אליזבת גריי ויינינג

אליזבת גריי ויינינג
Elizabeth Gray Vining
לידה 6 אוקטובר 1902
פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה 27 נובמבר 1999 (בגיל 97)
קנט סקוור, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה אליזבת ג'אנט גריי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאית, קווייקרית
עיסוק סופרת, ספרנית, מחנכת
מקום לימודים מכללת ברין מאר, אוניברסיטת דרקסל
שפות היצירה אנגלית
סוגה ספרות ילדים
נושאי כתיבה דמויות היסטוריות
יצירות בולטות Adam of the road, Windows for the Crown Prince
בן זוג מורגן פישר ויינינג
פרסים והוקרה מדליית ניוברי (1943), עיטור "מסדר הכתר היקר" היפני (1950)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת גריי ויינינג (באנגלית: Elizabeth Gray Vining‏; 6 באוקטובר 1902 - 27 בנובמבר 1999) הייתה סופרת ילדים אמריקאית וספרנית מקצועית בעלת הסמכה אקדמאית. בין השנים 1946 – 1950 שימשה מורה לאנגלית ומחנכת של נסיך הכתר היפני, הנסיך אקיהיטו, לימים קיסר יפן. בשנת 1943 זכתה במדליית ניוברי לספרות ילדים עבור ספרה Adam of the Road(אנ').

ראשית חייה וחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת ג'נט גריי נולדה בפילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית, להוריה, ג'ון גורדון גריי (1850–1926), ואנה מור (1861–1943). היא בוגרת תיכון ג'רמנטאון פרנדס (Germantown Friends School) בפילדלפיה בשנת 1919. בשנת 1923 סיימה תואר ראשון במכללת הנשים ברין מאר הסמוכה לפילדלפיה. החלה לעסוק בכתיבה ובהוראה, ולמדה לתואר שני לימודי ספרנות באוניברסיטת דרקסל (Drexel University) בה הוסמכה בשנת 1926. עם תום לימודיה החלה לעבוד כספרנית באוניברסיטת צפון קרולינה.[1] בשנת 1929 נישאה למורגן פישר ויינינג, חבר הנהלה באחת משלוחות האוניברסיטה (נולד בשנת 1889, שירת בדרגת סרן בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה[2]). היו אלה נישואים מאושרים. לבני הזוג לא נולדו ילדים. מורגן ויינינג נהרג, ואליזבת נפצעה קשה בתאונת דרכים בעיר ניו-יורק בשנת 1933.[3] אליזבת חזרה לפילדלפיה (ג'רמנטאון) לצורך החלמה, ובתקופה זאת המירה את אמונתה הנוצרית והצטרפה בשנת 1934 אל "אגודת הידידים" – הקווייקרים (Quakers) בג'רמנטאון. כתבה 11 ספרים עד תום מלחמת העולם השנייה, ביניהם, בשנת 1942, את ספר הילדים הפופולרי Adam of the Road. בשנת 1943 הוענקה לה מדליית ניוברי לספרות ילדים עבור ספרה זה.[1] בתקופת מלחמת העולם השנייה עבדה בארגון הקווייקרי AFSC) American Friends Service Committee (אנ')).

הרקע לשליחות ביפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיסר הירוהיטו וחמישה מילדיו בשנת 1941. נסיך הכתר, אקיהיטו, שני משמאל.

באביב 1946 ביקרה ביפן משלחת אמריקאית שנועדה לבדוק את מערכת החינוך במדינה הכבושה, ולהמליץ על רפורמות על מנת להתאימה לעידן החדש שלאחר המלחמה. במסגרת הביקור התקבל ראש המשלחת, פרופסור ג'ורג' סטודרד (George Stoddard) לשיחה אצל קיסר יפן הירוהיטו. בפגישה ביקש הקיסר מפרופ' סטודרד לאתר בארצות הברית מחנכת אמריקאית לבנו – נסיך הכתר אקיהיטו. זו הייתה יוזמתו העצמאית של הקיסר, אשר ננקטה ללא התייעצות עם מחנכיו היפנים של הנסיך, ובניגוד לטענה מאוחרת יותר, כאילו הייתה זו דרישה אמריקאית שנכפתה על היפנים. היפנים הכתיבו את קווי המתאר לדמות המחנכת הרצויה להם: עליה להיות אישה בגיל 50, נוצרית (אך לא באורח קיצוני מדי), ללא ניסיון עבר ביפן וללא ידיעת השפה היפנית. פרופ' סטודרד שכנע את היפנים לקבל את מועמדותן של מורות בגיל צעיר יותר, והגיע להבנות בנוגע לתנאי עבודתה של המחנכת המיועדת. יועמדו לרשותה בית, מכונית, מזכירה ומשרתים והיא תקבל שכר של 2,000 דולר לשנה. החוזה אמור היה להיות לשנת עבודה אחת עם אפשרות להארכה.[4]

