אליז קרטס
 | ||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
17 בנובמבר 1935 (בת 89) בודפשט, ממלכת הונגריה  | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
הונגריה | |||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט |
התעמלות מכשירים | |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||
אַלִיס קֶרְטֵס (בהונגרית: Kertész Alíz; נולדה ב-17 בנובמבר 1935) היא מתעמלת יהודייה-הונגרייה בעבר, אלופה אולימפית (מלבורן 1956) וסגנית אלופת עולם (רומא 1954) ומאמנת התעמלות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרטס הייתה משנת 1949 מתעמלת באגודת הספורט "פּוֹשְטָה"[1] (בהונגרית: דואר) בבודפשט ומשנת 1954 ב"הוֹנְוֵוד" ("מגן המולדת" בהונגרית – אז אגודת הספורט של הצבא ההונגרי). בין השנים 1954–1960, הייתה חברת נבחרת הונגיה בהתעמלות.
באליפות העולם שנערכה ברומא בשנת 1954 זכתה קרטס במדליית כסף בתחרות הקרב-רב קבוצתית (518.280 נקודות), אחרי ברית המועצות (524.310 נקודות) ולפני צ'כוסלובקיה (511.750 נקודות). בתחרות קרב רב אישי היא סיימה במקום 11 בתוצאה של 73.440 נקודות, שלישית מבין המתעמלות ההונגריות.
באולימפיאדת מלבורן (1956) היא זכתה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב בתחרות הקבוצתית עם מכשירים ובמדליית כסף בתחרות קרב-רב קבוצתית, ביחד עם אנדריאה בודו, אגנס קלטי, מרגיט קורונדי, ארז'בט קוטלש ואולגה טאש. בתחרות קרב-רב אישי היא דורגה במקום 61, לאחר שנאלצה לפרוש מתרגיל החופשי סוס קפיצות ואיבדה נקודות רבות. היא סיימה מקום שישי בתרגיל מקבילים מדורגים (18.633 נקודות), מקום 23 בתרגיל קורה (17.966 נקודות) ומקום 34 בתרגיל קרקע (18.033 נקודות).
באליפות העולם שנערכה במוסקבה בשנת 1958 היא סיימה במקום חמישי בתחרות הקבוצתית (365.387 נקודות) בפער קטן אחרי רומניה שזכתה במדליית ארד (367.020 נקודות). בתחרות קרב-רב אישי היא סיימה במקום 26 בתוצאה של 72.864 נקודות, שלישית מבין המתעמלות ההונגריות.
בשנת 1960 פרשה קרטס פרשה מספורט תחרותי.
קרטס סיימה את המכללה לחינוך גופני בשנת 1960 במסלול הוראה, בשנת 1967 במסלול מאמנת התעמלות ובשנת 1974 תואר שני כמאמנת התעמלות. לאחר פרישתה מספורט פעיל אימנה במרכז הספורט ונוער (KSI)[2] ולאחר מכן אימנה באגודת הספורט וַאשַאש בודפשט. בין השנים 1981 עד 1982 כיהנה כקפטן האיגוד של נבחרת הנשים להתעמלות של הונגריה. משנת 1982 הייתה מרצה לחינוך גופני באוניברסיטת אטוואש לורנד. פרשה לגמלאות בשנת 1988 ומאז עוסקת בתחום אימוני הכושר.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס הכרה גבוה לאומי (1954)
- צלב הרפובליקה ההונגרית דרגה 2 (1996)
- פרס הישגים בהתעמלות (2011)
- מדליית נשיא הונגריה (2011)
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התעמלות נשים (1976)
- סודי בהחלט. רק לנשים (1984)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מי ומי בספורט ההונגרי (הו') II. kötet (I–R). Szekszárd: Babits. 1995. 101. ISBN 963-495-011-6
- על אליס קרטס Alice Kertesz (angol nyelven). jewsinsports.org. [2010. december 5-i dátummal az eredetiből archiválva. (Hozzáférés: 2012. október 20.) (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליז קרטס, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- אליז קרטס, באתר olympedia.org
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליז קרטס בת שבעים. http://www.nemzetisport.hu/egyeb_egyeni/20051117/torna_kertesz_aliz_hetveneves/
- ^ תולדות ה-KSI (בהונגרית) http://www.nupi.hu/ksise/ksi_tortenet