הרב סדן בישיבת אדר"ת בבת ים, אפריל 2018 | |
לידה |
13 במאי 1948 (בן 76) ד' באייר ה'תש"ח בודפשט שבהונגריה |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
מקום פעילות | עלי |
השתייכות | ציונות דתית |
תחומי עיסוק | גמרא, אמונה |
רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב צבי ישראל טאו, הרב זלמן נחמיה גולדברג |
תלמידיו | מתלמידיו |
חיבוריו |
"נאמנותנו לתורה ולצבא" |
בת זוג | הרבנית ורדינה סדן |
פרסים והוקרה | פרס ישראל (2016) |
הרב אליעזר (אלי) סדן (נולד ב-13 במאי 1948, ד' באייר ה'תש"ח[1]) הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית בני דוד שבעלי, המכינה הקדם-צבאית הראשונה בישראל. זוכה פרס ישראל למפעל חיים לשנת ה'תשע"ו על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
נולד בבודפשט שבהונגריה. הוריו, רבקה קוטי לבית אנמן ושלום ארווין סדן, היו ניצולי שואה. אביו היה כחצי שנה באושוויץ והשתתף בצעדת מוות. לאחר המלחמה, הוריו החלו את לימודיהם בהונגריה. כשהיה בן שנה עלו לישראל. הם התגוררו במעברה ליד כפר סבא ובהמשך עברו לתל אביב. האם עבדה בקופת חולים כללית והאב היה אדריכל. סדן גדל והתחנך ב"תיכון צייטלין" והיה חבר בתנועת "בני עקיבא". בשנת 1965 למד כארבעה חודשים בישיבת כרם ביבנה. בינואר 1966 התגייס במסגרת גרעין שח"ל. שירת בנח"ל המוצנח בתפקידי לוחמה ופיקוד. במהלך השירות היה גם קומונר ב"בני עקיבא" בסניף ת"א צפון.
בתום השירות החל ללמוד פיזיקה באוניברסיטה העברית. לאחר שנה עבר לישיבת מרכז הרב, שם למד כ-15 שנים, משנת תש"ל עד לשנת תשמ"ה, והיה לתלמיד בולט של הרבנים צבי יהודה הכהן קוק וצבי ישראל טאו. הוא דוגל בקו "ממלכתי" כלפי מדינת ישראל. במהלך לימודיו התבקש על ידי הרב קוק לסייע בהקמת המושב קשת ברמת הגולן[2], וכן בהקמת גרעין תורני באילת. עם הרב טאו שימש כשליח הרב צבי יהודה בנושא שחרור אסירי ציון, ובהם נתן שרנסקי. השניים קיימו שיחת טלפון חשאית עם שרנסקי, טרם כניסתו לכלא[3]. לאחר מכן, סדן קיים מספר מפגשים עם אנשי ממשל בארצות הברית למען שחרורו של שרנסקי.
בשנת 1988 הקים עם הרב יגאל לוינשטיין את המכינה הקדם צבאית הראשונה, מכינת "בני דוד", ביישוב עלי. מטרתה להכין בחורים דתיים לשירות מלא בצה"ל, תוך עידודם לשירות מקסימלי ביחידות לוחמות וכקצינים, תוך חיזוק זהותם הדתית. מסלול זה לא היה קיים לפני כן בישיבות ההסדר. הרב סדן הגה גם את הרעיון להקים מכינות קדם צבאיות חילוניות ויזם את הקמת המכינה המעורבת הראשונה, "נחשון", בשנת 1997[4].
בשנת ה'תשע"ו זכה בפרס ישראל על ייסוד מוסד המכינות הקדם צבאיות ועל תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה[5].
הרב סדן מעורב בפעילות ציבורית. היה מעורב בבחירתו של הרב רפי פרץ לראשות הבית היהודי ב-2019 ובניסיון לאחד בין הבית היהודי למפלגת הציונות הדתית לקראת הבחירות לכנסת ה-24.
סדן הביע פעמים רבות התנגדות לערכים חילוניים וליברליים, כגון פמיניזם וזכויות להט"ב, והוא מחנך את תלמידיו בהתאם. לדוגמה, הגדיר חילונים כחסרי מוסר,[6] את החילוניות כ"סכין בגב האומה"[7] וכאחד מהגורמים לשואה,[8] ואת הליברלים כמי שמחריבים ומאמללים את החברה האנושית כולה;[9] הביע תמיכה בטיפולי המרה וטען כי "עם הדרכה נכונה ניתן להביא הומוסקסואל להתחתן ולהביא ילדים";[9] הביע סלחנות כלפי מבצעי הפיגוע בדומא;[10] והסביר כי לדעתו אישה המתחנכת לעצמאות היא בעלת מום, וכי "חיי משפחה זה ערך עליון וצריך לחנך ילדה מגיל 4 שהדבר הכי קדוש שיש לה בחיים זה להתחתן ולחיות חיי נישואין מאושרים עד 120 וללדת ילדים".[9] עם זאת, הבהיר כי אינו מתנגד שאישה תלמד מקצוע כל עוד זה משני לחיי נישואין ולידת ילדים. מתנגדיו רואים בדבריו חלק מהתפיסה המשיחית, לפיה החילוניות מעכבת את הגאולה.[8]
הרב סדן נשוי לוורדינה הלוי ולהם 12 ילדים. בנו הבכור, הרב יהודה, הוא ראש הישיבה הגבוהה של מוסדות בני דוד בעלי. אחיו הוא רמי סדן, שהיה לזמן קצר יושב ראש חדשות 10[11]. גיסיו הם הרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה ופרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק לשעבר. בתו, ד"ר תמר צור, היא מנהלת היחידה לגינקולוגיה אמבולטורית בבית החולים מעייני הישועה[12] ומומחית לגינקולוגיה ורפואת נשים.[13].