מורה לנסיך הכתר היפני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהחלו בארצות הברית החיפושים אחר מועמדת מתאימה הועסקה ויינינג בכתיבת דו"חות ומאמרים בארגון הקווייקרי AFSC. היא ראתה ידיעה בעיתון על מאמצי איתור החונכת לנסיך הכתר היפני, אך האפשרות שהיא תקבל משרה זו לא עלתה על דעתה. להפתעתה, במאי 1946 היא נשאלה אם תסכים להיות מועמדת לתפקיד. נשיא מכללה שהייתה בקשר עם ארגון ה-AFSC הציע אותה כמועמדת אפשרית.[5] היא זומנה לראיון שארך כשעה ולאחריו נשלחו ליפן, ביוני 1946, נתוניה ביחד עם פרטים על מועמדת נוספת. כעבור מספר שבועות, בראשית אוגוסט, התקבל מברק מיפן: "חצר הקיסר החליט על ויינינג. חוזר, ויינינג."

ויינינג הפליגה בראשית אוקטובר בספינה שהביאה חזרה ליפן מסיונריים וכ-1200 יפנים ששבו לארצם מארצות הברית ומקנדה. היא הגיעה לנמל יוקוהמה ב-15 באוקטובר 1946 ונלקחה ישירות לטוקיו. אנשי החצר הבהירו לויינינג את רשימת המטלות שלה, ביניהן, שיעור פרטי שבועי באנגלית לנסיך בלבד, והוראת אנגלית לשאר ילדי המשפחה הקיסרית בכיתה (לקיסר הירוהיטו נולדו שבעה ילדים, חמש בנות ושני בנים). יומיים לאחר בואה ליפן היא פגשה לראשונה את נסיך הכתר, אקיהיטו, שהיה אז נער צעיר כבן 13. במשך זמן שהותה ביפן נוספו נושאים נוספים לתוכנית הלימודים והיא התבקשה "לפתוח לנסיך הכתר חלון לעולם שמחוץ ליפן".[4]

