אליהו אילת נולד בשנת 1903 בעיר סְנוֹבְסְק שבפלך צ'רניגוב של האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי, כיום באוקראינה) למנחם אפשטיין, סוחר עצים, ולרבקה לבית ריפ (ממשפחת רבנים, מצאצאי הגאון רבי אליהו רגולר מקאליש). למד ב"חדר" וכן עברית, ואחר כך למד בגימנסיה רוסית. בתקופת המהפכה הרוסית, בעת לימודיו בגימנסיה, הצטרף לתנועת הנוער של "צעירי ציון". הוא הוסיף לפעול במסגרתה במחתרת בימי אוקראינה הסובייטית, וגם לאחר שסיים את לימודיו ופנה ללימודי רפואה באוניברסיטת קייב. בשנת 1922, כשהיה בן 19, השתתף שם בוועידה ציונית חשאית, ונאסר עם יתר משתתפיה שנתפסו. לאחר שחרורו בסיועו של "הפרקליט הפוליטי" מארק ראטנר מהכלא,[1] עבר למוסקבה, שם המשיך בפעילות ציונית גלויה ומחתרתית, ונבחר לחבר המרכז הרוסי של תנועת "החלוץ".
בטרם מונה לשגריר ישראל בארצות הברית, עִברת את שמו לאליהו אילת. כאשר נכבשה אילת במסגרת מבצע עובדה שלח לו שר החוץ משה שרת הודעה מוצפנת: "לאליהו אילת, אפשטיין בידינו".
יומן סן פרנסיסקו: תחילת המאבק הציוני בארגון האומות המאוחדות, תל אביב: דביר, תשל"א 1971. (תורגם לאנגלית בשם "Zionism at the UN: a diary of the first days")
בריטניה ונתיביה להודו: תוכניות בריטיות לקשר את הים התיכון והמפרץ הפרסי על ידי שירות אניות קיטור בנהר פרת ומסילת ברזל בעמק הפרת, בשנים 1834–1872, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשל"א, 1971.
ישראל ואילת: המאבק המדיני להכללת אילת במדינה היהודית, אילת: עירית אילת באמצעות הוצאת מסדה, 1971 (חוברת; הופיעה גם באנגלית:
Israel and Elath: the political struggle for the inclusion of Elath in the Jewish State; the Lucien Wolf memorial lecture to the Jewish Historical Society delivered in London June 1966, London: published for the Jewish Historical Society of England [by] Weidenfeld & Nicolson, 1966.)
שיבת ציון וערב: פרקי עיון ומעשה, תל אביב: דביר, 1974.
המאבק על המדינה: וושינגטון, 1945–1948 (בשני כרכים), תל אביב: עם עובד והספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, תש"מ 1979–תשמ"ג 1982.[6]
מבעד לערפל הימים: פרקי זכרונות, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1989.[7]
Eliahu Elath, Zionism at the UN: a diary of the first days (translated from Hebrew by Michael Ben-Yitzhak; foreword by Howard M. Sachar), Philadelphia: Jewish Publication Society of America, 1976.
פרסומים נוספים:
'שיחות עם מוסא אל-עלמי', יהדות זמננו, ב': 1-44, תשמ"ה.
'כוית: רשמי מסע', [תרצ"ח].
'אלג’זירה: הארץ ותושביה', תרצ"ט–ת"ש. (הופיע באנגלית:
"Al Jezireh", Journal of the Royal Central Asian Society, vol. 27, January 1940 (London: The Royal Central Asian Society, pp. 68-82)
'הניסיונות להתיישבות יהודית בחורן', טבע וארץ, י [ג], תשכ"ח 1968.[8]
"Notes from a paper on the present conditions in the Hauran", Journal of the Royal Central Asian Society, vol. 23, October 1936 (London: The Royal Central Asian Society), pp. 594-615,
"Bedouin of the Negeb", Palestine Exploration Fund Quarterly, April 1939 (London: The Royal Central Asian Society), pp. 59-73.
"Hauran: rise and decline", Palestine Exploration Fund Quarterly, January 1940 (London: The Royal Central Asian Society), pp. 13-21.
"The Druzes of Palestine", Journal of the Royal Central Asian Society, vol. 29, January 1942 (London: The Royal Central Asian Society), pp. 52-63.
"Israel’s relations with the emerging states in Africa and Asia", The Central Conference of American Rabbis' Yearbook, Vol. LXXI, 1961 (New York), pp. 248-263.
"Harry S. Truman - the man and the statesman", Jerusalem: The Hebrew University of Jerusalem, The Harry S. Truman Research Institute, 1977 (Harry S. Truman lecture, 1).
Memories of Sir Wyndham Deedes / edited by Eliahu Elath, Norman Bentwich and Doris May, London: Victor Gollancz Ltd. in association with The Anglo-Israel Association, 1958.
^ראו כמה ביקורות: צבי מגן, 'גורמים עוינים בדרך למדינה', תמורות: ירחון לענייני מדיניות וחברה, ינואר 1982, 45–51; מנחם קאופמן, 'ארצות הברית במרכז החזית המדינית', גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים, כ"ט (109): 155–159, 1983; צבי גנין, הדיפלומטיה של החלשים, הציונות י', 1985, עמ' 313–317 .
^ראו ביקורת: אריה לבבי, 'מורשתו של דיפלומט דגול', גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים, ל"ו (122): 102–107, 1990.
^וראו גם: צבי אילן, '"החלוץ" בסוריה וההתיישבות בחורן 1928–1936', פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח, 14: 45–56, 1982.