אליעזר קפלן

אליעזר קפלן
לידה	27 בינואר 1891; מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	13 ביולי 1952 (בגיל 61); ג'נובה, איטליה
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1920
מקום קבורה	חלקת גדולי האומה, ירושלים
מפלגה	מפא"י
	25 ביוני 1952 – 13 ביולי 1952; (19 ימים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	אבא אבן ←
	14 במאי 1948 – 25 ביוני 1952; (4 שנים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	לוי אשכול ←
	10 במרץ 1949 – 1 בנובמבר 1950; (שנה)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	→ פרץ ברנשטיין יעקב גרי ←
	25 ביוני 1952 – 13 ביולי 1952; (19 ימים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	14 בפברואר 1949 – 13 ביולי 1952; (3 שנים)
כנסות	1 - 2
	מזכיר הוועד הפועל; חבר הנהלת הסוכנות היהודית; חבר מועצת העיר תל אביב;
	מזכיר הוועד הפועל; חבר הנהלת הסוכנות היהודית; חבר מועצת העיר תל אביב;

אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), חבר הכנסת, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה. מחותמי מגילת העצמאות.

ביוגרפיה

קפלן נולד במינסק שבבלארוס (אז בפלך מינסק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), אחד מעשרת ילדיהם של פרומה ומאיר בן מיכאל קפלן, בעל בית מסחר סיטונאי גדול לחוטי אריגה^[1]. למד ב"חדר", בגימנסיה רוסית בלוביץ' (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בפולין) ובבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה (MHTS). סיים לימודיו כמהנדס בניין ב-1917. נישא לד"ר דבורה לבית קפלן (בת דודו אברהם קפלן), רופאה, שעבדה שנים רבות כרופאת ילדים.

עלה לארץ ישראל בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, ומיד נשלח לשנתיים לגרמניה להקים את הסניף המקומי של התאחדות הפועל הצעיר, ובהמשך, לשמש כמזכירו. כשחזר לארץ ישראל בשנת 1923 כיהן כחבר הנהלה במשרד לעבודות ציבוריות ובנין וכמנהל המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב. בקיץ 1925 השתתף בקונגרס הציוני העולמי ה-14 שנערך בעיר וינה שבאוסטריה ונבחר לנשיאות הקונגרס כנציג הפועל הצעיר^[2].

נמנה עם ראשי ההסתדרות והיה מזכיר הוועד הפועל בשנים 1929–1933^[3]. כמו כן כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב בין השנים 1925–1933. בשנים 1933–1948 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים בה.

אחרי מלחמת העולם השנייה, כגזבר הסוכנות, עסק בהכנת הבסיס הכלכלי למדינה שבדרך ובגיבוש תוכנית לעלייית מיליון איש^[4]. עם קבלת תוכנית החלוקה ופרוץ מלחמת העצמאות עסק בגיוס התקציבים הדרוש ליישוב^[5].

לפי תיאורו של זאב שרף, היה קפלן אחד מארבעת המצביעים במנהלת העם נגד הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948, אם כי יש היסטוריונים החולקים על זאת וטוענים שהייתה הסכמה כללית על הכרזת המדינה וההצבעה הייתה על נושא אחר^[6]. נמנה עם חותמי מגילת העצמאות.

לאחר קום המדינה התמנה לשר האוצר. בתקופת כהונתו השיג את ההלוואות הראשונות ממקורות בחו"ל, שהצילו את המשק הישראלי מהתמוטטות, סיוע אמריקאי לישראל והלוואה מהבנק העולמי^[7]. בתחילת 1952 הגה והוביל את המדיניות הכלכלית החדשה. במקביל לכהונתו כשר האוצר, כיהן קפלן בשנים 1949–1950 גם כשר המסחר והתעשייה.

כשבועיים לפני מותו התפטר ממשרתו בעקבות מצבו הבריאותי והתמנה לסגן ראש הממשלה ולשר בלי תיק^[8].

קפלן, שסבל ממחלת לב, קיבל התקף לב בבוקר 11 ביולי 1952 על סיפון האונייה "נגבה", כשהיה בדרכו לחופשה בשווייץ^[9]. הוא הובהל לטיפול רפואי בג'נובה שבאיטליה, שם נקבע מותו ב-13 ביולי 1952 לפנות בוקר^[10]. הוא היה הראשון להיקבר בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל, עוד בטרם נקבעו הקריטריונים לקבורה בחלקה^[11]^[12]. בעקבות כך, קפלן הוא המנהיג היחיד (לבד מטדי קולק ורעייתו) הקבור בחלקה למרות שלא מילא את תפקיד ראש ממשלת ישראל, נשיא מדינת ישראל או יושב ראש הכנסת (או בן/בת זוגו/ה). קפלן היה אב לשתיים.

הנצחתו

באוגוסט 1952 הוחלט לקרוא את היישוב בית אליעזר ליד חדרה על שמו (היישוב הפך לשכונה של חדרה אחר כך)^[13]. בנוסף קרויים על שמו בית החולים קפלן ברחובות, שכונת קריית אליעזר בחיפה, שכונת קריית אליעזר בנתניה, שכונת קפלן בכפר סבא ורחובות רבים בערי ישראל, בהם רחוב קפלן (ומחלף קפלן שלצידו) בתל אביב שנקרא על שמו מאז 1961^[14], ורחוב קפלן בירושלים שבו שוכנת הכנסת ומוסדות שלטון נוספים.

עוד קרוי על שמו פרס קפלן, פרס ישראלי שניתן מאז 1954 על התייעלות והעלאת פריון העבודה. את הזוכים בפרס קובעת ועדה בראשות מנהל המכון לפריון העבודה והייצור, ואת הפרס מעניק לזוכים שר העבודה^[15].

כתביו

די ווירטשאפטס-פּאָליטיק פון דער ציוניסטישער עקזעקוטיווע (דער ובאנייטער קאלאניזאציע-טעטיקייט), ירושלים, לונדון: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תרצ"ה. (ביידיש)
חזון ומעש (העורך: יוסף שפירא), תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ג. (ראה אור לאחר מותו)