אות "מסדר הכתר היקר" היפני

על פי המסורת ביפן, נסיך הכתר מתחנך במוסד חינוכי ייעודי, הרחק מהארמון וממשפחתו, תחת השגחה קרובה של אנשי חינוך מחצר הקיסר. הנסיך אקיהיטו נשלח לחטיבת ביניים רגילה בפרבר קוגאניי (Koganei) המרוחק כ-25 ק"מ מערבית לארמון הקיסר. בית הספר כלל שיעורים מיוחדים עבורו בהיסטוריה, שירה, תרבות המזרח, הפילוסופיה של קונפוציוס, אנגלית מוגברת ואף בספורט הקשתות. הכיתה של נסיך הכתר מנתה 20 תלמידים. ויינינג שהתקשתה בתחילה לבטא את השמות היפנים של תלמידיה החליטה להעניק לכולם שמות באנגלית. לאקיהיטו הוצמד השם ג'ימי (Jimmy). לנוכח התנגדותו לכינוי האנגלי בטענה שהוא נסיך, ענתה ויינינג "...כן אתה הנסיך אקיהיטו, אבל בכיתה הזאת אתה ג'ימי".[6] בספרה מציינת ויינינג שהעניין נשמר בסוד ולא דלף לעיתונות המערבית במשך שנים רבות. ויינינג טרחה רבות להעשיר את שיעוריהם של נסיך הכתר ושאר בני משפחת הקיסר. היא דאגה להביא עבורם ספרי לימוד וקריאה לילדים מארצות הברית, שכן ספרי הלימוד היפנים עברו עריכה מחדש משמעותית לאחר המלחמה, ובשל המחסור בנייר הודפסו המהדורות החדשות באיכות ירודה.[7] בנוסף ללימודי האנגלית נזקף לזכות ויינינג המאמץ שהקדישה לשיפור תדמיתו העצמית וחינוכו לעצמאות ולאינדיבידואליזם. במהלך שהותה ביפן נפגשה פעמים רבות עם הקיסר ורעייתו אשר קשרו איתה קשרי ידידות אמיצים.[8] היא סיירה ביפן בלוויית הנסיך ובלוויית אחותה, ויולט שהגיעה להתגורר איתה, וכן עם מזכירתה היפנית, טאנה טאקאהשי (Tane Takahashi).[9] משנת 1949 שיתפה פעולה עם המחנך הראשי של נסיך הכתר, דר' שינזו קואיזומי (Shinzo Koizumi). בשנת 1950, כאשר סיים אקיהיטו את לימודיו בחטיבת הביניים, הסתיימה שליחותה של ויינינג והיא שבה לארצות הברית.[10] באותה שנה החליטה ממשלת יפן להעניק לויינינג את אות "מסדר הכתר היקר" מהדרגה השלישית - עיטור המוענק על הישגים בתחומי מחקר, בעסקים, ברפואה ובתרומה לחברה.[11] היא אחת האמריקאיות הבודדות שעוטרה באות זה.[12] ב-1952 פרסמה את ספרה Windows for the Crown Prince ובו סיפור המפגש עם נסיך הכתר ומשפחת הקיסר וכן חוויותיה מיפן של אחרי המלחמה. היה זה גם הספר הראשון עליו חתמה בשם הנישואים שלה – אליזבת ויינינג - שלא כמו בספרי הילדים המוקדמים שלה עליהם חתמה בשם נעוריה – אליזבת גריי. התרשמויות נוספות מיפן הופיעו גם בכתביה המאוחרים: בספרה Return to Japan ב-1960, ובקובץ המאמרים A Quest There Is משנת 1982. היא המשיכה לשמור על קשר עם נסיך הכתר גם כששבה לארצות הברית. כאשר ביקר הנסיך בארצות הברית בשנת 1953 הוא התארח בביתה בפילדלפיה ואף נשאר ללון אצלה (אחת הפעמים הנדירות שנסיך הכתר לן בבית פרטי כלשהו). אליזבת ויינינג שבה לביקורים ביפן ב-1957 וב-1959 והייתה הזרה היחידה שהשתתפה בחתונת הנסיך.[5][1]

המשך פעילותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינינג המשיכה לכתוב ספרי ילדים, ספרים למבוגרים וכתבים אחרים העוסקים בחוויית אמונתה הקווייקרית. בתקופה שלאחר שובה מיפן פרסמה עוד כ-60 ספרים. בין השנים 1952–1971 הייתה סגנית יו"ר חבר הנאמנים וסגנית יו"ר מועצת המנהלים של מכללת ברין מאר. במהלך שנות עבודתה הוענקו לה תוארי דוקטור כבוד באוניברסיטאות ומכללות רבות ברחבי ארצות הברית ביניהן, האוניברסיטאות דרקסל (ב-1951), ראטגרס ניו-ג'רזי (ב-1953) האוניברסיטה הנוצרית הבינלאומית בטוקיו (ב-1950), אוניברסיטת צפון קרולינה (ב-1968), והמכללות טאפטס מסצ'וסטס (ב-1952), לאפאייט פנסילבניה (ב-1956), הוורפורד פנסילבניה (ב-1958), ווסטרן אוהיו (ב-1959) ועוד.[13]

