אלפרד מאייר-ולדק
 | |
| אדמירל אלפרד מאייר-ולדק | |
| לידה |
27 בנובמבר 1864 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1928 (בגיל 63) באד קיסינגן, רפובליקת וויימאר  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרייך הגרמני  |
| השכלה |
אוניברסיטת היידלברג |
| השתייכות |
.svg){kind=small} הצי הקיסרי הגרמני |
| תקופת הפעילות | 1884–1920 (כ־36 שנים) |
| דרגה | אדמירל |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
אות מסדר העיט האדום אות מסדר הכתר הפרוסי אות מסדר פרנץ יוזף | |
  | |
אלפרד וילהלם מוריץ מאייר (בגרמנית: Alfred Wilhelm Moritz Meyer;[1] נולד ב-27 בנובמבר 1864 בסנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית (כיום רוסיה) – מת ב-25 באוגוסט 1928 בבאד קיסינגן, רפובליקת וויימאר) היה אדמירל בצי הקיסרי הגרמני שפיקד על הכוחות הגרמנים במהלך המצור על צ'ינגדאו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם אלפרד מאייר, בסנט פטרסבורג שבאימפריה הרוסית, שם שימש אביו כשגריר. ב-21 באפריל 1884 הצטרף לצי הקיסרי הגרמני, ואת הכשרתו הבסיסית רכש בפריגטה "SMS Niobe". הוא טיפס במהירות בסולם הדרגות ובשנת 1890 כבר החזיק בדרגת לוטננט. בשנת 1903 הוסיף את השם "ולדק" לשם משפחתו. בשנת 1911 הועלה לדרגת קפטן. באותה שנה החליף את אוסקר פון טרופל (Oskar von Truppel), בתפקיד המושל של שאדונג (כיום צ'ינגדאו) שבסין, שהייתה אז קולוניה גרמנית.
ב-23 באוגוסט 1914, במסגרת מלחמת העולם הראשונה, חברה האימפריה היפנית לבריטניה והכריזה מלחמה על גרמניה. ולדק ידע שלא יוכל לעמוד באיום היפני-בריטי המשותף, וביקש תגבורת מהקייזר. משזו לא ניתנה, הורה לכנס בשאדונג את כל כוחות הצבא הגרמניים שבסין. מדינות ההסכמה, פעלו, כמובן, כדי למנוע זאת. בהתאם להוראתו של ולדק, עשו דרכן לנמל כל ספינות המלחמה שהצליחו להתחמק מן הכתר של מדינות ההסכמה: שתי ספינות תותחים ומשחתת, וכן צוותים של ספינות שנעצרו בדרכן. אזרחים גרמנים עשו דרכם אף הם לשאדונג, ומלאו תפקידים שונים כאנשי מילואים במערך הגנתה. לאלה נוספה ספינת המלחמה האוסטרו - הונגרית "קייזרין אליזבת" (Kaiserin Elisabeth), שחלק מצוותה ומחימושה צורף למגינים.
לאחר כמה שבועות של מלחמה, כשהגיע למסקנה שלא יתוגבר יותר עקב ההסגר שהוטל על שאדונג על ידי מדינות ההסכמה, החל ולדק להכין את שאדונג למצור. ההכנות כללו הנחת מוקשים ימיים ויבשתיים, אימון הכוחות, שמנו 3,625 חיילים, חיזוק הביצורים וכיוצא בזה. ב-31 באוקטובר פתחו הבריטים והיפנים בהתקפה (המצור על צ'ינגדאו), המצור נמשך עד ה-7 בנובמבר אז הוכרעו הגרמנים בידי העליונות המספרית הבולטת של אויביהם. ולדק עצמו נכנע ליפנים, ונכלא במחנה בעיר פוקואוקה. בסוף דצמבר 1919 שוחרר מהשבי, אולם עזב את יפן רק ב-25 במרץ 1920. הוא פרש משירות צבאי באותה שנה, וחי בעיר באד קיסינגן שברפובליקת ויימאר עד מותו בשנת 1928.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (Charles B. Burdick: The Japanese Siege of Tsingtao (1976
- Cyril Fallsm: The Great War, (1960). S. 98-99
- (Edwin P. Hoyt: The Fall of Tsingtao (1975
- Marinekabinett (Hrsg.): Rangliste der Kaiserlich Deutschen Marine. E.S. Mittler & Sohn, Berlin 1914, S. 110.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tsingtao Campaign - מאמר העוסק בקרב בצ'ינגדאו
- The siege of Tsingtao - אתר העוסק בקרב בצ'ינגדאו