספרייה הלאומית הרוסית. בספריה הלאומית בישראל ניתן למצוא ספרים ברוסית ובעברית.
הסמל המסחרי שלו הוא שירים קצרים בעלי 4 שורות בלבד. הוא קורא להם "גאריקים" ("גאריק" הוא שם חיבה הנגזר מ"איגור"). ה"גאריקים" כבשו מיליונים בשל שפתם הפשוטה והקולחת, החרוזים המבריקים והקליטים, ההומור השנון והאנין, המסרים החדים, הפרדוקסאליות[9] וה"פאנצ' ליין" - השורה הרביעית המפתיעה. מגוון הנושאים בהם עוסקים הגאריקים הוא רחב: זקנה, יחסים עם אלהים, נשים, משפחה, און, יהודים ויהדות ועוד.
להק אויבינו ושונאינו
(וחבל שצעירה הצוותא),
בתשוקה שורפים דגלי ארצנו,
כי לשרוף אותנו - אין מצב כבר
⁂
ביתר שאת יקום משיח
יבוא הרגע הנשגב
שלל צדיקים אליו יגיח
וידרסני ברגליו
⁂
גברות רבות ביתר שאת
לחשו מילות פתיחה:
"כן, יקרי, אך לא כעת
לא כאן ולא אתך!"
חוקרי ה'גאריקים' מצביעים על תופעה מעניינת: אף על פי שגוברמן מעולם לא למד באופן מסודר מתוך מקורות יהודיים, מוצאים אצלו שירים שכביכול נכתבו בהשראת התנ"ך ודברי חז"ל. חיבור זה מצוין בעבודה "גוברמן והתלמוד".[10] התרגומים הראשונים של גאריקים ניתנו שם על ידי אריה זפרנסקי (לעברית) ובוריס מש'ריאקוב ויבגני לוביצקי (לאנגלית)
ספרים של גוברמן תורגמו לאנגלית,[11] צרפתית, יוונית,[12] עברית, פולנית, אוקראינית ואסטונית. רוב התרגומים הם "גאריקים". הסדרה "יומני כלא", הכוללת גם פרוזה, תורגמה בשנת 2019 לראשונה לצרפתית.
מיכאל ריסקין אשר מתרגם את יצירותיו של גוברמן לעברית רואה בעבודתו שליחות - להכיר לקורא הישראלי את שיריו של גוברמן:
גוברמן בדרך מחשבתו וטיב ההומור העמוק והאירוני שלו הוא סופר יהודי משכמו ומעלה. איגור גוברמן הוא משורר ישראלי, לא רק משום שהוא מתגורר בירושלים, אוהב את הארץ, אלא בעיקר מפני שגם על פי הצורה וגם על פי התוכן הוא משורר עברי. בשירו אפשר לחוות תפיסת עולם פרקטית ומציאותית, הומור אנין, עמוק, חם ומיוחד שאופייני ליהודי
— הקדמת המתרגם ריסקין לספר "גאריקים מירושלים ולא רק", 2018
מיכאל ריסקין חוקר כימיה וזמר אופרה מקצועי,[13] בוגר הטכניון והאקדמיה למוזיקה בירושלים. ריסקין ליקט ותרגם לעברית את שלושת ספריו של גוברמן שיצאו לאור בישראל. הספר הראשון - "קרפיון בתוך ביוב" יצא לאור בשנת 2007; הספר השני - "גאריקים מירושלים" הכולל 350 גאריקים יצא לאור בשנת 2012; הספר השלישי - "גאריקים מירושלים ולא רק", הכולל 500 גאריקים יצא בשנת 2018. ספרים אלו הם מהדורה דו לשונית קלאסית: מימין טקסט ברוסית, משמאל - בעברית.
לאחרונה פורסמו מספר יצירות ספרותיות המוקדשות לתופעת ההומור של גוברמן.