כתיבתה לילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הילדים של ויינינג מרבים לעסוק בדמויות היסטוריות כמו ויליאם פן, וולטר סקוט, פלורה מקדונלד, או שיקספיר. כתיבתה מאובחנת בהקפדה על דיוק בפרטים היסטוריים ופרשנות מהימנה של האירועים. בספרה "פן" היא עוסקת בהמרת אמונתו של ויליאם פן לדת הקווייקרית ובקונפליקט שהתפתח מכך עם אביו. היא מפתחת את אישיותו של פן ומסייעת בכך להאיר את תפקידו החשוב בהיסטוריה האמריקאית המוקדמת. פלורה מקדונלד, דמות נוספת מראשית מלחמת העצמאות האמריקאית מהווה בסיס לגיבורת הספר "מגי מקינטוש". הספר מבוסס על יומניה של מקדונלד. גיבורה אחרת של ויינינג בספר "ג'יין הופ" מספרת את סיפור מלחמת האזרחים מנקודת ראות דרומית. הספר שזיכה אותה במדליית ניוברי -Adam of the road - עוסק בחיי נער אנגלי בתקופתו של צ'וסר. דמותו של הגיבור משמשת כאמצעי בידי ויינינג לפענח ולפרש תקופה היסטורית זו באנגליה. הביקורת הספרותית שיבחה את סגנונה ושפתה המיוחדים של ויינינג, את האמינות שבכתיבתה, ויכולתה הגבוהה להזדהות עם גיבוריה.[13]

אותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת פרסומים חלקית[13]

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Meredith's Ann (1927
  • (Tangle Garden (1928
  • (Meggy MacIntosh (1930(אנ')
  • (Jane Hope (1933
  • (Young Walter Scott (1935(אנ')
  • (Beppy Marlowe (1936
  • (Penn (1938(אנ')
  • (Contributions of the Quakers (1939
  • (The Fair Adventure (1940
  • (Adam of the Road (1942(אנ')
  • (Sandy (1945
  • (Windows for the Crown Prince (1952
  • (The Virginia Exiles (1955
  • (Friend of Life: A Biography of Rufus M. Jones (1958
  • (The Cheerful Heart (1959
  • (Return to Japan (1960
  • (I Will Adventure (1962
  • (Take Heed of Loving Me (1963
  • (Flora: A Biography (1966
  • (I, Roberta (196
  • (Quiet Pilgrimage (1970
  • (The Taken Girl (1972
  • (Being Seventy: The Measure of a Year (1978
  • (Harnessing Pegasus: Inspiration and Meditation (1978
  • (Mr. Whittier (1974
  • (A Quest There Is (1982

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליזבת גריי ויינינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Dinitia Smith, Memorial: Elizabeth Gray Vining, באתר www.findagrave.com, ‏December 1999
  2. ^ Capt Morgan Fisher Vining, באתר www.findagrave.com
  3. ^ Chuck Fager, An Appreciation of Elizabeth Gray Vining, Types & Shadows|Journal of the Fellowship of Quakers in the Art, ‏1999
  4. ^ 1 2 Elizabeth Gray Vining, Windows for the Crown Prince, London: Michael Joseph, 1952, עמ' 12-27
  5. ^ 1 2 Peter D. Sieruta, The "Schoolmarm" and the Crown Prince, Collecting Children's Books, ‏6th May 2009
  6. ^ Elizabeth Gray Vining:, Windows for the Crown Prince, London: Michael Joseph, 1952, עמ' 48
  7. ^ Elizabeth Gray Vining, Windows for the Crown Prince, London: Michael Joseph, 1952, עמ' 90
  8. ^ Elizabeth Gray Vining, Windows for the Crown Prince, London: Michael Joseph, 1952
  9. ^ Elizabeth Gray Vining, A Quest There Is, Lebanon Pennsylvania: Pendle Hill, 1982, עמ' 20
  10. ^ Vicki Palmquist, Gray, Elizabeth Janet, באתר https://www.bookologymagazine.com
  11. ^ ראה רשימת מקבלי אות "מסדר הכתר היקר" בוויקיפדיה באנגלית.
  12. ^ מקבץ הספדים בעיתונות בארה"ב וביפן, באתר Archive.today
  13. ^ 1 2 3 Editors: Tracey Chevalier, D.L. Kirpatrick, Twentieth Century Children's Writers, 3rd edition, Chicago and London: St. James Press, 1989, עמ' 1000-1001